ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְכֵן דֶּרֶךְ הַחֲכָמִים לַעֲשׂוֹת כְּלָלִים לְמִצְווֹת הַתּוֹרָה. וּכְבָר אָמְרוּ עַל אֶחָד מִן הַחֲכָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּא אֵלָיו לִסְטִיס* מְזֻיָּן וּבַעַל-עֲבֵרוֹת וְאָמַר לוֹ: אֲנִי רוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְלִשְׁמֹר מִצְווֹת הש"י, אֶלָּא שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַעֲמִיס עַל עַצְמִי רִבּוּי הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי לֹא אוּכַל שְׂאֵת הַמַּשָּׂא הַהוּא. וְאָמַר לוֹ הֶחָכָם: תְּקַבֵּל עָלֶיךָ דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד לְשָׁמְרוֹ כָּרָאוּי? וְאָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ הֶחָכָם: אִם-כֵּן, קַבֵּל עָלֶיךָ לוֹמַר הָאֱמֶת מִכָּאן וְאֵילֵךְ. וְקִבֵּל עָלָיו, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. לְיָמִים הָיָה הוֹלֵךְ אוֹתוֹ הַלִּסְטִיס לְלַסְטֵס אִישׁ אֶחָד וּלְהָרְגוֹ, וּפָגַע בּוֹ אִישׁ אֶחָד. אָמַר לוֹ: הֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? וְנִזְכַּר אוֹתוֹ הַלִּסְטִיס מַה שֶּׁקִּבֵּל עָלָיו לוֹמַר אֱמֶת, וְסִפֵּר לָאִישׁ הַהוּא לְהֵיכָן הָיָה הוֹלֵךְ. וְכֵן פָּגַע בּוֹ אִישׁ אַחֵר, וְשָׁאַל לוֹ לְהֵיכָן הָיָה הוֹלֵךְ, וְסִפֵּר לוֹ. מִיָּד הִרְהֵר אוֹתוֹ הַלִּסְטִיס בְּלִבּוֹ: אֵלּוּ-הַשְּׁנַיִם יִהְיוּ עָלַי עֵדִים וְיַהַרְגוּנִי. וְכֵן אֵרַע לוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, עַד שֶׁנִּמְנַע בַּעֲבוּר-זֶה מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים. הִנֵּה מְבֹאָר כִּי עַל זֶה-הַדֶּרֶךְ יִתָּכֵן כִּי בִשְׁמִירַת כְּלָל אֶחָד אוֹ שְׁנֵי כְלָלִים אוֹ יוֹתֵר יִשְׁמֹר הָאָדָם רֹב מִצְווֹת הַתּוֹרָה אוֹ חֵלֶק גָּדוֹל מִמֶּנָּה, שֶׁעַל-יָדָיו יִזְכֶּה לְמַעֲלַת חַיֵּי עוֹלָם-הַבָּא אוֹ לְמַדְרֵגָה גְדוֹלָה מִמֶּנּוּ.
____________________________________
לִסְטִיס – שודד.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
94 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ה'
95 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ו'
96 - מאמר שלישי פרק ל"א חלק א'
טען עוד
כדוגמת הנהגת הנביאים שעליה כבר עמדנו, כך גם חכמי ישראל לאורך הדורות קבעו כללים לתורה: מיקדו את האדם הרוצה לשוב, במספר מצוות מועט, שאם יתאמץ ויקפיד עליהם בעקביות ובהתמדה, יגיע לשמור את כל התורה.
שמירת כל המצוות – כדברי הליסטים – קשה היא: 'רצוני לשוב בתשובה ולשמור מצוות ה'! אך איני יכול לקחת על עצמי את כל המוני המצוות הללו...'. לכך מסייעת הדרכת הנביאים.
ניתן להוסיף בשולי פרק זה, שטווית הכללים, נובעת כמו כן, מראייה של כל מצוות התורה ופרטיה כקשורים זה בזה. עם ישראל זכה בשש מאות ושלוש עשרה מצוות, שכולן נצרכות והכרחיות, ואין אחת מיותרת. המצוות יוצרות, מכתיבות ומסדרות את סדר יומו האישי, המשפחתי, המדיני והעולמי של האיש הישראלי, והן קשורות זו בזו ויונקות זו מזו. ומכולן יחד (או לכל הפחות רובן או חלק גדול מהן) זוכה האדם לשלמות גדולה. אין באמת אפשרות 'לקחת' רק חלק מהמצוות, ובהחלט המגמה היא להתחיל במספר מועט, אך מרכזי, ולהתקדם מכוחו לשמירת כל התורה כולה, על תרי"ג מצוותיה.
הרחבות
רק ליום אחד
אֶלָּא שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַעֲמִיס עַל עַצְמִי רִבּוּי הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. הליסטים המזוין קיבל את עצתו של החכם לשמור כראוי דבר אחד, ומתוך כך הצליח בסופו של דבר לחזור בתשובה שלמה. עצה זו, שלא להכביד על האדם בבת אחת כדי שלא תרפינה ידיו בעבודת השם, מצאנו גם בפירושו של הרב קוק לדבריו של רבי אליעזר. במשנה נאמר שרבי אליעזר הדריך: "ושוב יום אחד לפני מיתתך" [אבות ב, י]. אומרת על כך הגמרא: "שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: וכי אדם יודע איזהו יום ימות? אמר להן: וכל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה" [שבת קנג.]. הרב קוק לומד מדברי רבי אליעזר עצה טובה המסייעת לאדם לחזור בתשובה: "אבל השב... הוא צריך לפלס נתיבות עסקיו הגשמיים שלא יכשל בעבורם בחטא ועוון. אמנם זה הפלס אין צריך שירבה לחשוב על זמן רב, כי אז יגדל עליו העול ויתייאש מתשובה, כי מי יודע ילד יום, אלא צריך לצייר בעצמו שצריך להכין עצמו רק ליום אחד, ויום אחד יהיה נקל לו לעמוד נגד יצרו בניסיונות אפילו אם הורגל ברע חס ושלום, ואחר כך יתחזק עוד יום אחד, עד שתשוב להרגל אצלו ההליכה בדרך הטובה" [מדבר שור עמוד פח-פט].
לעילוי נשמת דוד בן גוהר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
