מאמר שלישי פרק ל"א חלק א' | בשביל הנשמה | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
ספר העיקרים
ספר העיקרים- בשביל הנשמה

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

197

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פֶּרֶק שְׁלֹשִׁים-וְאֶחָד
יראת ה' היא התכלית
הַתַּכְלִית הַמֻּשָּׂג אֶל הַנֶּפֶשׁ* בִּהְיוֹתָהּ בַּגּוּף מִצַּד-קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁתִּקָּבַע בַּנֶּפֶשׁ תְּכוּנַת יִרְאַת הש"י. וּכְשֶׁיִּהְיֶה בָהּ הַתֹּאַר הַזֶּה, לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, תִּתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ וְתוּכַן לְהַשִּׂיג הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים, שֶׁהוּא הַטּוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, וְהִיא הַצְלָחַת הַנָּפֶשׁ — אָמַר הַכָּתוּב [תהלים לא, כ]: "מָה רַב-טוּבְךָ אֲשֶׁר-צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ". וְיִתְבָּאֵר זֶה מִצַּד-מַה שֶּׁנִּמְצָא הַכָּתוּב מְיַעֵד הַפְלָגַת הָעֹנֶשׁ* עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל זַרְעָם אִם לֹא תַגִּיעַ בְּנַפְשָׁם תְּכוּנַת הַיִּרְאָה הַזֹּאת מִצַּד-מִצְווֹת הַתּוֹרָה — אָמַר הַכָּתוּב [דברים כח, נח-נט]: "אִם-לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת-הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהִפְלָא יְיָ אֶת-מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ" וגו'.

דברי שלמה בקהלת על הדברים שאינם מועילים לחיים הנצחיים
וְאִם תִּשְׁאַל וְתֹאמַר: אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁתָּבִיא הַיִּרְאָה אֶת הָאָדָם אֶל הַמַּדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא הַשָּׂגַת הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים? וַהֲלֹא יוֹתֵר רָאוּי שֶׁיָּבִיא אוֹתוֹ אֶל-זֶה הַשָּׂגַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת! כְּבָר בֵּאֵר זֶה שְׁלֹמֹה בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת [ג, ט-יד] וְאָמַר* שֶׁהַיִּרְאָה הִיא סִבַּת הַהִשָּׁאֲרוּת*, וְלֹא דָבָר אַחֵר זוּלָתָהּ; וְשֶׁזֶּה דָּבָר תָּלוּי בְּחָכְמַת הש"י שֶׁגָּזַר לִהְיוֹת כָּךְ, וְשֶׁאֵין רָאוּי לִשְׁאֹל טַעַם בָּזֶה. וְזֶה, כִּי כְשֶׁהִתְחִיל לַחְקֹר* אִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בְכָאן* דָּבָר נוֹתֵן הַהִשָּׁאֲרוּת הַנִּצְחִי — וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר: "מַה-יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל" — אָמַר אַחַר-כָּךְ: "רָאִיתִי אֶת-הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ אֶת-הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ", כְּלוֹמַר: רָאִיתִי הַמַּעֲשִׂים שֶׁנָּתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי-הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהֶם, רָצָה לוֹמַר: הַפְּעֻלּוֹת וְהַמְּלָאכוֹת, כִּי כֻלָּם יָפִים בְּעִתָּם, רָצָה לוֹמַר: לְפִי שַׁעְתָּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁבְּתוּ הַמְּלָאכוֹת וְהַיְדִיעוֹת. וְאָמַר: "גַּם אֶת-הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא-יִמְצָא הָאָדָם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף" — רָצָה לוֹמַר: כִּי מַה שֶּׁנָתַן בְּלִבָּם תְּשׁוּקָה לָדַעַת אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהִיא חָכְמַת הַנִּמְצָאוֹת* — וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא דָבָר שֶׁאִי-אֶפְשָׁר שֶׁיֻּשַּׂג, כִּי אִי-אֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁיַּשִּׂיג אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף — עִם-כָּל-זֶה אוֹתָהּ תְּשׁוּקָה שֶׁנָּתַן לָהֶם, גַּם הִיא יָפָה בְעִתָּהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁבֹּת הַמְּלָאכָה הַהִיא; לֹא מִצַּד שֶׁבָּהּ יֻשְּׂגוּ הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁיַּחְשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים, אַחַר שֶׁלִּפְעָמִים יִהְיֶה מַה שֶּׁיַּשִּׂיגוּהוּ זוּלַת-הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מִזֶּה-הַמַּאֲמָר. וְעַל-כֵּן אָמַר אַחַר-זֶה: "יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם-לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו" — כְּלוֹמַר: כִּי בְכָל אֵלּוּ-הַהִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת הָאֱנוֹשִׁיִּים, אֲשֶׁר הַיְדִיעָה מִכְּלָלָם, אֵין טוֹב אַחֵר בָּהֶם "כִּי אִם-לִשְׂמוֹחַ" — כִּי כָל אָדָם יִשְׂמַח כְּשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בִּמְלָאכָה-מָה* מֵרְצוֹנוֹ וְיַשִּׂיג כַּוָּנָתוֹ בָהּ לְפִי דַעְתּוֹ. וְגַם מוֹעִיל "לַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו" — כִּי הַפִּילוֹסוֹפִיָּא תַּזְהִיר אֶת הָאָדָם עַל עֲשִׂיַּת הַטּוֹב הַמּוֹעִיל בַּהַנְהָגָה בְּעוֹד הָאָדָם בַּחַיִּים, אֲבָל לֹא תוֹעִיל לְזוּלַת-זֶה. וְאִם-כֵּן, כְּבָר אֶפְשָׁר שֶׁנֹּאמַר כִּי "גַם כָּל-הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב בְּכָל-עֲמָלוֹ, מַתַּת אֱלֹהִים הִיא", כְּמוֹ "הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ", וְאֵין בְּכָל זֶה דָבָר שֶׁיָּבִיא לַהִשָּׁאֲרוּת הַנִּצְחִי.

ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)

בשביל הנשמה

95 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ו'

96 - מאמר שלישי פרק ל"א חלק א'

97 - מאמר שלישי פרק ל"א חלק ב'

טען עוד

____________________________________
הַמֻּשָּׂג אֶל הַנֶּפֶשׁ – שהנפש משיגה ורוכשת. הַפְלָגַת הָעֹנֶשׁ – עונש חמור. וְאָמַר – הפסוק יובא בהמשך הפיסקה. הַהִשָּׁאֲרוּת – נצחיות הנפש. כְשֶׁהִתְחִיל לַחְקֹר – שלמה בספר קהלת. בְכָאן – בעולם הזה. חָכְמַת הַנִּמְצָאוֹת – מדעי הטבע. מָה – מסוימת.

ביאורים
רבים ניסו למצוא פתרון לשאלה מהי תכלית האדם. רבי יוסף אלבו מציג גישה (והוא שולל אותה) האומרת כי תכלית האדם היא 'השגת המושכלות'. גישה זו הייתה מנת חלקם של פילוסופים רבים שחיו בזמנו. מדוע הסתכלות זו היא כל כך בעייתית? משום שהיא נובעת מנקודת הנחה שאין שום דבר שנמצא מעבר למציאות הנגלית לעינינו. לפי הסתכלות זו, מה שאיננו מסוגלים לראות, להבין או להוכיח – אינו קיים. גישה זו מצמצמת מאוד את רוחו הגדולה של האדם. האדם מחפש משהו שהוא הרבה מעבר . הוא מחפש חיים שאינם נגמרים בגבולות המצומצמים של העולם הזה. חיים החופשיים מכל מגבלה פיזית ושיש בהם התעלות אין-סופית. הוא מחפש'חיים נצחיים' .
השאיפה לדעת ולהבין הכל איננה דבר רע. זו תשוקה טובה הקיימת אצל כל בני האדם והיא מביאה להתפתחות המדע, התעשייה ולכל ההישגים החשובים של האנושות. היא גם נותנת לנו המון שמחה וקורת רוח על ידי הכרת העולם וכל היופי שקיים בו. דברים אלו אינם דבר של מה בכך. כל פלאי הטבע, הכוחות הפיזיקליים וחוכמות העולם הם חלק מהיצירה המופלאה שהקב"ה ברא. כיוון שכך, יש חשיבות גדולה להשתמש בהם, להכירם ולאהוב אותם.
מצד שני, יש לזכור כי מרחב הפעולה של שאיפה זו מוגבל מאוד. היא מתמקדת רק בדברים הנמצאים בעולם הזה, שהוא אמנם גדול ונפלא, אך מוגבל. אנו נקראים לשאוף לדברים גבוהים יותר. לחיות חיים שאינם מצומצמים במרחב הקטן והמוכר של עולמנו. כיצד מגיעים לכך? שלמה המלך אומר שהדרך לזה היא יראת ה'. בימים הבאים נבין כיצד היראה מביאה אותנו לתכלית זו.

