ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
כדי להבין את משמעות העניין, נזכיר שוב כי שאלת המלכות עלתה מחדש לדיון ציבורי, בדורם של אבנר ושאול. היה בכך חידוש, שהרי העם לא עסק בשאלת המלוכה מימי גדעון ואבימלך.
כבר הסברנו, כמה פעמים בעבר, כי ההבדל העיקרי בין שופט למלך הוא, שהמלך מוריש את תפקידו לבנו אחריו, והוא, ודווקא הוא, יושב על כסאו.
(נעיר במאמר מוסגר, כי מלכות אידאלית בעם ישראל מייצגת מלכות שמים. הדרך היחידה של מלך בשר ודם להיות "מלך עדי עד", היא באמצעות שושלת מלכותית).
ברגע שעם ישראל החליט לבקש מלך, הוא בעצם החליט שתפקיד ההנהגה יעבור בירושה. זהו מהפך פוליטי ורוחני, שהרי מימי משה ועד ימי שאול, מעולם לא העביר אף מנהיג את ההנהגה לבנו אחריו.
אם כך, ננסה להבין, מה היה מעמדו של אבנר בסוגיה זו?
כדי לענות על כך, עלינו לברר מהו היחוס המשפחתי שבין אבנר ושאול?
לשם כך, עלינו לעשות 'שלום' בין כמה פסוקים:
* כתוב אחד אומר:
"וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן נֵר דּוֹד שָׁאוּל" (שמואל א י"ד נ).
מכיון שהנושא הוא אבנר, גם התואר מתייחס אליו ומשמע שאבינר=אבנר בן נר, היה דודו של שאול.
* בכתוב נוסף מצאנו:
"וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל" (דברי הימים א, ח' לב, ט' לט).
גם מפסוק זה משמע שאבנר היה דודו של שאול, שהרי גם קיש וגם אבנר הם הבנים של נר.
שאול הוא נכדו של נר ואבנר הוא בנו.
* לעומת זאת מוזכר:
"וַיְהִי אִישׁ מִבִּנְיָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן אֲבִיאֵל בֶּן צְרוֹר בֶּן בְּכוֹרַת בֶּן אֲפִיחַ בֶּן אִישׁ יְמִינִי גִּבּוֹר חָיִל" (שמואל א ט' א)
מהפסוק משמע שקיש הוא בן אביאל
ומהפסוק הבא:
"וְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וְנֵר אֲבִי אַבְנֵר בֶּן אֲבִיאֵל" (שמואל א י"ד נא)
משמע שגם נר אבי אבנר הוא בן אביאל ואם כך, קיש ונר הם אחים וממילא אבנר הוא בן דודו של שאול ולא דודו.
רש"י תירץ: "ונר היה דוד שאול, אחיו של קיש ושניהם בני אביאל וגם אביאל נקרא נר בדברי הימים שהיה מדליק נרות לרבים במבואות האפלים" (שמואל א י"ד נ).
וכן תירץ הרד"ק: "ובדברי הימים אומר ונר הוליד את קיש ונר היה בן אביאל והלא היה אחי קיש ואבי אבנר כמו שאומר בזה הספר ויתכן לפרש כי אביאל היה שמו גם כן נר ושני שמות היו לו כמו שמצאנו כמוהו רבים בדברי הימים והיו לו שני בנים האחד קרא שמו קיש והאחר קרא שמו נר כשמו והוא היה אבי אבנר, ומצאתי בויקרא רבה כי עיקר שמו אביאל והיו קוראים שמו נר לפי שהיה מדליק נרות במבואות האפלות" (שמואל א ט' א).
רש"י וגם הרד"ק התבססו על הדרשה בירושלמי: "דאמר ר"ש בן לקיש, שאול לא זכה למלוכה אלא ע"י שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו נר, כתוב אחד אומר: [דברי הימים א ח לג] ונר הוליד את קיש וכתוב אחד אומר: [שמואל א ט א] וקיש בן אביאל, והלא אביאל היה שמו, אלא ע"י שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו נר" (מסכת שביעית פ"ג ה"ז, ובעקבותיו בויקרא רבה פרשת צו פרשה ט).
על פירוש זה ניתן להקשות שתי קושיות.
א. מדוע נכתב במפורש כי אבנר היה דוד שאול וצריך להידחק ולהסביר שהכוונה היא שנר היה דודו שאול?
ב. אם כך, קשה, מדוע אבנר לא נבחר למלכות? והרי זכות הנרות עומדת גם לו ועוד שזכות זו רמוזה חזק יותר בשמו.
נשאיר את השאלות פתוחות עד לדברינו לפרשת בלק בשבוע הבא.
נסכם ונאמר כי שאלת העברת השלטון לשושלת עומדת בבסיס המלכות.
אם כן, תפקידי שלטון בימינו אין להם דין מלכות ושררה, מה שפותר בעיות הלכתיות רבות כפי שנבאר, בע"ה, בהמשך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
