ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
בשבת הקרובה נקרא את הפרשיות אחרי מות וקדושים. הקריאה תפתח בגורלם של נדב ואביהו, בני אהרון הכהן, עליהם נאמר:
"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְקֹוָק: ... הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ ... וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְקֹוָק" (ויקרא י', ב-ו).
נשתדל, במיוחד השבוע, לקראת יום הזכרון, לחזק את המשפחות שבניהם נהרגו על קידוש השם בהגנת העם והמדינה ובצמידות לזכרון, נודה לקב"ה על עצמאותנו ועל פדות נפשנו.
לצערנו הרב, בימים אלה הצטרף הרוג מלכות נוסף לרשימה הארוכה, שלום יוחאי שרקי (אביו, הרב אורי שרקי יבדל לחטו"א, חבר בצוות 'ארץ חמדה').
ושוב קדרו השמים וחשכה השמש בצהרים, עם הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הצדיק והקדוש, ראש ישיבת הר עציון, הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שהיה חבר בהנהלה התורנית של בתי הדין 'ארץ חמדה-גזית' והתוכנית להכשרת מנהיגות תורנית לתפוצות ב'ארץ חמדה'.
מן השמים תנוחמנה שתי המשפחות.
תלי תילים של מילים נכתבו בניסיון להבנת הרקע לפריצת השריפה ולהסביר את מות הבנים.
ננסה בדברינו הקצרים להאיר נקודה אחת.
לשון התורה: "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן" (ויקרא ט"ז, א), מזכירה לנו את הצעתו הקשה להבנה של ראובן, בנו של יעקב אבינו: "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית" (בראשית מ"ב, לז).
כדי להבין את העניין, נעיר כי מי שמכר את יוסף היה יהודה. התורה קושרת את האסון הנורא שהתרחש במשפחתו, כששני בניו הצעירים הסתלקו בטרם עת, למכירת אחיו. תמר אשת בניו פנתה אליו בלשון בה הוא ניסה לכסות על פשעו: "הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא" (שם, ל"ז, לב) ="הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (שם, ל"ח, כה).
המעורבים האחרים היו ראובן, שמעון ולוי.
ראובן שלא השתתף בפעל במכירה, הבין שאם הוא יגרום להיעלמותו של בנימין, ישלם גם הוא את המחיר הנורא - שני הבנים.
לוי שהציע להרוג את יוסף וקיבל את ההצעה להסתפק במכירתו, שילם גם הוא בשני הבנים, צאצאיו, בני אהרון. מות שני בני אהרון קשור לחטא העגל, כבר הוכחנו בעבר כי חטא העגל קשור בטבורו ובשורשו לחטא מכירת יוסף.
(בהזדמנות אחרת, בלנ"ד, נסביר כיצד שמעון 'שילם' על המכירה).
מכירת אח ופגיעה באחדות האומה, עלולה להיות קיטרוג נורא. אחדות ושלום בין אחים, אהובה לפני המקום ועושה נחת רוח.
בימים מיוחדים אלה נזכיר את מדרש חז"ל על נבואתו של הנביא הושע, גדול נביאי דורו:
"חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (ד', יז).
"וכן היה ר' אלעזר הקפר אומר, אהבו את השלום, ושנאו את המחלוקת. גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדין עבודה זרה ויש שלום ביניהם, אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני ליגע בהן, שנאמר: " חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ ", אבל בדבר מחלוקת מהו אומר: "חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ", הא, גדול השלום, ושנואה המחלוקת. כיצד, עיר שיש בה מחלוקת, סופה ליחרב, ואמרו חכמים מחלוקת בעיר, שפיכות דמים [בעיר]" (מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ז).
נשתדל כולנו להפנים מסר דווקא בימי ספירת העומר, הימים שבם נפלו בחרב תלמידי החכמים, תלמידיו של רבי עקיבא, כיוון שלא נהגו כבוד זה בזה ונסתם הגולל על אפשרות חידוש עצמאותו של עם ישראל בארצו, למשך כמעט אלפיים שנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
