ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
פרשתנו מתחלקת באופן ברור לשלושה חלקים - שלושה חלקים משני סוגים. הסוג הראשון עוסק במוות, בקבורה, והשני בחיים. בתחילת הפרשה, מותה של שרה והליכי קבורתה ובסוף מותו של אברהם. שני קצות הפרשה הללו עוסקים במתים, באבינו ואמנו הראשונים שהלכו לעולמם. אבל בתווך ניצבת במלוא אריכותה פרשת החיים, נישואי יצחק לרבקה המייצגים את החיים והמשכיותם.
וזה החלק האחד ארוך משני החלקים גם יחד עד שנראה כי בא להבהיר, שחלק זה הינו המשמעותי יותר. גם כשעוסקים בסיום חייהם של אבות האומה - גדולים החיים מהמתים, הגם שהם 'רק' הבנים.
רוחבה של פרשת נישואי יצחק ורבקה מלמד על העברת מרכז החשיבות אל החיים - 'וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ... וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ', פרק של יתמות וגעגועים נסגר מאחוריו, ופרק חדש, פרק של אהבה נפתח באהל, אותו אהל של אמו, שאיננה.
'רבי יוסי אמר: שלש שנים עשה יצחק אבל על אמו ולאחר שלש שנים לקח את רבקה ושכח אבל אמו' (ילקוט שמעוני).
מעתה ימשכו משם חיים. לכן, גם בהתרפקותנו על קברי האבות והאמהות האהובים - אנו זוכרים את רצונם: שנמשיך קדימה! מכוחם, מכח העבר, שנמסר לנו, החיים.
עושים חיים? בקדושה?
דגש זה מוביל אותנו מן הפרשה לסוגיית משמעות הקדושה שבחיים עצמם.
רבנו הרב קוק זצ"ל, היה אולי הקורא הגדול ביותר להוקרת זיו החיים בין ענקי האומה בדורות האחרונים. הרב, שכתב על כך שהשער להכרת ה' הוא דרך,
"האלוקות המתגלה בעולם בכל יפיו והדרו, בכל חי ורמש, בכל צמח ופרח, בכל גוי וממלכה, בים וגליו, בהגיונות כל חושב, בהרגשת כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גבור" (אורות)
- נתקל ודאי במבטי התמיהה של עמיתים יראי אלוקים: החיים? מחוברים לקדושה? והרי מזלזלי כל קודש הם הינם 'זוללי' החיים ותאוותיהם, 'העושים חיים', בעלי תודעת "אָכל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת"?
אכן נכון. החיים וכל אשר בהם מאפשרים את זיהומם על ידי האדם הפרטי או את זוועות המין האנושי הכללי, אלא שחיים אלו הם גם האופן, המרחב והזמן בהם בחר בורא העולם להתגלותו, כדי להיות אלוקינו, מלך העולם'. ולשם כך נבראנו, ממשיכי אברהם אבינו, להאיר את המחשכים הללו ולחשוף בהם את אורו יתברך, את הקודש שבחיים.
אלוקים רק בשמים?
אברהם העברי, הוא הקורא להבנה הקדושה שעידן 'אלוקים רק בשמים' עבר מן העולם. בתוך דברי אברהם לאליעזר מסביר רש"י בפרשתנו את המהפך שעושה אברהם: מתחילה היה ה' רק אלוקי השמים - אך,
'עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ - שהרגלתיו בפי הבריות. אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ'.
לדגש זה חשיבות רבה בהכרת ערך החיים הארציים וקדושתם.
אחד מיוחד מגדולי החסידות היה נכדו של הרבי מאיז'ביצא בעל 'מי השילוח' - הוא ר' גרשון העניך 'בעל התכלת'. הוא לימד שאברהם אבינו חידש שעל מנת להשיג את אורו יתברך אין יותר צורך שהאדם יבטל את החיים. עד אברהם אבינו, הפער בין רבש"ע לעולמו היה כל כך בלתי ניתן לגישור, העולם היה כה חשוך, מגושם ועכור, שרק על ידי יציאה מוחלטת ממנו ניתן היה להידבק באור ה'. את זה אברהם אבינו שינה.
כשאברהם קורא 'בשם ה' א-ל עולם' הוא מלמד שיש אלוקות במציאות, בחיים, לא רק מעבר לחיים. מעתה, לימד אברהם, אין לה' יותר חפץ בביטול היש, אלא אדרבא, בחשיפת האלוקות שבו: 'כי הוא הראה בכל דברי העולם הזה איך כמוס בהם סודו יתברך ואין צריכין כלל לבטל הכל לשם הכרת אורו, כי ה' יתברך נקרא מלך חפץ בחיים, שחפץ בקיום זה העולם' (סוד ישרים על סוכות, אות כ"ה)
כך נדחקה מסירות הנפש מן העולם ונותרה אפשרית רק למצבים חריגים כאלו, בהם מאבדים החיים כל משמעות לנותר בהם לאחר שעבר על איסורי תורה מזה הסוג המחייב מסירות נפש.
אפשר שזאת רמז ה' בהוראתו להעלות את יצחק - ולהורידו מן המזבח: להבליט את הדרך החדשה דוקא במנותק מהנקודה המוכרת, הישנה, הפסולה מעתה. שם, על המזבח, במקום בו נגמרים החיים, מורה ה' - 'אל תשלח ידך'! הורד אותו לארץ, לחיות, לחיי שליחות של קידוש החיים, לשיר את שירת החיים.
על משימה גדולה זו שורר הרב קוק זצ"ל את סוד 'לחשי ההויה':
'תלחש לי סוד ההויה כולה: חיים לי יש קח נא קח, ודור יקום וחי ישיר ליופי וחיים, ועדנה בלי די יינק מטל שמים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
