ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מהיכן למדו את הלימוד?
1. רא"ש (ד"ה אין צריכה) ורשב"ם (בבא בתרא קכא, א ד"ה שבת בראשית) ביארו שהלימוד הוא ממה שכתוב: 'אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם', ולא כתוב 'אלה אשר תקראו אותם מקראי קודש' (שהרי כל העניין בפרשה עסק במועדות), ומהייתור נמעט שאין צורך לקדש את השבתות. הר"ן ביאר (ד"ה שבת בראשית) שבגלל סמיכות שבת למועדים המיעוט שכתוב 'אלה' במועדים בא למעט רק את שבת.
2. רש"ש הבין שיש מיעוט מהמילה 'אלה' - דווקא המועדות הללו, ולא מועדים אחרים כמו שבת.
3. ריטב"א (שבת כ ע"א ד"ה והא דדרשינן) כותב שהדרשה היא ממה שכתוב בשבת: 'בכל מושבותיכם', ולכן אין לומר ששבת לא תחול במקום מסוים, או בזמן מסוים בגלל שבית הדין לא יוכל לקדש.
רבי זרחיה הלוי (בעל המאור, הובאו דבריו בספר התרומות שער מה) טען ששמיטה בזמן הזה אינה דאורייתא ואף לא מדרבנן, אלא שניתן לנהוג בה ממידת חסידות. אחת מהסיבות לדבר היא מכיוון שעל מנת שתחול השמיטה צריך ששנות השמיטה יקודשו על ידי בית דין, ואין לנו בזמן הזה בית דין הראוי לעבר חודשים ושנים, לכן לא ניתן לספור את שנות השמיטה כלל.
טעמו הוא שמלימוד הגמרא שלעיל ניתן לראות שכל ספירה הנמצאת בתורה צריכה להיות על פי בית דין, ולכן היינו חושבים שגם שבת צריכה ספירה, אלא שמיעטו את שבת ממה שכתוב 'אלה', ופסוק זה ממעט רק את שבת ולא את השביעית.
על דבריו אלו יש לערער מכמה בחינות: א. גם אם צריך לקדש חודשים או שמיטה, לא נאמר בפסוק שאם לא ספרו המועד לא חל, אלא שבית הדין צריכים לקדש, וזהו חידוש של הרמב"ם (ספר המצוות קנג) לגבי חודשים שאם לא קידשו המועד לא חל, אך לא ברור שהרמב"ם יאמר את אותו חידוש לעניין שמיטה. ב. נראה שהסיבה שצריך למעט שבת היא רק בגלל ששבת כתובה בפרשת המועדות בפרשת אמור, אבל שביעית כלל לא כתובה שם, ולכן לא צריך כלל פסוק למעט אותה, והיא לא תצטרך ספירה אלא אם כן כתבו בתורה שהיא צריכה.
יש שמסכימים עם דברי רז"ה מטעם אחר (שהוא עצמו כתב) שאמנם השמיטה לא צריכה ספירת בית דין, אך כיון שהשמיטה תלויה ביובל, ויובל כן צריך ספירת בית דין לכולי עלמא, וכפי שנאמר בפרשת בהר מפורש, לכן בזמן שאין ספירת יובל אין חיוב יובל וממילא אין חיוב שמיטה. לפי זה בזמן בית שני, שהשמיטה היתה מדרבנן ספרו את היובלות על מנת שיוכלו לקיים את השמיטה, וכפי שכתבו בגמרא בערכין (לב ע"ב) 'מנו יובלות לקדש שמיטין'. וכמו כן בימינו יש מחלוקות לגבי הספירה האמיתית של השמיטה, וכפי שמבואר כבר ברמב"ם (הלכות שמיטה פרק י).
סיכום : הגמרא למדה שבית הדין אינם צריכים לקדש את השבת, אלא את המועדות, וכמה הסברים נאמרו באופן הלימוד. היו מהראשונים שלמדו מדין זה ששמיטה אינה נוהגת בזמן שאין בית דין, כיון שלא ניתן לקדש את השנה בזמן שאין בית דין המתאים לקדש שנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
