ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
מספר תלמידים אזרו אומץ, וניגשו לראש הישיבה בבקשה להבין את טעם המנהג. סיפר להם ראש הישיבה, שבזמן מלחמת יום הכיפורים, ביקשה הרבנות מהציבור לקרוא פרק תהילים זה, ומאז נוהגים בישיבה לקרותו. כשביקשו התלמידים לשנות את מנהג הישיבה, שהרי מלחמת יום הכיפורים הסתיימה לפני שנים רבות, ציין ראש הישיבה שהרבנות לא פרסמה מעולם בקשה לחדול מאמירת מזמור זה, ולפיכך ממשיכים בישיבה לאומרו.
היו הדברים תמוהים בעיני התלמידים, שהרי ברור שכוונת הרבנות הייתה רק לימי המלחמה, אך חזקה עליהם מצוות ראש הישיבה, והם המתינו לשעת הכושר.
והנה, פרצה מלחמת המפרץ הראשונה. טילים שוגרו לעבר ארצינו, והרבנות פרסמה בקשה להתפלל ולהרבות באמירת מזמורי תהילים מסויימים. כשתמה המלחמה, פרסמה הרבנות קריאה בלשון כללית, שאפשר להפסיק לקרוא את פרקי התהילים שנאמרו עד כה.
הראו התלמידים את הפרסום החדש לראש הישיבה, וציינו בפניו שפרסום החדש מסיים גם את הקריאה לאמירת התהילים מימי מלחמת יום כיפור. חייך ראש הישיבה, והורה לתלמידים... לשנות את המנהג הותיק...
חיוך, חיוך, אך לכאורה בפרשתינו מתרחשת סיטואציה דומה. נח מצטווה להיכנס לתיבה, כדי להינצל מהמבול. בתום המבול, היינו מצפים שנח יבין שמשימתו הסתיימה, וימהר לצאת מהתיבה לדרכו. אך נח לא נוהג כך, הוא יוצא מהתיבה רק כשמצטווה – "צא מן התיבה, אתה ואשתך...".
בפשטות, נח נהג בדרך זו, מפני שהוא נכנס לתיבה על פי הציווי, ולכן חייב היה להמתין לצו חדש, שיסיים את הצו הקודם. אך יותר בעומק, דרכו זו של נח, מייצגת עידן חדש בתולדות האנושות. נח נכנס לתיבה על פי צו ה' ויוצא על פי צו ה'. החיים מתנהלים על פי צו.
המצוות שנצטוו בהם הגויים נקראות – שבע מצוות בני נח ולא שבע מצוות בני אדם, כי נושא המצוות והציוויים מתחיל אחרי המבול. עד המבול, החיבור לאלוקים היה חי וזורם, אולם חיבור זה כשל במבחנים שונים, ולכן נדרשו הציוויים והמצוות.
מעלתו של נח בהיותו נאמן לצו. זהו בעצם היבט נוסף בתיאורו של נח כ – 'צדיק תמים'. התמים הוא אדם השומע לאשר אומרים לו, ולא ממציא ומחדש ופועל בכוחות עצמו. זוהי מעלה גדולה, אך אינה מספיקה. כבר אמרו חז"ל, שמעלתו של אברהם גדולה ממעלתו של נח. אברהם היה 'מתהלך לפני ה' 'בכוחות עצמו, מכח הציוויים ודבר ה' הוא גם פעל והוסיף ועשה חיילים לתורה.
בעבודת ה', עלינו לדעת לשלב את מעלתו של נח בשמירה על צו ה', למעלתו של אברהם הפועל ומוסיף ומחדש.
ובמעבר חד – למציאות הביטחונית הנוכחית. גם בנושא זה, עלינו לזכור שאיננו יכולים להסתפק רק בדרך של מגננה ותיחום גבולות, הדומה לתיבת נח. עלינו, ללכת גם בדרכו של אברהם, המתהלך ומוסיף ומעביר את הלחימה לשטח האויב. במקרה זה, שטח האויב אינו שטח פיזי, כי אם התובנה שאת הטרור מזינה התקווה לנשלנו מאחיזתנו בארץ ועיר חיינו. אם ניטול מהאויב את התחומים שהוא חש שהם כבר שלו, ונגביר את האחיזה בארצנו, בירושלים ובהר הבית, הרי שנכריע את האויב וננצחו. בתפילה להרמת קרן ישראל במהרה מתוך ביטחון, שלום ושמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
