ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
בסופו של דבר פרשות השבוע בארץ-ישראל ובגולה מתאחדות ונקראות שוב במקביל. קיומו של יום חג נוסף בפסח, בסוכות ובשבועות – "יום-טוב שני" - הוא נוהג עתיק שאנו מוצאים לו אזכורים כבר בתקופת בית שני, ומאז הוא קיבל מעמד הלכתי ומשנה תוקף בגולה באמצעות הספרות הרבנית והשו"ת.
על אף שהסיבה המקורית לקיומו של היום הנוסף הזה התבטלה כבר לכאורה, המסורת היהודית ומנהג אבותינו מחייבים אותנו גם היום. כל הפלגים שניסו לשנות את המסורת ולבטל מנהגים יהודיים כאלה ואחרים במשך הדורות הלכו וקטנו במוקדם או במאוחר, ואפילו נעלמו כליל מן העולם היהודי. אלה שביטלו את היום השמיני של פסח בתפוצות מצאו את עצמם בסופו של דבר חסרים גם את היום השביעי שלו.
ההיסטוריה היהודית אכזרית ולא נכנעת כאשר מדובר בשינויים או בפשרות שמקורן בתקינות פוליטית זמנית, קלת דעת ומיותרת. ולכן שמיני של פסח, היום הנוסף של החג, הפך במידה רבה למבחן לקיומו ולהמשכיותו של העם היהודי בגולה.
התורה מתייחסת לעניין הזה כשהיא שמה דגש על חנוכת המשכן שנערכה ביום השמיני. היום השמיני מייצג את הרציפות וההמשכיות של השיעורים הרוחניים שנלמדו בשבעת ימי המילואים שקדמו לו. אדם מרגיש טוב יותר, רוחני יותר וממוקד יותר במטרה אחרי שבעת ימי המילואים וחנוכת המשכן.
היום השמיני הוא המדד למה שלמדנו וקיבלנו בשבעת הימים שקדמו לו. זה נכון גם כשמדובר בחגים, וזה נכון לא פחות בכל אירוע חשוב בחיים היהודיים. החיים בארץ-ישראל תמיד היו מאתגרים ובעלי משמעות בד בבד, וחיים שמאופיינים בקדושה ובאישיות משלהם. בארץ-ישראל כל יום הוא היום השמיני.
החיים בגולה לא מאופיינים ביכולת ובאיכות כזאת. לכן יש צורך ביום שמיני מיוחד שיחזק את הרווחים שהפקנו והלקחים שלמדנו משבעת ימי החג. היהדות פועלת במישור רציונאלי, אך גם מיסטי, של אירועים, מצוות ומנהגים. היא לא מתירה קיצורי דרך ולא רואה בעין יפה ייבוא זר לרוחה ולאורח חייה.
כל זה מקבל ייצוג בדיכוטומיה שיצרה היהדות בין היום השמיני של החג בארץ-ישראל ובגולה. הלקח החשוב הזה צריך להפוך לחלק משמירת השבת הזאת, בין אם אנחנו כאן, בארץ-ישראל, וקוראים את פרשת שמיני – היום השמיני "האמיתי" כביכול, או בגולה, שבה חוגגים את היום השמיני של חג הפסח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
