ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
את הנגע רואה דווקא הכהן מפני שדרגתו הרוחנית של הכהן גבוהה, והוא מסוגל לראות את השטח החיצוני ולהבין את העומק של העניין, שהרי הוא דומה למלאך ה' צבאות. כמו שאומר הנביא "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא" 2 . ברור הוא שצבע העור של האדם המנוגע בצרעת מעיד על בעיה פנימית ועמוקה, ורק כהן שניחן בראיה עמוקה יכול לגלות ולאבחן את הבעיה ואת פתרונה.
דבר זה של מראות נגעים נראה כדבר מאוס ודוחה, פצעי ומחלות עור. לכאורה תמוה שהתורה מתעסקת כל כך באריכות ובפירוט בדבר כזה, והכהנים באים מעיסוקי קדושתם לעסוק בזה.
אולם שלמה המלך בשיר השירים אומר "שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" 3 , ומסביר המדרש 4 שגם הדברים האלו כמו נגעים, זיבה, הלכות נדה ויולדת שהם "שחורים" - כעורים לכאורה, לפני הקב"ה הם "כעורב", מלשון עריבות. דברים אלו ערבים ומתוקים לפני הקב"ה, כלשון הפסוק "וְעָרְבָה לה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת" 5 .
עדיין יש לשאול, מדוע דברים אלו ערבים כל כך לפני הקב"ה?
נסביר זאת במשל:
פעם אחת היה בן של מלך שנולד עם עור מאוד עדין ובהיר. כולם התפלאו על צבע עורו ועל הבוהק של העור שהיה ממש עור צח ומעודן בצורה בלתי רגילה. והנה הילד הזה גדל ופתאום חלה באבעבועות רוח. כל העור שלו בכל הגוף התחיל לקבל צבע מוזר ושונה והפצעים נפתחו והתחיל לצאת דם ומוגלה. מיד המלך ציווה לקרוא לרופא, והרופא מרח את העור בכל מיני סוגים של משחות ובכל מיני צבעים של יוד וכדומה. כשהמלך ראה כך את בנו במצב הזה הוא שמח מאוד ביודעו שבנו אהובו ומחמד ליבו נמצא בתהליך של ריפוי בעזרת המשחות שמרח הרופא.
לאחר כמה ימים כשנתרפא בן המלך, קרא לו המלך והושיבו לידו. מתוך חיבה גדולה אליו ומאהבתו אותו החל ללמדו את תורת הנגעים בעור האדם: כיצד הם באים? ובמה הם מתרפאים? על מנת שבנו מחמדו ידע להישמר מפניהם.
כך הקב"ה מלמדנו את תורת הנגעים: כיצד הם באים? ובמה הם מתרפאים? וכיצד יש להשמר מפניהם, ולכן הדברים ערבים לפניו.
"וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ" 6 - "וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר" 7 .
מהו אותו עומק?
רש"י 8 מבאר שהעומק הוא אשליה אופטית, כמראה החמה העמוקה מן הצל. אבל בהמשך 9 , כאשר מדובר על נגע שאין מראהו עמוק מן העור הוא אומר שאינו יודע לפרש, כיצד זה יתכן.
על מנת לבאר את משמעות העניין נביא את דבריו של אור החיים הקדוש 10 :
רבי חיים בן עטר זיע"א מבאר שמראה עורו של האדם מאיר ממצבו הרוחני, כיוון שהוא צלם אלוקים. לכן אם אדם עושה מעשים טובים, מדבר דברים טובים ועסוק בתורה ובמצוות - פניו מאירים ומזהירים ועור בשרו בוהק. ואם להיפך - אז להיפך. כשאדם עובר עבירה היא חקוקה על גופו ומעמעמת את זיוו, הודו והדרו. ואם עשה האדם תשובה - הרי שהקב"ה בכבודו ובעצמו מוחל לו ומוחק את העברה מגופו ומנקה את עורו ומצחצחו.
פעם שאלו 11 את הרב בן איש חי, רבי יוסף חיים זיע"א, איך יתכן שמשה רבנו לא ידוע כי קרן עור פניו 12 , ואילו רשב"י מעיד על עצמו שהוא ידע וראה את קרינת עור פניו שלו עצמו 13 , והלוא לא יעלה על הדעת שרשב"י גדול ממרע"ה שאין לנו גדול ממנו?
מסביר הרב דברים עמוקים מאוד מאוד שאוזן לא שמעתם ועין לא שזפתם. הוא אומר את הרעיון על פי המאמר שנאמר בתלמוד 14 "הנעלבין ואינן עולבים, שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ 15 ".
הכוונה בגמרא זו היא לרמוז למשה רבנו, שהיה עניו 16 ולא נעלב ולא השיב על חרפתו, ועליו הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
הנה ידועים הדברים לכולנו שיש מעלות במידת הענווה, והמדרגה הנמוכה ביותר שבענווה היא שנעלבים ואינם עולבים. הכוונה בזה היא שאפשר לשאול את הנעלב מדוע הוא נעלב בכלל? אין זה אלא משום שיש בעלבון שהעליבו אותו פגיעה בכבודו. על כן הוא עומד עדיין במדרגה נמוכה וקרובה ביותר להיפך הענווה, מפני שחושב לעצמו שמגיע לו כבוד, ומה שהוא לא השיב ולא הגיב לעולבים בו זו גבורה גדולה מאוד שמכניסה אותו לכת הענווים שלא משיבים על חרפתם. יש מדרגה אחרת למעלה ממנה והיא שאינו מרגיש בכלל שהעליבו אותו, ואין הוא מרגיש בפגיעה כל שהיא מצד המעליבים מפני שהוא כל כך רחוק מגאווה עצמית, שאין הוא מסוגל להרגיש שהוא שווה משהו שניתן להשפיל ולהעליב, כי בעיניו הוא בשיא השיפלות והענווה.
זו הייתה מדרגתו של משה רבנו ע"ה, שלא ידע בכלל שקרן עור פניו, כי הוא היה במדרגה כל כך גבוהה ואמיתית במידת הענווה עד שלא הרגיש שיש עליו דבר מוזר, וכשראה שכולם מסתכלים עליו לא הבין ולא ידע בכלל מה מצאו בו מיוחד ומוזר מהימים שטרם עלה להר סיני.
כעת נבין דבריו של האור החיים הקדוש שמראה העור מעיד על עומק מידותיו של האדם, שאם מעליבים אותך ואתה משים עצמך "כלא יודע" זה דבר עמוק והוא ניכר על העור, כמו אצל משה רבינו, ו"חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" 17 .
^ 1.ויקרא כ"ג, ב'-ד'
^ 2.מלאכי ב', ז'
^ 3.שיר השירים ה', י"א
^ 4.מדרש ויקרא רבה מצורע י"ט, ג'
^ 5.מלאכי ג', ד'
^ 6.ויקרא י"ג, ג'
^ 7.ויקרא י"ג, ד'
^ 8.פירוש רש"י עה"ת ויקרא י"ג, ג'
^ 9.פירוש רש"י עה"ת ויקרא י"ג, ד'
^ 10.פירוש אור החיים הקדוש עה"ת ויקרא י"ג, ג'
^ 11.שו"ת סוד ישרים חלק ב', י"ד
^ 12.שמות ל"ד, כ"ט
^ 13.זוהר הקדוש פרשת נשא קלב:
^ 14.גיטין לו:
^ 15.שופטים ה', ל"א
^ 16.במדבר י"ג, ג'
^ 17.קהלת ח', א'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
