(קי: 7- עד קיא: באמצע)

אגב הדין שניתן לכוף לעלות לארץ ישראל, מכאן ועד סוף המסכת עוסקים בשבחי ארץ ישראל.

בעניין ארץ ישראל

א. על מגורים בחו"ל, בבל וארץ ישראל

1. 1.צריך לגור בארץ ישראל


2. A. ברייתא - , שכל הדר בארץ ישראל דומה שמי שיש לו אלוה, ומי שלא – כאילו אין לו (כעובד ע"ז)

ונלמד מדוד.

1. B. בהמשך ר' אלעזר – כל הדר בארץ ישראל - שרוי בלא עוון.


2. C. בהמשך (קיא באמצע) - ר' חנינא אמר ליבם לא לרדם לבבל כדי לייבם את אשת אחיו
   ("אחיו נשא כותית (יהודיה, אלא שודמה כמי שאין לו אלוה) ומת, ברוך המקום שהרגו (!), ואחיו ירד אחריו?!")


3. D. ר"י שמואל (קיא. באמצע) – כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל...


4. 2.ר"י – אסור לצאת מבבל (עובר בעשה), ור' זירא מתיר.

                (קי: 2-)

מקור –

1. בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פוקדי אותם.

ור' זירא דוחה – זה לגבי כלי המקדש.

1. השבעתי אתכם בנות ירושלים... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

הסבר המחלוקת למסקנה:

יש 3 פסוקים דומים,
ודורש בברייתא ר' יוסי בר"ח 3 שבועות:
1. שלא יעלו בחומה. 2. שלא ימרדו באומות. 3. לאומות שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי.

ר"י לומד מהכפלות "אם תעירו ואם תעוררו", שלא רק בחומה אסור,
ור' זירא – כר' לוי: הכפלות ב3 השבועות מוסיפה עוד 3 שבועות:
1. שלא יגלו את הקץ. 2. שלא ירחקו את הקץ (בחטיאהם, רש"י – שלא ידחקו). 3. שלא יגלו סודות (העיבור/טעמי תורה) לגויים.

(קיא. באמצע)

ב. מעמדה של בבל

1. ר"י שמואל (קיא. באמצע) – כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות (כי יש שם תורה).

וגם בתוך בבל יש אזורים שונים, ואסור לצאת מפומפדיתא לבי כובי.

1. רבה ורב יוסף - כשרין שבבל, ארץ ישראל קולטתן, כשרין שבשאר אצרות – בבל קולטתן,
   והכוונה לגבי קבורה.


2. רב יהודה (שאסר לעיל לצאת מבבל לארץ ישראל) – הדר בבבל כאילו דר בארץ ישראל.


3. אביי – בבבל לא יראו את חבלי המשיח (הצרות).


4. 1.קבורה –

(קיא. שליש עליון)

ג. מיתה, קבורה ותחיית המתים בארץ ישראל

רב ענן – כאילו קבור תחת המזבח.

ר' אלעזר (ביחס לעולםא שנפטר בבבל) – עדיף שגם המיתה עצמה תהיה בארץ ישראל,

1. 2.(קיא. מתחת לאמצע) רבה ורב יוסף - כשרין שבבל, ארץ ישראל קולטתן, כשרין שבשאר ארצות – בבל קולטתן, והכוונה לגבי קבורה.


2. 3.האם מתי חו"ל קמים לתחייה? (קיא. שליש תחתון)

ר' אבא בר ממל – כן

יִחְיוּ מֵתֶיךָ (בארץ ישראל) נְבֵלָתִי יְקוּמוּן (בבבל)(ישעיהו כו)

                        דחיית ר"א – הכוונה לרבות נפלים (="נבלה").

ר' אלעזר – לא

1. "...וְנָתַתִּי צְבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים" (יחזקאל כו)

דחיית ר' אבא בר ממל – הכוונה שיבוא נבוכדנצר.

1. נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ (ישעיהו מב)

דחיית ר' אבא בר ממל – לרבות שפחה כנענית ("לעם" – "שבוע לכם פה עם החמור")

ומה עם הצדיקים שבחו"ל?

ר' אילעא ע"פ אביי – נעשים להם מחילות ומגיעים דרכם לארץ ישראל ("גלגול") ושם חיים.

            ולמה יעקב ויוסף הטריחו את בניהם להעלותם לארץ ישראל?
            קרנא ור' חנינא - חששו שמא לא יזכו למחילות (אלא יתגלגלו בלעדיהם ויצטער).

[אגב, אחי רבה שלחו לו מכתב עם דרשה זו כדי שלכנעו לעלות לארץ ישראל,
והוסיפו שהיה אדם שנשמע למלרדת לחו"ל בגלל אישה, כששמע דרשה זו,
והוסיפו שיוכל ללמוד תורה מרי"ח,
וסיימו בהמלצה לגבי הליכה ישיבה ועמידה,
ובדבר הלכה שפרדה מרביעים עם פרד, ולא עם סוס או חמור].

                        (קיא: 9+)

[אגב, עוד על תחיית המתים –

1. A.האם לעמי הארצות יש תחיית המתים?

ר' אלעזר – לא,

1. מֵתִים בַּל יִחְיוּ רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ (ישעיהו כו) – מי שמרפה עצמו מדברי תורה.

            רי"ח – זה בעובד ע"ז.

1. יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל (ישעיהו כו) – רק למי שמשתמש באור התורה.


2. B.תחיית המתים לצדיקים


3. יקומו במלבושיהם (קל וחומר מחיטה)


4. יקומו בירושלים

אבל יש להם תקנה – "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם(דברים ד)

            ע"י שמשיא בתו לת"ח או עוזר להם להתפרנס.

(קיא: מעל האמצע)

יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ (תהלים עב).