ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- מעמד הקהל וניסוך המים
התורה מתארת את הדברים בצורה מרגשת (דברים ל"א, י-יג):
(י) וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת:
(יא) בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם:
(יב) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
(יג) וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
מהי מטרת המעמד? האם המטרה היא ללמוד תורה? אם כך, לשם מה מביאים גם ילדים קטנים (עיין חגיגה ג.)?
מתוך לשון הכתוב נראה שישנה מטרה חשובה למעמד זה: "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' א-לוהיכם" – המעמד נועד להחדיר יראת שמים בלבות העם. התורה חוזרת על הדברים שוב: "ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' א-לוהיכם". בפעם הראשונה יש שמיעה ולימוד המביאים ליראת שמים. אך בפעם השנייה ילמדו יראת שמים: "ולמדו ליראה את ה' ". מעמד זה כולל לימוד תורה, אך עיקרו יראת שמים.
אולם, מסתבר שישנה נקודה מרכזית נוספת. הרמב"ם (חגיגה פ"ג ה"ו) מבאר שמעמד הקהל הוא מעין שחזור של מעמד הר סיני:
וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אוזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני. אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתירה, ומי שאינו יכול לשמוע מכווין לבו לקריאה זו, שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת. ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל.
כולם מקבלים את התורה מחדש. כולם צריכים להיות נוכחים במעמד זה. יש השומעים ומבינים ויש שאינם מבינים. אך כולם כאחד, עם ישראל כולו, עומד ושומע את התורה, עומד ומקבל עול מלכות שמים.
ייתכן שמצוות הקהל כיום מן התורה (אם אין קשר מהותי בינה ובין השמיטה), וייתכן שהיא מדרבנן (כשם ששמיטה דרבנן). אמנם, גם אם אינה מדאורייתא או מדרבנן, הרי שיש דבר יפה בעשיית זכר להקהל – כל ישראל מצטרפים יחד בירושלים, והגדול קורא בתורה.
בשנת תש"ו, שנתיים לפני קום המדינה, קיים הרב הרצוג את מעמד ההקהל הראשון בזמן הזה. רכבת מיוחדת יצאה מתל אביב לירושלים לכבוד המאורע.
לאחר קום המדינה (תשי"ג) התקיים שוב מעמד הקהל אך לא ליד הכותל המערבי, כי העיר הייתה חצויה. ההקהל נערך אז בהר ציון, וכך גם בשנת תש"ך ובשנת תשכ"ז.
בסוכות תשל"ד – כשהכותל כבר היה בידינו – נערכו למעמד הקהל גדול ומשמעותי. אולם ביום הכיפורים פרצה המלחמה ובוטל ההקהל. מאז נערך ההקהל באופן קבוע על יד הכותל המערבי. בשנת תשמ"ח נעשה מעמד הקהל גדול, והנשיא חיים הרצוג קרא בתורה (חלק מהראשונים מנו את עצם הכינוס כמצווה, ואת הקריאה כמצווה נוספת. הרבי מלובביץ' סבר שעיקר ההקהל הוא חיזוק התורה בעם, לאו דווקא על ידי המלך, ולדעתו יש לקיים כינוסים לחיזוק התורה בשנה זו).
אנו נדרשים לחשוב היטב כיצד לארגן אירוע הקהל רציני וממלכתי; לחשוב כיצד לחבר קהלים שונים בעם ישראל. באופן זה תיווצר אחדות גם סביב התורה.
מדוע במוצאי שביעית?
החזקוני (דברים ל"א, יב) מסביר שכיוון שבחג האסיף הזה אין אוספים תבואה (שהרי לא זרעו בשמיטה), העם פנוי לבוא ללמוד תורה במקום זאת.
ונראה לומר בסגנון שונה: מצווה זו מתקיימת דווקא במוצאי שנת השמיטה. בסיום שנת השמיטה, לאחר שנה שלמה שבה היה ניתוק מן החומר, שנה של התעלות ורוחניות, שנה של בנייה מוסרית, ערכית וחברתית, שנה של חיזוק עצום באמונה – עלינו לעצור ולחשוב כיצד תשפיע שנה זו על שש השנים הבאות. כיצד נדאג ששנות העבודה הרגילות ייבנו מתוך קדושה וטהרה, מתוך מוסר וערכים. שנים שבהן הקב"ה יהיה מרכז הכול, כפי שהיה בשנת השמיטה.
מעמד הקהל יש בו כדי לסכם את המשמעות הרוחנית של השמיטה, שסיימה את שבע השנים הקודמות. אך יש בו גם כדי לחשוב על שש השנים הבאות, כפתיחה לשנים טובות יותר, נכונות יותר, רוחניות יותר ומוסריות יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
