ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
רבו, חידושי הרי"ם, כתב מכתב לידידו, רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט, וביקש מהירשל למוסרו לו. האברך נטל את המכתב, נפרד מרבו הקדוש והפליג עם משפחתו לארץ ישראל.
כאשר היה על הספינה בלב ים, נכסף לקרוא את מכתבו של רבו. הוא היה סבור שיש באיגרת חידושי תורה או שאלה בהלכה, שהרי רבו מסר לו את האיגרת פתוחה. הוא הוציא את המכתב וקרא: "מעיד אני, כי האברך המוסר כתב זה לומד תורה מתוך ייסורים מאז עמדו על דעתו, ומשחיר פניו על עמלה של תורה לשמה. נא לקרבו ולסעדו".
הירשל התלבט אם למסור את האיגרת לרבה של ירושלים. הספק כרסם בלבו, שכן במסירת המכתב אמנם הוא מקיים את שליחות רבו, אבל עושה את תורתו קרדום לחפור בו פרנסה וכבוד! מאמרי חז"ל, המלאים מחומרת עניין זה, חלפו בראשו. הוא נזכר במעשה עם רבי טרפון, שגילה לחוטפיו מי הוא וניצל ממוות, והצטער כל ימיו בגלל שהשתמש בכתרה של תורה. וכן נזכר במאמר חז"ל "דאשתמש בתגא חלף" ועוד. הירשל פחד לאבד את כל תורתו וחסידותו במחי יד.
רוח קרירה הנעימה את ההפלגה. הירשל סח לאשתו את צרתו, והיא ייעצה לו לדחות את החלטתו עד בואם לארץ הקודש. הוא טען כנגדה, שהוא חושש פן לא יעמוד בניסיון ולכן יש להזדרז ולהשמיד את המכתב כעת. למרות תחינותיה, שלף את המכתב, קרעו לגזרים וזרה אותם לרוח. אשתו הסתכלה מבעד לסיפון האונייה וראתה את קרעי המכתב הלבנים פזורים על פני המים. היא ניגבה דמעות מעיניה למראה חלומה לראות את בעלה בין חכמי ירושלים, שנגוז בין גלי הים.
אחרי כמה שבועות הגיעו הירשל, אשתו וששת ילדיהם לנמל יפו, ומשם עלו לירושלים. כבר למחרת סודרה החליצה בבית דינו של רבי שמואל סלנט. רבי שמואל ובית דינו לא ידעו כלל מיהו האברך הניצב בפניהם ומה ערכו הרם.
הירשל ישב באוהלה של תורה מבודד יומם וליל. לאחר שבועות מספר תם כספו. עולליו ביקשו לחם, אבל הבית היה ריק. אשתו ייעצה לו להיכנס לרבי שמואל ולבקשו לקבלו לישיבה, ונאנחה לעצמה חרש: "אילו היה עתה המכתב בידי בעלי..."
עברו הימים והירשל ראה שאשתו צודקת וכי עליו לבקש מרבי שמואל להתקבל לישיבה, מפני שכלתה פרוטה מן הכיס. כדי שפעולתו לא תיראה כפגם באמונה, חזר הירשל בפני אשתו על דברי ה'מסילת ישרים' שלא מש מכיסו: "לא שההשתדלות היא המועילה, אלא שההשתדלות מוכרחת..."
הוא הודיע לה כי כדי לקיים את מצוות ההשתדלות, ניאות ללכת אל הרב, ועל ה' הוא משליך יהבו. הירשל הגיע לחדרו של רבי שמואל, ניגש אליו בחרדה ושטח בפניו את בקשתו להתקבל לישיבה, וגם נימק את בקשתו: "יען כי אין לי פרנסה..."
"בשביל פרנסה נכנסים לישיבה?!" קרא רבי שמואל, "והלא תכלית הישיבה היא ללמוד תורה ולעמול בה, וכשלומדים תורה, ממילא יש קמח!"
לאחר מכן שאל: "האם יש לך איזו המלצה מחו"ל שאתה אברך המעוניין ורוצה לעמול בתורה?"
הירשל ניצב דומם. הוא נזכר במכתב רבו שהושלך לים, מפני שלא רצה להשתמש בכתרה של תורה. גם עתה העדיף להעלים מהרב את דבר המכתב. וכך עמד ושתק דקות ארוכות.
צעדים כבדים נשמעו מן החצר. נושא המכתבים נכנס ברעש אל הרב והניח צרור גדול של מכתבים מעבר לים, המיועדים אליו. האברך התרחק מכיסאו של רבי שמואל כדי לא להפריע לו לעבור על המכתבים שהגיעו. הרב מיין את המכתבים, והנה מכתב של בעל חידושי הרי"ם מגור. רבי שמואל פתחו מיד וקרא: "היות ותלמידי האברך רבי הירשל מטומשוב נסע לעיה"ק ירושלים ת"ו, למקום שאין מכירים אותו, והגם שנתתי בידו מכתב המלצה להגיד לאדם ישרו, אבל אני יודע אותו וחושש אנוכי, שלא ימסור המכתב למעלתו, לכן אני מעתיק לכבוד תורתו מה שכתבתי במכתב ההמלצה הראשון, כי האברך הזה לומד תורה מתוך ייסורים מאז עמדו על דעתו ומשחיר פניו על עמלה של תורה לשמה. נא לקרבו ולסעדו".
רבי שמואל קרא את המכתב פעם נוספת וצעק "מבהיל!", כשמבטו מופנה בהתפעלות לעבר האברך הניצב לימינו. בו ביום נתקבל רבי הירשל לישיבה, ולא פסק פומיה מגירסה עד יומו האחרון.
על פי הספר 'ירושלים של מעלה'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
