ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְאַל יִקְשֶׁה לְךָ מַה שֶּׁכָּתוּב (דברים ט, ה): לֹא בְצִדְקָתְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת וגו' וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, בְּוַדַּאי דָּבָר זֶה - מַה שֶּׁהֵבִיא אוֹתוֹ הַדּוֹר אֶל הָאָרֶץ - הָיָה תּוֹלֶה בִּזְכוּת אָבוֹת, וְגַם דָּבָר זֶה פְּרָטִי. אֲבָל עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁבָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַבְרָהָם, לֹא הָיָה בְּחִירָה פְּרָטִית, רַק שֶׁבָּחַר בּוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּחִירָה כְּלָלִית, וְלֹא הָיָה בְּחִירָה פְּרָטִית, שֶׁהַבְּחִירָה הַפְּרָטִית הוּא לְפִי הַמְקַבֵּל, וְאִם נִשְׁתַּנָּה הַמְקַבֵּל יִשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר. וּלְכָךְ יְתֹרַץ הַשְּׁאֵלָה, שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב צִדְקַת אַבְרָהָם קֹדֶם שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְאָמַר לוֹ: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וגו', שֶׁאִם כָּךְ, הָיָה מַשְׁמַע שֶׁלְּכָךְ נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, בִּשְׁבִיל זְכוּתוֹ שֶׁהִזְכִּיר, וְאִם כֵּן, הָיָה זֹאת הָאַהֲבָה תְּלוּיָה בְּדָבָר, וְכָל אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְּדָבָר בָּטֵל דָּבָר בָּטֵל הָאַהֲבָה (אבות פ"ה מט"ז), לְפִיכָךְ, אֶל בְּחִירָה הַפְּרָטִית יֵשׁ שִׁנּוּי, וְלֹא אֶל הַבְּחִירָה כְּלָלִית. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִזְכַּר צִדְקַת אַבְרָהָם קֹדֶם שֶׁאָמַר לוֹ: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, לֹא הָיָה זֶה בִּשְׁבִיל צִדְקַת אַבְרָהָם, עַד שֶׁתֹּאמַר אִם בָּטֵל דָּבָר בָּטֵל הָאַהֲבָה. כִּי זְכוּת אָבוֹת אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה תַּמָּה, וְאִם כֵּן תִּהְיֶה הַבְּחִירָה הַזֹּאת שֶׁבָּחַר בְּאַבְרָהָם בָּטֵל. וּלְכָךְ לֹא הִזְכִּיר זְכוּתוֹ, לוֹמַר כִּי הַבְּחִירָה הַזֹּאת לֹא תַּלְיָא בִּזְכוּת כְּלָל, וּלְכָךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר זֶה בָּטֵל.
________________________________
ואין להקשות ממה שנאמר: לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם וכו', ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב, משמע שהבחירה בזכות האבות? כי כוונת הכתוב היא, שהכניסה של אותו דור לארץ היא בזכות אבות, היינו שזכה דור זה להיכנס לארץ, זה דבר פרטי, לכן לזה צריך זכות אבות. אבל עיקר הבחירה, שבחר הקב"ה באברהם, לא הייתה בחירה באברהם כפרט, אלא זוהי בחירה בזרעו ככלל. בחירה פרטית תלויה בנבחר, אם ישתנה הנבחר תשתנה הבחירה. בזה מתורצת שאלת הרמב"ן, מדוע לא הזכירה התורה צדקת אברהם לפני שהתגלתה אליו השכינה ונצטווה לך לך. אם הייתה נזכרת צדקת אברהם מתחילה, היה משתמע שהבחירה בגלל מעשיו, וכל אהבה התלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה. כי בחירה בפרט, התלויה במעשיו, עשויה להשתנות, מה שאין כן בחירה הכללית. כיון שלא נזכר בתורה צדקת אברהם קודם לבחירתו, משמע שהבחירה לא תלויה במעשיו, ולכן אי אפשר לומר על בחירה זו, בטל דבר בטלה אהבה. אם הבחירה היא רק בזכות אברהם, ניתן היה לומר תמה זכות אבות ובטלה הבחירה. עתה שלא נתלתה הבחירה במעשיו, אם כן אינה תלויה בזכות אבות כלל, לכן בחירה זו אינה בטילה.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
70 - פרק י"א חלק י'
71 - פרק י"א חלק י"א
72 - פרק י"א חלק י"ב
טען עוד
על תשובתו לשאלת הרמב"ן שראינו שהובאה לעיל, כי הבחירה באברהם לא נעשתה על סמך מעשיו אלא בזכות הרצון להוציא ממנו את האומה הישראלית, וזו הסיבה שלא הוזכרו מעשי אברהם לפני הקריאה האלוהית אליו, מקשה המהר"ל מהפסוק בספר דברים: "לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם... וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב". מפסוק זה משתמע שהבחירה בישראל היא בזכות מעשיהם של האבות ובצדקתם. אם-כן, האם נכון לומר שאין תלות בין הבחירה למעשים?
