ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(פו. מעל האמצע – פו: במשנה)
חלק א – עוד ענייני גביית חובות
א. אמימר – יש לו בעל חוב וכתובת אישה (גירשה)
סדרי עדיפות:
- כסף לבע"ח וקרקע לאישה.
- יש לו רק קרקע קטנה – בע"ח > אישה
סברא: אם לא נחזיר לבעלי חוב – תנעול דלת בפני לווים,
אך אישה לא תקבל כתובה – עדיין תתחתן, כי רוצה להתחתן אפילו יותר מהאיש.
(פו. שליש תחתון)
ב. כשבעל חוב גובה, מי צריך לטרוח למכור הקרקע?
רב חמא חשב שרב פפא אמר בשם רבא – הלווה
אך באמת – המלווה,
ורבא רק אמר הלווה כש"תולה מעותיו בעובד כוכבים", שקונסים אותו שהוא ימכור.
ג. באיזה זכות כופין לווה לשלם חובו? (ריטב"א)
במשנה ב"ב קעה. מפורש שגובין מנכסיו של הלווה, ומשמע שבכוח. אך באיזו זכות כופין?
אם שיעבודא דאורייתא – אז מובן יותר שכופין,[1]
אך לפי רב פפא ששיעבודא דרבנן, ומדאורייתא זה רק מצווה לשלם, למה רבנן תקנו לכפות אותו?
תשובה – כופין על מצוות עשה, כפי שמפורש בברייתא שאמנם אם כבר עבר על איסור (לאו) מקבל רק 39 מלקות,
אך לפני שעבר - אם לא מסכים לקיים מצוות עשה (ר"ן- או רוצה לעבור על לאו) מכים אותו עד שיסכים או תצא נשמתו.
(פו: 1+, אגב פד.)
חלק ב – מעמד צידי רשות הרבים (לגבי גט)
שאל רמי בר חמא – "הרי זה גיטך לאחר 30 יום", צריכה שביום ה30 הגט יהיה ברשותה.
אם הניחתו בצידי רשות הרבים, האם נחשב ברשותה?
אפשרויות ללמוד:
רב ושמואל – "והוא שצבורין ברה"ר" (פד.) –
לגבי אדם שמת והשאיר מטלטלין, שלפי ר"ט הנושים יכולים לנסות לתפסם לפני היורשים, "והוא שצבורין ברה"ר", אך בסימטא לא.
לגבי "צידי רה"ר", לא ברור מה דעתם (יתכן שזה יותר רה"ר מאשר סימטא).
רב נחמן – מקרה דומה של 30 יום לגבי קניין פרה, אם עומדת באגם – קנה (לא כרה"ר).
גם כאן לא ברור אם יאמר אותו דבר גם לגבי צידי רה"ר.
מהלך הגמרא – 2 גרסאות הפוכות:
- מרב ושמואל – לא מועיל(צידי רה"ר = רה"ר).
ניסיון דחייה מרב נחמן – כן מועיל (צידי רה"ר = אגם, ואינו כרה"ר)
דחיית הדחייה – צידי רה"ר אינו כאגם, אלא כרה"ר.
- מר"נ שכן מועיל(צידי רה"ר = אגם)
ניסיון דחייה מרב ושמואל – לא מועיל (צידי רה"ר = רה"ר),
דחיית הדחייה – צידי רה"ר אינו כרה"ר אלא כאגם.
[1] זה מסביר למה גובין מקרקעות, אך האם זה מסביר גם למה גובין בכוח ממטלטלין?

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









