ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רבים מודאגים מאוד מהטרור הערבי שמשתולל ברחובות. זוהי מגמתו של הטרור - לפגוע במעט אנשים ולזרוע בהלה בכלל הציבור, כדי לגרום לו לוותר על נכסים ואינטרסים בתקווה להשיג שקט. אפילו בשבועות האחרונים, שבהם הטרור הרים את ראשו המרושע, יותר אנשים נהרגו מתאונות דרכים שרבות מהן אפשר היה למנוע. למרות זאת, הפחד מהטרור גדול בהרבה מהפחד מתאונות דרכים, כי הרשעות הנוראה שבמעשי הרצח לוכדת את המחשבה ומעוררת פחד וחלחלה.
השפעת הטרור על השמאל והימין
מגמת הטרור היא להחליש את אחיזתנו בארץ, אולם בפועל השפעתו מתפצלת לכיוונים שונים, לפי מצבם הנפשי והמוסרי של המותקפים.
יש אנשים שממילא לא רצו לגור בארץ, ורק מפאת השואה ושאר הצרות שבגלות ברחו לכאן. אותם הטרור מצמית ומשתק. הם יהיו מוכנים לקבל כל נסיגה והשפלה, ובלבד שפחד הטרור יסור מעליהם. ויש שהולכים עוד צעד - נפשם נמשכת בחולניות לדמותו של הרוצח, והם מתאמצים להבין ולהצדיק את מניעי רשעותו, מתוך תקווה שאולי מתוך כך ימצאו פתרון למצב. לשם כך הם צריכים להגמיש את תפיסתם המוסרית, כפי שניתן לשמוע מאנשי שמאל שונים.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
455 - בין ניצחון מכריע לניצחון חלקי
456 - התמודדות אמונית עם הטרור
457 - מיתתם של קדושים
טען עוד
החלוקה בין ימין לשמאל
כדי שנוכל לנתח את הדברים כראוי, חשוב לחזור ולהגדיר תחילה את היסודות הפשוטים. בפועל, קו פרשת המים בין אלה שהטרור מכניע ומדרבן אותם לוויתור על אדמות וזכויות, ובין אלה שהטרור מעורר להשבת מלחמה שערה - ניצב על היחס לארץ ישראל.
הנוטים שמאלה
הנוטים שמאלה, מלכתחילה לא רצו לעלות לארץ ישראל, ורק כאשר צרות הגלות הגיעו עד צוואר החליטו לעלות. חלקם זכו לבחור לעלות לארץ ולא להגר לאמריקה או לגלויות אחרות, ולחלקם לא הייתה אפשרות להגר לגלות אחרת, כי בשום מקום אחר לא הסכימו לקבלם. לכן תודעת השואה היא הצידוק העליון מבחינתם לקיומה של מדינת ישראל. ממשיכיהם חיים בארץ כי התרגלו למקום, וכאן גם נמצאים חבריהם ומשפחתם. למרביתם גם יש קשר מסוים לתנ"ך, לעם ולארץ. אבל הם לא היו מצטערים אם הגורל היה נושא אותם לארצות המערב. ביקורים שנתיים בארץ היו יכולים להספיק להם.
אנשים אלה מוכנים להתפתות לכל הצעת "שלום". גם תמורת סיכוי כלשהו לשקט הם מוכנים לוותר על חבלי מולדת. תמורת שקט זמני בזירה הבינלאומית הם מוכנים לוותר על מרכיבי ריבונות וזהות יהודית.
הנוטים ימינה
הנוטים ימינה רואים בעלייה לארץ והפרחת שממותיה תהליך גאולי לעם ולארץ, שנשען על מצוות התורה וחזון הנביאים, או לכל הפחות על הצו הלאומי ההיסטורי. אמנם למרבה הצער, רובם עלו לארץ רק לאחר שהצרות בגלות גברו מאוד. אבל לאחר שנאלצו לברוח, ראו ביישוב הארץ שלב בגאולה. הצידוק העליון לקיומה של מדינת ישראל מבחינתם הוא מצוות התורה, או לכל הפחות הזכות הלאומית ההיסטורית.
