בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • כתובות
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה 12 דק' האזנה



(פו. מעל האמצע – פו: במשנה)


חלק א – עוד ענייני גביית חובות


א. אמימר – יש לו בעל חוב וכתובת אישה (גירשה)


סדרי עדיפות:



  • כסף לבע"ח וקרקע לאישה.

  • יש לו רק קרקע קטנה – בע"ח > אישה


סברא: אם לא נחזיר לבעלי חוב – תנעול דלת בפני לווים,
אך אישה לא תקבל כתובה – עדיין תתחתן, כי רוצה להתחתן אפילו יותר מהאיש.


(פו. שליש תחתון)


ב. כשבעל חוב גובה, מי צריך לטרוח למכור הקרקע?


רב חמא חשב שרב פפא אמר בשם רבא – הלווה


אך באמת – המלווה,


            ורבא רק אמר הלווה כש"תולה מעותיו בעובד כוכבים", שקונסים אותו שהוא ימכור.


ג. באיזה זכות כופין לווה לשלם חובו? (ריטב"א)


במשנה ב"ב קעה. מפורש שגובין מנכסיו של הלווה, ומשמע שבכוח. אך באיזו זכות כופין?


אם שיעבודא דאורייתא – אז מובן יותר שכופין,[1]



אך לפי רב פפא ששיעבודא דרבנן, ומדאורייתא זה רק מצווה לשלם, למה רבנן תקנו לכפות אותו?


תשובה – כופין על מצוות עשה, כפי שמפורש בברייתא שאמנם אם כבר עבר על איסור (לאו) מקבל רק 39 מלקות,
אך לפני שעבר - אם לא מסכים לקיים מצוות עשה (ר"ן- או רוצה לעבור על לאו) מכים אותו עד שיסכים או תצא נשמתו.


(פו: 1+, אגב פד.)


חלק ב – מעמד צידי רשות הרבים (לגבי גט)


שאל רמי בר חמא – "הרי זה גיטך לאחר 30 יום", צריכה שביום ה30 הגט יהיה ברשותה.
אם הניחתו בצידי רשות הרבים, האם נחשב ברשותה?


אפשרויות ללמוד:


            רב ושמואל – "והוא שצבורין ברה"ר" (פד.)


לגבי אדם שמת והשאיר מטלטלין, שלפי ר"ט הנושים יכולים לנסות לתפסם לפני היורשים, "והוא שצבורין ברה"ר", אך בסימטא לא.


לגבי "צידי רה"ר", לא ברור מה דעתם (יתכן שזה יותר רה"ר מאשר סימטא).


            רב נחמן – מקרה דומה של 30 יום לגבי קניין פרה, אם עומדת באגם – קנה (לא כרה"ר).


                        גם כאן לא ברור אם יאמר אותו דבר גם לגבי צידי רה"ר.


מהלך הגמרא – 2 גרסאות הפוכות:



  1. מרב ושמואל – לא מועיל(צידי רה"ר = רה"ר).


ניסיון דחייה מרב נחמן – כן מועיל (צידי רה"ר = אגם, ואינו כרה"ר)


דחיית הדחייה – צידי רה"ר אינו כאגם, אלא כרה"ר.



  1. מר"נ שכן מועיל(צידי רה"ר = אגם)


ניסיון דחייה מרב ושמואל – לא מועיל (צידי רה"ר = רה"ר),
דחיית הדחייה – צידי רה"ר אינו כרה"ר אלא כאגם.


 




[1] זה מסביר למה גובין מקרקעות, אך האם זה מסביר גם למה גובין בכוח ממטלטלין?


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il