ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- הכרעה על פי רוב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"לא תענה על רב - כתיב בלא יו"ד, משמע לא תחלוק על מופלא של בית דין, הלכך לא מתחילינן מיניה דלמא חזא ליה חובה [שמא אב בית הדין יביע את דעתו שהנדון חייב] ולא פלגינא עילויה [ולא יביע הדיין הזוטר את דעתו המזכה], ומתחילין מן הצד (שלא ישמע) (מסורת הש"ס: שישמע) אחד דברי אחד מן המזכים ויסכים עמו"). מנא הני מילי? אמר רבי אחא בר פפא: אמר קרא (שמות כ"ג) לא תענה על רב - לא תענה על רב" (לו ע"ב).
הגמרא מביאה מקור נוסף:
"רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מהכא (שמואל א' כ"ה) "ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש [את] חרבו ויחגרו איש [את] חרבו ויחגר גם דוד את חרבו".
מקור זה עוסק בבית דינו של דוד שם רצה דוד לדון את נבל למוות כמורד במלכות. על פי המדרש דוד זימן את אנשיו כבית דין לדון בדינו של נבל, הנוכחים חגרו איש את חרבו לדון במלחמתה של תורה, רק לאחר שאנשיו הביעו את דעתם התורנית, חגר גם דוד את חרבו התורנית והביע את דעתו כראש הסנהדרין. מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מסיק מפירוש רש"י כי בדיני נפשות אסור לדיין לחלוק על אב בית הדין אם כבר הביע את דעתו, והביא שלכאורה כן דעת הסמ"ג (לא תעשה קצו) וז"ל:
"הזהירה התורה בפרשת משפטים שאם ידבר מופלא שבסנהדרין בדיני נפשות שאסור למטות מדבריו לפיכך מתחילים בדיני נפשות מן הצד".
לכאורה זו גם דעת רב האי גאון שהובאה בחידושי הרמב"ן לסנהדרין שם וז"ל:
"ואם נחלקו בית דין שהם שלשה שנים אומרים כך, אם שוים בחכמה מניחים דברי יחיד ועושים דברי שניים, ואם האחד עדיף מן השניים הולכים אחר מי שנתן טעם לדבריו" (עמוד הימיני סימן ד סע' א).
הגר"ב זולטי זצ"ל שישב בבית הדין הגדול יחד עם מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל ואשר הוכתר על ידי הציבור החרדי כרבה של ירושלים, מסביר בספרו "משנת יעבץ" (חו"מ סי' ה) כי אכן לדעות אלה הפסוק שקובע שיש להכריע על פי הרוב הכוונה היא על פי רוב בחכמה ולא רוב במניין ולכן אסור לדיין לחלוק על אב בית הדין ולכן גם מכריעים כדברי האחד הגדול כנגד השניים הקטנים ממנו. בשיעור הבא נביא את הדעות החולקות ואת השגותיו של מרן הגר"ש ישראלי כנגד תפיסה זו.
הכרעה על פי רוב (4)
הרב יוסף כרמל
2 - דעתם של הדיינים (חלק ב')
3 - הכרעה על פי רוב הדעות (חלק ד')
4 - רוב חכמה ולא רוב דעות (חלק ג')
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
