ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
לוח המאורעות של הלוח העברי בדורות האחרונים, גם הוא שילוב שכזה. עם ישראל שילב בתקופה שבין פסח לעצרת - החגים מדאורייתא את יום השואה, יום הזכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות, ל"ג בעומר ואת יום ירושלים - הימים שנקבעו בידי העם ונציגיו. (במסגרת קצרה זו לא נברר מהו הצביון המתאים לכל אחד מהימים הללו).
לא נוכל להכחיש את המחלוקות בין 'שלומי אמוני ישראל' בשאלה: האם לקביעת הימים הללו יש משמעות בסדר היום הציבורי והפרטי של עבודת ד'?
בימי משה רבנו - ימי יציאת מצרים, לא היה כל ספק מה סדר הדברים. משה רבינו טיפל קודם כל בשחרור הפיזי מעול השעבוד המצרי, שהיה עול כבד מאוד מבחינה פרטית, עול שהכביד על כתפיו של כל יהודי וגרם לו לסבל רב. אבל משה רבנו לא הסכים בשום פנים ואופן להסתפק בהסרת העול הפרטי. הוא עמד על כך שהתהליך יכלול גם שחרור לאומי. יציאת מצרים יצאה אל הפועל רק כאשר כל העם צעד קוממיות: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (שמות י"ד, ח עיינו גם במדבר ל"ג, ג). אנשים פרטיים, גם אם מדובר על מספר גדול, אינם יכולים לצאת ב"יד רמה". ביטוי זה מבטא את העצמאות כעם, עצמאות לאומית. הם הגיעו אל "פִּי הַחִירֹת" (שם, ט).
מאידך, ברור כי ללא מתן תורה, לאירוע המכונן שאנו מציינים בחג השבועות, אין משמעות ללאומיות שלנו כעם ישראל. כבר קבע הרס"ג "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה".
תקופת ההליכה במדבר, כעם שקיבל עצמאות, בין פסח לשבועות קדמה למתן תורה. רק אחרי קבלת התורה הושלם התהליך.
אם נבחן את ההליך שהתרחש בימי דוד ושלמה, מי שייסדו את מדינת ישראל העצמאית הראשונה, נזהה גם אז, הליך שהתרחש בסדר דומה.
בשלב הראשון הכריז דוד עצמאות. ברגע שכבש את עיר יבוס והפך אותה לעיר דוד, הכריז דוד כי השעבוד הפלישתי נסתיים. ההכרזה על ירושלים כמרכז המדיני פוליטי של עם ישראל, קדמה לקביעתה כמרכז הרוחני של עם ישראל לדורות (שמואל ב ה'). רק אחר כך הועלה הארון לירושלים (שם פרק ו) ובכך הוכרזה ירושלים גם כבירה הרוחנית של עם ישראל, כמרכז לעבודת ד'.
גם בימי שלמה המלך התרחשו המאורעות בסדר זה, במשך עשרים שנה בנה שלמה המלך את בית המקדש ואת קרית מלך רב - קרית הממשלה בירושלים. זהו השלב של הבנין הפיזי, מדיני פוליטי. רק אחר כך הכניס את הארון לקודש הקודשים ואז שרתה השכינה, ירדו ענני הכבוד וירדה האש מן השמים. זהו הענן שכיסה את הר סיני וזו האש הגדולה שירדה על ההר. ברגע זה הושלמה המשימה. הצועדים במסלול שתחילתו בפסח הצליחו לסיימו בשבועות.
במשך למעלה ממאה שנים חלוקים החלקים בעם, המכונים 'שומרי המצוות", בשאלה מה קודם למה? האם יתכן כי הבניין הלאומי לא יהיה קשור בטבורו וינק את לשד חייו ממקורות התורה? האם אכן הסדר הנכון הוא זה? קודם בנין לאומי ורק אח"כ שלמות רוחנית? או שמא קודם כל שלמות רוחנית ואחר כך הצטרפות מלאה לבניין הלאומי?
אם נבחן את השאלה, לאור מה שהתרחש ביציאת מצרים ובימי דוד ושלמה, התשובה ברורה!
הבה נתפלל כי כל העם יצטרף למשימת הבנין הלאומי וכל העם יחד יעמוד שוב כאיש אחד בלב אחד ויכריז: נעשה ונשמע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