הרחבות
תכלית המצוות
הַתַּכְלִית הַמֻּשָּׂג אֶל הַנֶּפֶשׁ בִּהְיוֹתָהּ בַּגּוּף מִצַּד־קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה. נוסף על הסברו של רבי יוסף אלבו, שמטרת המצוות היא להגיע ליראת ה' , ישנם מספר הסברים מהי תכלית המצוות:
הרמב"ן כתב: "כוונת כל המצות שנאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים, זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו" [שמות יג, טז].
הגאון מוילנא כתב: "עיקר נתינתו התורה לישראל הוא כדי שישימו בטחונם בה'... לפי שעיקר הכל הוא הבטחון השלם והוא כלל כל המצות" [משלי כב, יט].
למעשה, אין הסברים אלו עומדים בסתירה לדבריו של רבי יוסף אלבו, אלא יש בהם השלמה לדבריו. מובן שאי אפשר להגיע ליראת ה' טהורה, העומדת לעד, מבלי להעמיק את האמונה בקב"ה. כאשר אדם ירא את ה' בלבד, הוא יודע שבלי רצון ה' – "לֹא יְאֻנֶּה לַצַדִּיק כֹּל אָוֶן" [משלי יב כא]. ידיעה זו היא-היא המפתח לביטחון בה' מחד, ולהודיה על הטוב אשר גומל איתנו תמיד מאידך.

לעילוי נשמת ר' אברהם בן משה לוי ז"ל

ספר העיקרים- בשביל הנשמה

בשביל הנשמה

לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד. הצטרפו עכשיו ללימוד!

נצח ישראל למהר"ל
פרק י"א חלק י"ב
ב' סיון התשע"ה
ב' סיון התשע"ה
מועדי חודש איר
תורת הסוד חלק ג'
טז איר תשע"ז
טז איר תשע"ז
מבוא למשנת הראי"ה
ארץ ישראל חלק א'
י"ח סיוון תשע"ד
י"ח סיוון תשע"ד
נצח ישראל למהר"ל
פרק י"א חלק י"ד
ד' סיון התשע"ה
ד' סיון התשע"ה

ספר העיקרים- בשביל הנשמה

ספר העיקרים- בשביל הנשמה
מאמר שלישי פרק ל"ה חלק ד'
כ"ו תשרי התשע"ו
בשביל הנשמה | כ"ו תשרי התשע"ו
ספר העיקרים- בשביל הנשמה
לימוד שבועי באמונה כא- כז תשרי תשע"ו
כא- כז תשרי תשע"ו
בשביל הנשמה | כא- כז תשרי תשע"ו
ספר העיקרים- בשביל הנשמה
מאמר שלישי פרק ל"ג חלק ד'
כ' תשרי התשע"ו
בשביל הנשמה | כ' תשרי התשע"ו
ספר העיקרים- בשביל הנשמה
מאמר שלישי פרק ל"ג חלק ב'
י"ח תשרי התשע"ו
בשביל הנשמה | י"ח תשרי התשע"ו

ספר העיקרים- בשביל הנשמה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
תשעה באב
בזכותה של רחל
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
רחל אמנו
רחל אמנו – מתי נפטרה?
הרב משה צוריאל זצ"ל | חשוון תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב דוד דודקביץ'
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב משה אליה
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר
הרב שמעון קליין
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז