ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
את הנגע רואה דווקא הכהן מפני שדרגתו הרוחנית של הכהן גבוהה, והוא מסוגל לראות את השטח החיצוני ולהבין את העומק של העניין, שהרי הוא דומה למלאך ה' צבאות. כמו שאומר הנביא "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא" 2 . ברור הוא שצבע העור של האדם המנוגע בצרעת מעיד על בעיה פנימית ועמוקה, ורק כהן שניחן בראיה עמוקה יכול לגלות ולאבחן את הבעיה ואת פתרונה.
דבר זה של מראות נגעים נראה כדבר מאוס ודוחה, פצעי ומחלות עור. לכאורה תמוה שהתורה מתעסקת כל כך באריכות ובפירוט בדבר כזה, והכהנים באים מעיסוקי קדושתם לעסוק בזה.
אולם שלמה המלך בשיר השירים אומר "שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" 3 , ומסביר המדרש 4 שגם הדברים האלו כמו נגעים, זיבה, הלכות נדה ויולדת שהם "שחורים" - כעורים לכאורה, לפני הקב"ה הם "כעורב", מלשון עריבות. דברים אלו ערבים ומתוקים לפני הקב"ה, כלשון הפסוק "וְעָרְבָה לה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת" 5 .
עדיין יש לשאול, מדוע דברים אלו ערבים כל כך לפני הקב"ה?
נסביר זאת במשל:
פעם אחת היה בן של מלך שנולד עם עור מאוד עדין ובהיר. כולם התפלאו על צבע עורו ועל הבוהק של העור שהיה ממש עור צח ומעודן בצורה בלתי רגילה. והנה הילד הזה גדל ופתאום חלה באבעבועות רוח. כל העור שלו בכל הגוף התחיל לקבל צבע מוזר ושונה והפצעים נפתחו והתחיל לצאת דם ומוגלה. מיד המלך ציווה לקרוא לרופא, והרופא מרח את העור בכל מיני סוגים של משחות ובכל מיני צבעים של יוד וכדומה. כשהמלך ראה כך את בנו במצב הזה הוא שמח מאוד ביודעו שבנו אהובו ומחמד ליבו נמצא בתהליך של ריפוי בעזרת המשחות שמרח הרופא.
לאחר כמה ימים כשנתרפא בן המלך, קרא לו המלך והושיבו לידו. מתוך חיבה גדולה אליו ומאהבתו אותו החל ללמדו את תורת הנגעים בעור האדם: כיצד הם באים? ובמה הם מתרפאים? על מנת שבנו מחמדו ידע להישמר מפניהם.
כך הקב"ה מלמדנו את תורת הנגעים: כיצד הם באים? ובמה הם מתרפאים? וכיצד יש להשמר מפניהם, ולכן הדברים ערבים לפניו.
"וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ" 6 - "וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר" 7 .
מהו אותו עומק?
רש"י 8 מבאר שהעומק הוא אשליה אופטית, כמראה החמה העמוקה מן הצל. אבל בהמשך 9 , כאשר מדובר על נגע שאין מראהו עמוק מן העור הוא אומר שאינו יודע לפרש, כיצד זה יתכן.
על מנת לבאר את משמעות העניין נביא את דבריו של אור החיים הקדוש 10 :
רבי חיים בן עטר זיע"א מבאר שמראה עורו של האדם מאיר ממצבו הרוחני, כיוון שהוא צלם אלוקים. לכן אם אדם עושה מעשים טובים, מדבר דברים טובים ועסוק בתורה ובמצוות - פניו מאירים ומזהירים ועור בשרו בוהק. ואם להיפך - אז להיפך. כשאדם עובר עבירה היא חקוקה על גופו ומעמעמת את זיוו, הודו והדרו. ואם עשה האדם תשובה - הרי שהקב"ה בכבודו ובעצמו מוחל לו ומוחק את העברה מגופו ומנקה את עורו ומצחצחו.
פעם שאלו 11 את הרב בן איש חי, רבי יוסף חיים זיע"א, איך יתכן שמשה רבנו לא ידוע כי קרן עור פניו 12 , ואילו רשב"י מעיד על עצמו שהוא ידע וראה את קרינת עור פניו שלו עצמו 13 , והלוא לא יעלה על הדעת שרשב"י גדול ממרע"ה שאין לנו גדול ממנו?
מסביר הרב דברים עמוקים מאוד מאוד שאוזן לא שמעתם ועין לא שזפתם. הוא אומר את הרעיון על פי המאמר שנאמר בתלמוד 14 "הנעלבין ואינן עולבים, שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ 15 ".
הכוונה בגמרא זו היא לרמוז למשה רבנו, שהיה עניו 16 ולא נעלב ולא השיב על חרפתו, ועליו הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
הנה ידועים הדברים לכולנו שיש מעלות במידת הענווה, והמדרגה הנמוכה ביותר שבענווה היא שנעלבים ואינם עולבים. הכוונה בזה היא שאפשר לשאול את הנעלב מדוע הוא נעלב בכלל? אין זה אלא משום שיש בעלבון שהעליבו אותו פגיעה בכבודו. על כן הוא עומד עדיין במדרגה נמוכה וקרובה ביותר להיפך הענווה, מפני שחושב לעצמו שמגיע לו כבוד, ומה שהוא לא השיב ולא הגיב לעולבים בו זו גבורה גדולה מאוד שמכניסה אותו לכת הענווים שלא משיבים על חרפתם. יש מדרגה אחרת למעלה ממנה והיא שאינו מרגיש בכלל שהעליבו אותו, ואין הוא מרגיש בפגיעה כל שהיא מצד המעליבים מפני שהוא כל כך רחוק מגאווה עצמית, שאין הוא מסוגל להרגיש שהוא שווה משהו שניתן להשפיל ולהעליב, כי בעיניו הוא בשיא השיפלות והענווה.
זו הייתה מדרגתו של משה רבנו ע"ה, שלא ידע בכלל שקרן עור פניו, כי הוא היה במדרגה כל כך גבוהה ואמיתית במידת הענווה עד שלא הרגיש שיש עליו דבר מוזר, וכשראה שכולם מסתכלים עליו לא הבין ולא ידע בכלל מה מצאו בו מיוחד ומוזר מהימים שטרם עלה להר סיני.
כעת נבין דבריו של האור החיים הקדוש שמראה העור מעיד על עומק מידותיו של האדם, שאם מעליבים אותך ואתה משים עצמך "כלא יודע" זה דבר עמוק והוא ניכר על העור, כמו אצל משה רבינו, ו"חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" 17 .
^ 1.ויקרא כ"ג, ב'-ד'
^ 2.מלאכי ב', ז'
^ 3.שיר השירים ה', י"א
^ 4.מדרש ויקרא רבה מצורע י"ט, ג'
^ 5.מלאכי ג', ד'
^ 6.ויקרא י"ג, ג'
^ 7.ויקרא י"ג, ד'
^ 8.פירוש רש"י עה"ת ויקרא י"ג, ג'
^ 9.פירוש רש"י עה"ת ויקרא י"ג, ד'
^ 10.פירוש אור החיים הקדוש עה"ת ויקרא י"ג, ג'
^ 11.שו"ת סוד ישרים חלק ב', י"ד
^ 12.שמות ל"ד, כ"ט
^ 13.זוהר הקדוש פרשת נשא קלב:
^ 14.גיטין לו:
^ 15.שופטים ה', ל"א
^ 16.במדבר י"ג, ג'
^ 17.קהלת ח', א'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









