ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(צא. במשנה למטה עד צא: 9-)
חלק א – כתובת בנין דיכרין
במשנה: אם יש מותר דינר, עושים "כתובת בנין דיכרין" (להלן – כב"ד),
תנאים לגבי המותר:
- אינם יכולים לעשות כאילו שהמותר שווה דינר אם אינו באמת דינר.
- ראוי אינו נחשב.
- ר"ש – מטלטלין אינם נחשבים.
- 1.מרובים (והיה דינר) והתמעטו (ואין דינר) – יש כב"ד,
בגמרא:
א. ת"ר – כתובת בנין דיכרין זה גם כשהכתובות לא שוות,
(גם כשהכתובות שוות, אבל לכל אמא יש מספר אחר של ילדים, יש חידוש בכב"ד,
הברייתא מחדשת יותר מזה, שגם כשהכתובות לא שוות יש כב"ד).
ב. אם ערך הנכסים השתנה
כי בני הכתובה הגדולה כבר זכו בחלקם.
- להפך: מועטים (ולא היה דינר) והתרבו (ויש דינר) –
רב עמרם – יש כב"ד (ובני הקטנה צריכים להחזיר לבני הגדולה),
רב נחמן – אין כב"ד, כי בני הקטנה כבר זכו בחלקם.
(צא: 3+)
חלק ב – סיפורים על גביית חובות
א. שני סיפורים זהים סיפורים על הגדלת ערך מלאכותית
לווה 1000, ומכר שני נכסים של 500, המלווה יכול לטרוף את הנכסים מהלוקח.
היה מקרה שהמלווה טרף נכס אחד (500),
ואז אמר לו הלוקח – אם אתה רוצה אני אתן לך 1000 ותחזיר לי את הנכס,
ואם אתה רוצה תשמור את הנכס, אבל תחשיב אותו ככל החוב (בהנחה שהוא מעדיף נכס משום מה).
רמי בר חמא ורב יוסף – דברי הקונה אינם כלום,
הנכס המשועבד שייך למלווה,
וממילא הלוקח לא יכול לסלק את המלווה בכסף, לא לפני שהוא גבה, ובטח שלא אחרי,
וממילא המלווה יכול לקחת גם את הנכס השני.
רבא ואביי – דברי הקונה תקפים,
הנכס שייך לקונה, ולמלווה יש רק חוב,
וממילא הקונה יכול לסלק את המלווה בכסף, ואפילו אחרי שהוא כבר גבה,
ולכן גם יכול לומר לו את מה שאמר, ואם המלווה יסכים אז זה תקף.
על זה אומר רמי בר חמא – למה זה מותר, הרי במשנתנו ראינו שאסור ליתומים להחזיב את הנכס יותר ממה שהוא?[1]
ועונה רבא – שם אסור כי זה גורם להפסד לשאר היתומים, אך כאן זה לא גורם להפסד שהרי אם המלווה רוצה הוא יכול לקחת את ה1000 ₪ וכך לא הפסיד כלום.
(צא: מתחת לאמצע)
ב. עוד סיפור על גביית חובות
לווה 100 ונפטר, והשאיר לבניו קרקע 50. המלווה בא לקחת את הקרקע אך היתומים נתנו לו במקום זה 50 בכסף. אח"כ המלווה דרש גם את הקרקע.
אביי וגמרא –
אם היתומים הדגישו שהכסף זה תחליף לקרקע, לא יכול לדרוש הקרקע.
אם לא, אז יכול,
כי ה50 כסף זה בגלל המצווה לפרוע חוב אביהם,
וה50 קרקע זה בגלל שהקרקע משועבדת לחוב.
[1] כאן הסברנו את זה בשני שלבים: 1. ההבנה של רמי בר חמא שהקונה לא יכול לסלק את המלווה בדמים, וממילא ודאי שלא יכול "לאיים" עליו שיתן לו כסף. 2. טוען כנגד רבא למה אתה חושב שהוא יכול, הרי ראינו במשנה וכו'. בגמרא עצמה זה לא מתואר כלל כשני שלבים, אבל אני לא מצליח להבין את זה אחרת, נשמח מאוד להסברים שלכם לצורך של רמי בר חמא להיעזר במשנתנו.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









