ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
את הנגע רואה דווקא הכהן מפני שדרגתו הרוחנית של הכהן גבוהה, והוא מסוגל לראות את השטח החיצוני ולהבין את העומק של העניין, שהרי הוא דומה למלאך ה' צבאות. כמו שאומר הנביא "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא" 2 . ברור הוא שצבע העור של האדם המנוגע בצרעת מעיד על בעיה פנימית ועמוקה, ורק כהן שניחן בראיה עמוקה יכול לגלות ולאבחן את הבעיה ואת פתרונה.
דבר זה של מראות נגעים נראה כדבר מאוס ודוחה, פצעי ומחלות עור. לכאורה תמוה שהתורה מתעסקת כל כך באריכות ובפירוט בדבר כזה, והכהנים באים מעיסוקי קדושתם לעסוק בזה.
אולם שלמה המלך בשיר השירים אומר "שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" 3 , ומסביר המדרש 4 שגם הדברים האלו כמו נגעים, זיבה, הלכות נדה ויולדת שהם "שחורים" - כעורים לכאורה, לפני הקב"ה הם "כעורב", מלשון עריבות. דברים אלו ערבים ומתוקים לפני הקב"ה, כלשון הפסוק "וְעָרְבָה לה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת" 5 .
עדיין יש לשאול, מדוע דברים אלו ערבים כל כך לפני הקב"ה?
נסביר זאת במשל:
פעם אחת היה בן של מלך שנולד עם עור מאוד עדין ובהיר. כולם התפלאו על צבע עורו ועל הבוהק של העור שהיה ממש עור צח ומעודן בצורה בלתי רגילה. והנה הילד הזה גדל ופתאום חלה באבעבועות רוח. כל העור שלו בכל הגוף התחיל לקבל צבע מוזר ושונה והפצעים נפתחו והתחיל לצאת דם ומוגלה. מיד המלך ציווה לקרוא לרופא, והרופא מרח את העור בכל מיני סוגים של משחות ובכל מיני צבעים של יוד וכדומה. כשהמלך ראה כך את בנו במצב הזה הוא שמח מאוד ביודעו שבנו אהובו ומחמד ליבו נמצא בתהליך של ריפוי בעזרת המשחות שמרח הרופא.
לאחר כמה ימים כשנתרפא בן המלך, קרא לו המלך והושיבו לידו. מתוך חיבה גדולה אליו ומאהבתו אותו החל ללמדו את תורת הנגעים בעור האדם: כיצד הם באים? ובמה הם מתרפאים? על מנת שבנו מחמדו ידע להישמר מפניהם.
כך הקב"ה מלמדנו את תורת הנגעים: כיצד הם באים? ובמה הם מתרפאים? וכיצד יש להשמר מפניהם, ולכן הדברים ערבים לפניו.
"וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ" 6 - "וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר" 7 .
מהו אותו עומק?
רש"י 8 מבאר שהעומק הוא אשליה אופטית, כמראה החמה העמוקה מן הצל. אבל בהמשך 9 , כאשר מדובר על נגע שאין מראהו עמוק מן העור הוא אומר שאינו יודע לפרש, כיצד זה יתכן.
על מנת לבאר את משמעות העניין נביא את דבריו של אור החיים הקדוש 10 :
רבי חיים בן עטר זיע"א מבאר שמראה עורו של האדם מאיר ממצבו הרוחני, כיוון שהוא צלם אלוקים. לכן אם אדם עושה מעשים טובים, מדבר דברים טובים ועסוק בתורה ובמצוות - פניו מאירים ומזהירים ועור בשרו בוהק. ואם להיפך - אז להיפך. כשאדם עובר עבירה היא חקוקה על גופו ומעמעמת את זיוו, הודו והדרו. ואם עשה האדם תשובה - הרי שהקב"ה בכבודו ובעצמו מוחל לו ומוחק את העברה מגופו ומנקה את עורו ומצחצחו.
פעם שאלו 11 את הרב בן איש חי, רבי יוסף חיים זיע"א, איך יתכן שמשה רבנו לא ידוע כי קרן עור פניו 12 , ואילו רשב"י מעיד על עצמו שהוא ידע וראה את קרינת עור פניו שלו עצמו 13 , והלוא לא יעלה על הדעת שרשב"י גדול ממרע"ה שאין לנו גדול ממנו?
מסביר הרב דברים עמוקים מאוד מאוד שאוזן לא שמעתם ועין לא שזפתם. הוא אומר את הרעיון על פי המאמר שנאמר בתלמוד 14 "הנעלבין ואינן עולבים, שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ 15 ".
הכוונה בגמרא זו היא לרמוז למשה רבנו, שהיה עניו 16 ולא נעלב ולא השיב על חרפתו, ועליו הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
הנה ידועים הדברים לכולנו שיש מעלות במידת הענווה, והמדרגה הנמוכה ביותר שבענווה היא שנעלבים ואינם עולבים. הכוונה בזה היא שאפשר לשאול את הנעלב מדוע הוא נעלב בכלל? אין זה אלא משום שיש בעלבון שהעליבו אותו פגיעה בכבודו. על כן הוא עומד עדיין במדרגה נמוכה וקרובה ביותר להיפך הענווה, מפני שחושב לעצמו שמגיע לו כבוד, ומה שהוא לא השיב ולא הגיב לעולבים בו זו גבורה גדולה מאוד שמכניסה אותו לכת הענווים שלא משיבים על חרפתם. יש מדרגה אחרת למעלה ממנה והיא שאינו מרגיש בכלל שהעליבו אותו, ואין הוא מרגיש בפגיעה כל שהיא מצד המעליבים מפני שהוא כל כך רחוק מגאווה עצמית, שאין הוא מסוגל להרגיש שהוא שווה משהו שניתן להשפיל ולהעליב, כי בעיניו הוא בשיא השיפלות והענווה.
זו הייתה מדרגתו של משה רבנו ע"ה, שלא ידע בכלל שקרן עור פניו, כי הוא היה במדרגה כל כך גבוהה ואמיתית במידת הענווה עד שלא הרגיש שיש עליו דבר מוזר, וכשראה שכולם מסתכלים עליו לא הבין ולא ידע בכלל מה מצאו בו מיוחד ומוזר מהימים שטרם עלה להר סיני.
כעת נבין דבריו של האור החיים הקדוש שמראה העור מעיד על עומק מידותיו של האדם, שאם מעליבים אותך ואתה משים עצמך "כלא יודע" זה דבר עמוק והוא ניכר על העור, כמו אצל משה רבינו, ו"חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" 17 .
^ 1.ויקרא כ"ג, ב'-ד'
^ 2.מלאכי ב', ז'
^ 3.שיר השירים ה', י"א
^ 4.מדרש ויקרא רבה מצורע י"ט, ג'
^ 5.מלאכי ג', ד'
^ 6.ויקרא י"ג, ג'
^ 7.ויקרא י"ג, ד'
^ 8.פירוש רש"י עה"ת ויקרא י"ג, ג'
^ 9.פירוש רש"י עה"ת ויקרא י"ג, ד'
^ 10.פירוש אור החיים הקדוש עה"ת ויקרא י"ג, ג'
^ 11.שו"ת סוד ישרים חלק ב', י"ד
^ 12.שמות ל"ד, כ"ט
^ 13.זוהר הקדוש פרשת נשא קלב:
^ 14.גיטין לו:
^ 15.שופטים ה', ל"א
^ 16.במדבר י"ג, ג'
^ 17.קהלת ח', א'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