על כך עונה המהר"ל שלא זו משמעות הפסוק. אמנם מה שמתבאר בפסוק הוא שאותו דור נכנס לארץ בזכות האבות. אך אילו לא הייתה זכות אבות היה נכנס דור אחר לארץ, כי יישובם של ישראל בארץ, השלמת מעלתם והקשר שלהם עם ה' אינם תלויים בזכות אבות. עצם הבחירה בישראל כבנים לה' וכעם סגולה אינה תלויה במעשיהם ובבחירתם.
אחת המשמעויות המרכזיות של הבנה זו היא ההשלכה היוצאת ממנה, שהואיל ומדובר בבחירה בכלל ולא באדם פרטי בזכות מעשיו, אין בחירה זו יכולה להשתנות לעולם והיא כאהבה שאינה תלויה בדבר שאינה בטלה לעולם. לכן גם אם בדור מסוים זכות אבות תמה, כפי שמתברר בסוגיה במסכת שבת (דף נה עמוד א ועי' שם בתוס'), אין הבחירה עצמה באברהם ובזרעו תלויה בזכות זו, והיא קיימת ועומדת לעד.
הרחבות
* אין מקרא יוצא מידי פשוטו
וּלְכָךְ יְתֹרַץ הַשְּׁאֵלָה, שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב צִדְקַת אַבְרָהָם קֹדֶם שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְאָמַר לוֹ: לֶךְ לְךָ. יש מדרשים רבים שלכאורה סותרים את דברי המהר"ל, מהם עולה שהקב"ה דיבר עם אברהם לפני שנהג בצִדקות. "ואברם בן חמש ושבעים שנה" היה כשנאמר לו "לך-לך", אך במדרש כתוב: "בן כמה שנים הכיר אברהם את בוראו? בן מ"ח (48) שנה הכיר את בוראו; ריש לקיש אמר: בן שלש שנים, דכתיב 'עקב (אשר שמע אברהם בקולי)' מנין עק"ב, ואברהם חיה (חי) קע"ה שנים. נמצאת למד – שבן שלש שנים הכיר את בוראו והיה משמר דקדוקי תורה" [בראשית רבה צה]. "בן חמשים הכיר אברהם את בוראו" [פסיקתא רבתי כא]. ההסבר כי אברהם הכיר את בוראו אך ה' נגלה אליו רק לאחר מכן הוא מעט דחוק, שהרי המדרש מבאר שהתגלות ה' לאברהם היא חלק מהכרתו את ה': "שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם בלי מנהיג, הציץ הקדוש ברוך הוא אמר לו אני הוא המנהיג אדון כל העולם" [בראשית רבה לט].
נראה שהמהר"ל נזהר כאן מלחלוק על המדרשים, ולכן דייק בלשונו ' שלא הזכיר הכתוב צדקת אברהם'. מדברי המהר"ל עולה יסוד חשוב: יש ערך פרשני ל'פשוטו של מקרא' המבואר על פי דברי חז"ל, שגם לביאור זה יש ערך מוסרי .
להצלחת ישראל בן אליהו חיים הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