אנשים אלה יהיו מוכנים להקריב ולשלם מחיר כדי לבסס את הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון. רק במצב של אונס גמור יהיו מוכנים לסגת. בלא זאת, הם יעדיפו לסבול גינויים בינלאומיים וטרור, ולא לסגת. הטרור הערבי מעורר אותם להשיב מלחמה שערה ולהרחיב את ההתיישבות.
הנמצאים בתווך
רוב הציבור נמצא בתווך, מבין את הימין וגם את השמאל. לכתחילה יעדיף את דרך הימין, אבל בשביל יותר ביטחון יהיה מוכן לנטות שמאלה. כאשר מצליחים לרמותו שהנסיגות יביאו שלום, יתפתה לתמוך בנסיגה. כאשר לא מצליחים לרמותו, יתנגד לנסיגה ולפגיעה בריבונות.
הערכה זהירה: הטרור ייכשל
כיום נראה שרוב הציבור הישראלי נוטה ימינה - לצערנו לא בזכות העמקת הזהות הישראלית, אלא בעיקר מפני שהמציאות סירבה להתגמש בהתאם להזיות השלום. לכן מסתבר שהטרור הנוכחי לא ישיג את מבוקשו אלא להפך, יחזק את הזהות היהודית ויפגע בערבים הקמים עלינו.
השאלה הביטחונית ושורשיה
מעניין שפעמים רבות הצדדים בוויכוח מצטיידים בטיעונים ביטחוניים, כלכליים, חברתיים ומוסריים, בלי להיות מודעים לשורשי טיעוניהם. בפועל, מי שקשורים יותר לתורה, לעם ולארץ מוצאים טיעונים ריאליים ליישוב הארץ, והרחוקים מהם מוצאים טיעונים ריאליים לנסיגה.
הדרך לביטחון
מאז ומתמיד, מי שדאג רק שלא למות נפגע יותר ממי שהתאמץ לחיות. למשל, יהודים באירופה דאגו מאוד לחייהם. הם הרגישו שהאנטישמיות גוברת, וניסו לעשות הכול כדי לשרוד. אולם מכיוון שדאגתם העיקרית הייתה כיצד לא למות, הם פחדו לעלות לארץ, כי אדם שעיקר רצונו שלא למות, מפחד להתעמת עם המציאות ולהעז לעשות את מה שנדרש כדי להגדיל את סיכויי ההישרדות שלו. לכן כששמעו על הטרור הערבי המתרחש בארץ, הם פחדו ונשארו בגולה ולבסוף נפגעו שבעתיים.
לעומת זאת, אדם שרוצה לחיות, שיש תוכן לחייו, מעז לפעול תוך כדי סיכון ומסירות כדי להגשים את מטרת חייו. ואם פעולותיו נעשות בתוך מסגרת של שיקולים רציונליים, הוא זוכה לשרוד יותר.
כך גם ביחס למחלות: מי שדואג תמיד שלא לחלות, חולה יותר. לעומתו מי שחייו מלאי תוכן, חולה פחות.
כאשר עיקר רצונו של השמאל הוא שמדינת ישראל לא תיפגע, הוא מביא על מדינת ישראל הרבה יותר צרות ביטחוניות, כלכליות וחברתיות מאשר הימין, שאינו מעוניין לוותר על הזהות הלאומית שלנו.
הבעיה של הימין האמוני
השנים האחרונות הוכיחו שהימין צדק. הנסיגות לא הגבירו את הביטחון אלא להפך. העולם הערבי לא מיתן את עמדותיו כלפינו אלא הקצין אותן. גם העולם המערבי החריף את דרישותיו ההזויות מאיתנו, למרות כל הוויתורים שכבר ויתרנו.
את כל זה נציגי הימין האמוני צפו. אז מה ההסבר לכך שהציבור הרחב אינו מקבל את עמדות הימין האמוני? מדוע הציבור הרחב עוד מוכן לשמוע את השטויות של כל הפרשנים והמומחים מהאקדמיה ובוגרי קהילת המודיעין, שמלהגים בכלי התקשורת בלא הרף? הרי כבר הוכח כיצד הם הכשילו את הממשלות בסיבוכים ובוויתורים מסוכנים, ואף פעם לא הצליחו לחזות את העתיד.
