ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
מאידך, הגמרא בגיטין (צ ע"א) כתבה שאדם שדעתו לגרש את אשתו ו'היא יושבת ומשמשתו', עליו נאמר: 'אל תחרוש על רעך רעה, והוא יושב לבטח איתך', נשאלת השאלה והלא הבן הוא מבני ט' מידות, וכפי שמבואר בגמרא בנדרים, ואם כן מדוע הגמרא בגיטין צריכה להזהיר על כך?
יש לציין שפרשנים רבים (ר"ן על הדף ועוד) ביארו שבגמרא כאן וודאי שאין מדובר כשאדם מגרש מתוך שנאת אשתו, שהרי אם כן הולד יחשב ל'בני שנואה', אלא שהוא מגרש למרות שאין ביניהם שנאה, מתוך רצון לשאת אשה אחרת, או אילוץ מסויים - הלכתי או כלכלי, למרות זאת הולד נחשב ל'בן גרושת הלב'.
לעומתם, בתשובות הגאונים (שערי צדק ד, ד, מד) כתבו שאם הבעל והאשה מסכימים על הגירושין בתנאים מסויימים שטרם התקיימו (לדוגמא בתנאי שישיג מספיק כסף לכתובתה - כריכה של הגירושין בנושאים ממוניים), מותר להם בינתיים לחיות ביחד כרגיל, בלי שום איסור, ככל הנראה מכיון שהבינו שאם הבעל מודיע לאשה על רצון הגירושין, אין בעייה, והבנים גם לא יחשבו ל'בני גרושת הלב', אם שניהם יודעים שהם הולכים להתגרש. וניתן להוכיח זאת מהלשון 'גרושת הלב', כלומר, שהבעל מסתיר את רצונו לגרש בלבו.
המאירי (בגיטין) והראב"ד על הרי"ף ביארו שהאיסור בגיטין לא מדבר על תשמיש המיטה, אלא על תשמישי הבית, וגם בהם אסור לבעל להשתמש באשתו בזמן שהוא חושב לגרשה, אבל תשמיש המיטה וודאי שאסור מצד 'בני גרושת הלב', נראה שבמקרה זה, אם שניהם יודעים על הגירושין, ובכל זאת יש ביניהם חלוקת עבודה מסויימת, אין בזה כל איסור, והאיסור הוא רק כאשר האשה אינה יודעת מהגירושין, והבעל ממשיך להנות מהבישולם שלה, ושאר מלאכות הבית.
ה בית שמואל (אבן העזר קיט, א) ביאר שיש להבדיל בין מקרה שבו הבעל ואשתו משמשים, והאשה יכולה להתעבר מתשמיש זה, שאז באמת אין לשמש מטעם הגמרא בנדרים, ואילו במקום שהאשה מעוברת, או שאינה יכולה להתעבר מסיבה כלשהי, אז אין איסור מטעם בני ט' מידות, ועדיין אסור לשמש מדין 'אל תחרוש על רעך רעה'.
ב"ש (א) מביא שיטה נוספת שאם הבעל חושב לגרש את אשתו רק בעוד זמן ארוך, אין איסור, והאיסור הוא רק
דעה נוספת היא דעת המשנה למלך (איסורי ביאה כא, כח) שאיסור 'בני גרושת הלב' הוא רק באופן שדעת הבעל כבר על אשה אחרת, והוא רק מחכה לגירושין על מנת לשאת אותה, באופן זה הביאה מתבצעת עם אשה זאת, אבל מחשבת הבעל על אשה אחרת, ובאופן זה הבן פגום, אבל במקרה גירושין רגיל אין איסור אלא אם כן האשה אינה יודעת.
לסיכום: ישנם שתי גמרות שצריך להבין מה כל אחת מוסיפה: האחת אומרת שבנים של אשה שבא עליה כשרוצה לגרשה נחשבים ל'בני גרושת הלב', ואילו השנייה אומרת שאין לשמש עם אשה כשרוצה לגרשה משום 'לא תחרוש על רעך רעה', כמה הסברים נאמרו על מנת להסביר את היחס בין שני המקורות: מתשובות הגאונים נראה שאם שניהם יודעים אין כלל בעיה של בני גרושת הלב, אלא רק כשיש חסרון ידיעה, ויש שהסבירו שחל איסור נוסף לא רק בתשמיש המטה, אלא גם בשימושים אחרים, לדעת המשנה למלך, כל האיסור ב'גרושת הלב' הוא רק כשהבעל חושב על אשה אחרת.
למעשה, דיון זה אינו פשוט, אך ברור שאין למנוע יחסים בין בני הזוג בגלל מחשבה קלה על גירושין, כיון שיש חשש שזו תהיה 'נבואה המגשימה את עצמה', כלומר, עצם ההמנעות מיחסים תערער את היחסים עוד יותר, ותגרום בעצמה לגירושין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
