ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
נו, שאל החבר, ונתת לו?
וודאי שנתתי, יהודי זקוק לעזרה, וברוך ה' שבכוחי לעזור. האיש רשם את כתובתי, והבטיח שכשיגיע לביתו ישלח לי בדואר את הכסף חזרה.
תמים, מנותק, רחפן, לגלג החבר, עבדו עליך! תמיד האנשים האלה נוסעים לקריית שמונה או אילת, שהרי אם הם ייסעו למקום קרוב הם יקבלו רק מעט כסף. בטח מדובר במסומם, שעובד על תמימים כמוך, ומשתמש בכסף לסמים.
בלי להיכנס לסיטואציה הספציפית הנ"ל, שבה בוודאי רבו הרמאים, ועלינו לנהוג בה במידת 'כבדהו וחשדהו', הדו-שיח הנ"ל מייצג וויכוח בין שתי תפיסות עולם, הנוגעות בנקודה יסודית בעולמינו. מחד, עומדים האנשים התמימים הרואים בעולם, מקום טוב וישר. מאידך, עומדים האנשים החשדנים, שרואים את העולם כ'עלמא דשיקרא', מקום בו שולטים הרוע והשקר.
התפיסה הרווחת בעולם, רואה באנשים המביטים במשקפי הטוב והיושר, כאנשים מנותקים ורחפנים. מנותק ורחפן הוא מי ש'לא חי בעולם שלנו', כלומר – לא באמת חי במציאות. נמצא, שהתפיסה הרווחת בעולם הכריעה בוויכוח בין התמימים והחשדנים, וברור לה שהעולם מלא בשקר ורוע, ואילו הטוב והיושר 'מרחף' מחוץ לעולם.
אולם, עיון במדרשים הנוגעים לפרשת השבוע שלנו, יעלה נקודת מבט הפוכה. עם ישראל זכה להיות עם הנבואה, ורבינו הגדול משה זכה להיות אדון הנביאים. ובכל זאת, ביקשו אומות העולם לזכות אף הם בנביאים. שמע ה' לבקשתם, והעמיד להם שני נביאים – לבן ובלעם.
קשר הדוק יש בין שני נביאי האומות הללו – יש אומרים שבלעם הוא בנו של לבן (סנהדרין קה.), יש אומרים שבלעם הוא נכדו של לבן (זוהר וישלח), ויש שאומרים שבלעם ולבן דמות אחת הם (תרגום יונתן בן עוזיאל במדבר כה, ב).
המתבונן בתורה יבחין על נקלה, שבלעם מייצג את התפיסה החשדנית הקיצונית. עניינו של בלעם למצוא במציאות את נקודת השלילה, ודרכה להתבונן על כל המציאות. לצידו, לבן ה'ארמי', אותיות 'רמאי', עניינו המרכזי להביא ולראות שקר בעולם. המשותף לשניהם, שעניינם בעולם הוא הצד השלילי.
התורה בוחרת כדמויות מייצגות לתכונות אלו, דווקא אנשים שהם מחוץ לעם ישראל. בכך מלמדת אותנו התורה, שעם ישראל המייצג גם את לב האנושיות הוא עם טוב, ודווקא השלילה והשקר הם חיצוניים לעם. כך הופכים החשדנים לרחפנים ומנותקים, ואילו התמימים הם מייצגי המציאות בעומקה.
תמים אינו רחפן, תמים מלשון 'שלם', והוא מסתכל על המציאות כמו שהיא תהיה בעת שתגיע לשלמותה- לגאולתה. התורה איננה 'רחפנית', היא מודעת היטיב לכך שעדיין לא הגענו לשלימות, ורבים הרמאים ושוחרי הרע המסתובבים כעת בעולמינו. בסיטואציה שבה פתחנו, ברוב הפעמים צודק החשדן ולא התמים, ולכן בוודאי שמבחינה מעשית עלינו להישמר.
ובכל זאת, התורה לא מתייאשת מלהציג לנו את המבט השלם והגאולי, ולקרוא לנו להאמין שמתחת למעטה הרוע העכשווי, מסתתר לב העולם הפועם ושואף לצדק ויושר.
ואנו תפילה, שכשם שבלעם ולבן הוכרחו להצטרף לזרם הטוב והיושר, בעת שעמדו מול ישראל, כך בימינו יאמרו כל מלאכי הרוע מאומות העולם – אמן, על טובתם של ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