כמדומה שהסיבה לכך היא מפני שפעמים רבות הימין האמוני מציע הצעות דמיוניות, שנשענות על משאלות לב ואמונות ולא על קרקע המציאות. הציבור מפחד שמא עמדות לא רציונליות אלה יסכנו את קיומו. שמא מנהיגים אמוניים יחליטו פתאום להרוס את המסגדים על הר הבית ויעוררו מלחמת עולם. או שמא יחילו את הריבונות על שטחים ביהודה ושומרון תוך מתן אזרחות מלאה לערבים שגרים שם. או לחילופין, שמא ייצאו בתוכנית גירוש מיידי של מרבית הערבים, תוך הקמת כל העולם על מדינת ישראל.
לעומת זאת, הפרשנים למיניהם אמנם טעו תמיד, כי לא הבינו מהי זהות לאומית ומהי אמונה, ולכן לא הבינו את מניעי האויב ואת מקור החיוניות של עם ישראל. אבל המידע שהם מספקים הוא עובדתי ומוצק, והטיעונים שלהם לקוחים מן התחום המציאותי בלא להישען על הנס. לכן הציבור מוכן להקשיב להם, אף שאינו סומך על הצעותיהם.
במצב זה, הציבור מעדיף את הנהגתו של ראש הממשלה נתניהו. הוא אמנם עוסק בעיקר בהישרדות ורק לעתים מזכה אותנו במעט הבהובים של אמונה והישגים לאומיים ויישוב הארץ, אלא ששיקוליו רציונליים ונשענים על המציאות המוצקה, ואין בהם את הטעויות החמורות של הפרשנים הכושלים.
התיקון בהצבת דרך אמונית הדרגתית
נוכל לתקן זאת כאשר נציב חזון כולל ואידיאלי, כפי שנאמר בתורה ובנביאים, ובמקביל נציב דרך הדרגתית להשגתו, תוך התחשבות מרבית במציאות ובכלל זה בדעת הקהל הישראלית והבינלאומית, והכוחות שהם מייצגים.
למשל לגבי הר הבית, אפשר להציע שמעתה ואילך כל דרשן שמסית ומדבר נגד ישראל או היהודים, וכל מוסלמי שמפריע בצעקות או במעשים למי שעולה להר הבית, לא יורשה יותר לעלות להר. זו פעולה מידתית, שההיגיון שבה יכול להיות מובן לכל אדם נורמלי בעולם.
כיוצא בזה לגבי המשך ההתנחלות ביהודה ושומרון. ניתן להרחיב את ההתיישבות על אדמות המדינה בלי לקפח שום ערבי שיש לו זכויות קניין. כך החיכוך יצטמצם מכל הבחינות. ההתיישבות תהיה מוסדרת כחוק בלי שום טענות קיפוח ונישול, וכל האנרגיה החיובית של המתנחלים תופנה למקומות חוקיים למהדרין, בלי ניסיון לתפוס אדמות לא מוסדרות או אדמות שנמצאות בבעלות פרטית.
כמו כן אפשר להחיל בתהליך הדרגתי את הריבונות הישראלית על היישובים היהודיים והשטחים הריקים שביהודה ושומרון, תוך הצעה לאוטונומיה אזורית של מנהיגות ערבית מקומית. וכך ביחס לתביעת הנאמנות מאזרחי ישראל הערבים.
הדרגה זו אינה תובעת ויתור על שום זכות של העם היהודי, אלא רק מממשת את הזכויות שלנו באופן הדרגתי, בבחינת "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמות כג, ל).
לימוד ההיגיון שבתורה
כדי שנוכל לזכות להעמיד מנהיגות ודרך שכזו, צריך ללמוד תורה באופן שלם ואמיתי יותר, כך שההיגיון המעשי שבה יבהיק כשמש בצהריים. כיום רבים מקיימים את המצוות מטעמים מיסטיים, תוך הצהרה שהשיקולים הטבעיים הם אמנם הפוכים, אבל האמונה מנצחת את הטבע וההיגיון. רבים אף משתבחים בכך, כי לתפיסתם המאמין השלם צריך להתעלם מהשיקולים המעשיים. והם טועים בכך טעות חמורה, ועוקרים את התורה ומשמעות לימודה. כי אמנם התורה ואמונת ישראל שורשיהם בגובהי מרומים, אבל כל הופעתה של התורה היא הגיונית ומעשית, כפי דרכה של ההלכה.
לתגובות: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
