ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
כדי לענות על השאלה נציין שתי עובדות מאוד מעניינות:
א. לא מעט מלכים הומלכו כמה פעמים. חלקם נמשח והומלך בפעם הראשונה בסתר, או לפחות שלא בנוכחות כל העם. גם בתקופה בה אנו דנים, שמואל משח בסתר את שאול על הגג וכן את דוד בביתו של אביו - ישי.
ב. שבט יהודה, שהיה מאוד דומיננטי בהנהגה, גם בתקופת המדבר כמוביל כל המחנה וגם בכניסה לארץ ובכיבושה בימי יהושע, נעלם כמעט לאורך כל תקופת השופטים. שבט יהודה מופיע כמוביל ומנהיג בתחילת תקופת השופטים ומאז אין לו השפעה על המתרחש בארץ ישראל. עתניאל בן קנז היה השופט הראשון. אבצן, שחז"ל מזהים עם בועז, חי בדור של אלימלך כנראה מיד אחרי עתניאל. אלימלך, על פי המדרש, ראה עצמו מועמד למלכות. וז"ל המדרש: "ר' יהושע בן קרחא היה דורש שמות. ושם האיש אלימלך - היה אומר, אלי תבוא מלכות". (רות רבה (לרנר) פרשה ב). בגלל חטאם של משפחת אלימלך, איבד שבט יהודה את המלכות והשלטון נלקח מהם עד לתקופת דוד. לא זו אף זו, שבט יהודה מצא עצמו משועבד לפלישתים עד ימי דוד. לכן, השבט איננו מעורב בתקופת השופטים בענייני הנהגה.
ולכן, דבורה איננה מבקרת אותו על אי הצטרפותו לעזרת ד' בגיבורים.
ולכן, אנשי קעילה "רועדים" מפני הפלישתים ומבקשים משמשון להסגירו לידם.
על פי זה נסביר, דוד בימי שאול חסה תחת מלכותו של אכיש מלך גת. (הצורך לחסות תחת כנפיו של שלטון זר נחשב כאמירה רוחנית "לך עבוד אלהים אחרים").
גם עלייתו לחברון הייתה ברשות הפלישתים והוא שימש שם כ"ווסאל" (שליט בחסות) שלהם. לכן, אף על פי ששבטי ישראל כולם רצו שדוד יהיה מנהיגם, לאחר רצח אבנר ואיש בושת, הם קיבלו על עצמם את עולו של דוד רק בסתר. כדי להכריז עצמאות מלאה, נדרשו מדוד עוד חמש שנים של הכנות.
אחרי שבע שנות מלכות בחברון ורק לאחר שדוד הגיע למסקנה שהגיעה השעה לעצמאות, עלה הוא לירושלים. העליה לירושלים היוותה גם סממן עצמאות כלפי הפלישתים ומרגע זה הייתה ליהודים מדינה עצמאית. הכרזה זו סיכנה את העם ואכן הפלישתים עלו פעמיים על ירושלים בניסיון להכניע את המרד. בחסדי ד' הם נכשלו ונסו לאחר תבוסתם לצבא דוד.
גם בדורנו התרחש תהליך דומה. אחרי ההצבעה בכ"ט בנובמבר תש"ח (1947) דוד בן גוריון חיכה עד ה' באייר כדי להכריז על עצמאות. ההחלטה, שמשמעותה הייתה העמדת היישוב היהודי בסכנה, בגלל פלישת צבאות ארצות ערב, התקבלה ברוב של איש אחד. בחסדי ד', צה"ל הביס את צבאות הפולשים ועם ישראל יצא לראשונה אחרי כ- 1800 שנה מתחת כנפי שלטון זר והקים מדינה עצמאית. על פי האמור לעיל משמעות הכרזת העצמאות הינה: "בואו נעבוד את הקב"ה".
בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר את המאורעות מכיוונים נוספים.
הבה נתפלל כי נזכה להתקדם ולהמשיך לבנות את מדינת היהודים כמדינה יותר יהודית,עד שכל האומות יראו בה סמל למוסר ולחברה מתוקנת המבוססת על צדקה ומשפט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
