ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(צא. במשנה למטה עד צא: 9-)
חלק א – כתובת בנין דיכרין
במשנה: אם יש מותר דינר, עושים "כתובת בנין דיכרין" (להלן – כב"ד),
תנאים לגבי המותר:
- אינם יכולים לעשות כאילו שהמותר שווה דינר אם אינו באמת דינר.
- ראוי אינו נחשב.
- ר"ש – מטלטלין אינם נחשבים.
- 1.מרובים (והיה דינר) והתמעטו (ואין דינר) – יש כב"ד,
בגמרא:
א. ת"ר – כתובת בנין דיכרין זה גם כשהכתובות לא שוות,
(גם כשהכתובות שוות, אבל לכל אמא יש מספר אחר של ילדים, יש חידוש בכב"ד,
הברייתא מחדשת יותר מזה, שגם כשהכתובות לא שוות יש כב"ד).
ב. אם ערך הנכסים השתנה
כי בני הכתובה הגדולה כבר זכו בחלקם.
- להפך: מועטים (ולא היה דינר) והתרבו (ויש דינר) –
רב עמרם – יש כב"ד (ובני הקטנה צריכים להחזיר לבני הגדולה),
רב נחמן – אין כב"ד, כי בני הקטנה כבר זכו בחלקם.
(צא: 3+)
חלק ב – סיפורים על גביית חובות
א. שני סיפורים זהים סיפורים על הגדלת ערך מלאכותית
לווה 1000, ומכר שני נכסים של 500, המלווה יכול לטרוף את הנכסים מהלוקח.
היה מקרה שהמלווה טרף נכס אחד (500),
ואז אמר לו הלוקח – אם אתה רוצה אני אתן לך 1000 ותחזיר לי את הנכס,
ואם אתה רוצה תשמור את הנכס, אבל תחשיב אותו ככל החוב (בהנחה שהוא מעדיף נכס משום מה).
רמי בר חמא ורב יוסף – דברי הקונה אינם כלום,
הנכס המשועבד שייך למלווה,
וממילא הלוקח לא יכול לסלק את המלווה בכסף, לא לפני שהוא גבה, ובטח שלא אחרי,
וממילא המלווה יכול לקחת גם את הנכס השני.
רבא ואביי – דברי הקונה תקפים,
הנכס שייך לקונה, ולמלווה יש רק חוב,
וממילא הקונה יכול לסלק את המלווה בכסף, ואפילו אחרי שהוא כבר גבה,
ולכן גם יכול לומר לו את מה שאמר, ואם המלווה יסכים אז זה תקף.
על זה אומר רמי בר חמא – למה זה מותר, הרי במשנתנו ראינו שאסור ליתומים להחזיב את הנכס יותר ממה שהוא?[1]
ועונה רבא – שם אסור כי זה גורם להפסד לשאר היתומים, אך כאן זה לא גורם להפסד שהרי אם המלווה רוצה הוא יכול לקחת את ה1000 ₪ וכך לא הפסיד כלום.
(צא: מתחת לאמצע)
ב. עוד סיפור על גביית חובות
לווה 100 ונפטר, והשאיר לבניו קרקע 50. המלווה בא לקחת את הקרקע אך היתומים נתנו לו במקום זה 50 בכסף. אח"כ המלווה דרש גם את הקרקע.
אביי וגמרא –
אם היתומים הדגישו שהכסף זה תחליף לקרקע, לא יכול לדרוש הקרקע.
אם לא, אז יכול,
כי ה50 כסף זה בגלל המצווה לפרוע חוב אביהם,
וה50 קרקע זה בגלל שהקרקע משועבדת לחוב.
[1] כאן הסברנו את זה בשני שלבים: 1. ההבנה של רמי בר חמא שהקונה לא יכול לסלק את המלווה בדמים, וממילא ודאי שלא יכול "לאיים" עליו שיתן לו כסף. 2. טוען כנגד רבא למה אתה חושב שהוא יכול, הרי ראינו במשנה וכו'. בגמרא עצמה זה לא מתואר כלל כשני שלבים, אבל אני לא מצליח להבין את זה אחרת, נשמח מאוד להסברים שלכם לצורך של רמי בר חמא להיעזר במשנתנו.
כתובות מה קל יותר - להוציא ממון או להתיר אשה להינשא?
מסכת יבמות - דף פח' ע"ב ומסכת כתובות - דף כח' ע"ב.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
