ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
גם ההלכה וגם האגדה ופנימיות התורה — שייכים לקדושת התורה, אבל לא בערבוביא. יש על כך ביטוי חריף של ה'חת"ם סופר': "מי שמערבב הלכה ואגדה, כאילו מערב כלאיים". בירור הלכה חייב להיות על-פי נגלה, בכל תוקף. אבל אין כאן פירוד, חס ושלום! יש קשר, שייכות והשפעה. כמו בכלאיים, כל דבר כשר לחוד, ורק לא ביחד. אין כאן חס ושלום התנכרות של ה'חת"ם סופר' לנסתר, ולחלק המחשבי הפילוסופי של התורה המופיע באגדה. כאילו אפשר לאמר שהתורה מכילה רק 'הלכות יבשות'! כאילו אפשר להתנכר לחלק הנסתר, הרוחני, האמוני הפילוסופי המחשבי של תורה! אין לתפוס את דברי התורה בצורה מקוטעת, חס ושלום. "תורת ד' תמימה", ואז היא "משיבת נפש". היא כוללת הלכה ואגדה כאחד, אבל לא בערבוביא, ואין כאן יחס שלילי להתעמקות מחשבית.
זוהי 'תורה שבכתב של ה'חת"ם סופר'', אבל נוסף לכך יש גם 'תורה שבעל-פה' משמו, מסורת בעל-פה בשם אבא הרב זצ"ל: "כל מי שאומר בנגלה שאינו מאמין בנסתר, יש לחשוש שבנסתר אינו מאמין בנגלה"! כך גם נמסר לי לפני עשרות שנים על-ידי תלמיד- חכם גדול, רבי עקיבא סופר, נכד ה'חת"ם סופר' דור אחר דור. הוא היה הרב האחרון של פרסבורג, ועבר לירושלים[...]
אמרתי לרב מפרסבורג: בוודאי שאין לערבב הלכה ואגדה — כדברי ה'חת"ם סופר' — שאין לערבב את הצד הנסתר הפילוסופי המחשבי והאמוני יחד עם הצד המעשי. בוודאי שלא, אבל תורת ד' תמימה, והיא כוללת את הכל, גם הלכה, וגם הפצת אור של אמונה ודעת. הוא ענה לי שגם הוא מבין כך את דברי ה'חת"ם סופר': "נגלה ונסתר — הכל פנים של תורה. יש שבעים פנים לתורה. יש גדולי תורה ורוח שעיקרם בהלכה, ויש שעיקר כוחם באגדה. ויש לדייק היטב בהדרכה ולא לערבב. לא לעשות 'דייסא'. אבל התורה כוללת הכל". המערבב הלכה ואגדה כמערבב כלאיים. אבל בכלאיים, כל מין חשוב במהלך החיים. רק הערבוב אסור, כמו בבשר וחלב. הבחנה אינה פירוד.
אם כן, אמונה היא דבר שצריך ללמוד אותו. יסוד הכל הוא בירור אמונת ישראל במובן אמיתי על-פי ספר 'הכוזרי', ורק לאור זה יש לגשת לכל מה שמסביב. זהו העניין המיוחד שלנו. הנקודה היסודית הזאת נמצאת בצורה יותר מבוררת ומפורטת במשנה ובגמרא.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
2 - חלק א'
3 - חלק ב'
4 - חלק ג'
טען עוד
בפרק שני של המשנה ברכות אנו מוצאים בשם רבי יהושע בן קרחה בנו של רבי עקיבא שאלה ותשובה. השאלה היא: "למה קדמה שמע לוהיה אם שמע?". בסדר התפילה פרשת 'שמע' נאמרה קודם, ולאחריה פרשת 'והיה אם שמע'. וכן בתורה שתי פרשיות אלה מחולקות: 'שמע' בפרשת ואתחנן, ואחר-כך 'והיה אם שמע' בפרשת עקב. מה הסיבה? רבי יהושע בן קרחה משיב במילים אלה: "כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר-כך יקבל עליו עול מצוות". מה הוא המובן של קבלת עול מלכות שמים? אמונה. אמונה במובן האמיתי, היא קבלת עול מלכות שמים. קודמת למצוות, קבלת עול מלכות שמים. היסוד לכל המצוות הוא אמונה. קיימות השקפות ידועות שמגדירות את היהדות כיהדות של מצוות. זה נכון ויפה מאוד, אבל הכל תלוי בגישה, ממה היהדות מתחילה? היא אינה מתחילה ממצוות, אלא עניינה תורה ומצוות; התורה היא המקור של כל המצוות, הכלל והיסוד לכל המצוות. בתוך התורה יש מצוות. כפי שאמרנו, קיימות נוסחאות כאלה: היהדות היא דת פרקטית, היא פרקטית אורטודוקסית. בתוך האורטודוקסיה קיים עוד נוסח: אורטופרקטיה, זאת אומרת פרקטיקה. מהן נמשכות יבשות וריקנות: כך וכך יש לעשות. הנכון הוא שהעשייה צריכה להיות מתוך תורה, מתוך אמונה, אמונה בד'. "יקבל עליו עול מלכות שמים תחלה". לפני הכל. צריך לדייק היטב בלשון המשנה: "ואחר-כך יקבל עול מצוות". לכאורה היה יותר הגיוני שהדברים יתבטאו בצורה אחרת: ומתוך כך יקבל עליו עול מצוות, זאת אומרת, מתוך קבלת עול מלכות שמים, מתוך הבנה, מתוך בירור, מתוך אמונה, יקבל עול מצוות. מתוך הכרת אמיתת הדברים מתחייבת קבלת עול מצוות. אבל מה נעשה ובמשנה לא כתוב ככה? "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים"! הדברים נאמרו בדיוקם: "אחר-כך". יש צורך בסבלנות. קודם כל צריך להיות ברור ומבורר מה הוא החינוך הנכון, מה היא ההדרכה הנכונה.
(תלמוד תורה ב', פסקאות 3-4)
תודתנו נתונה על הרשות להשתמש בטקסט לרב שלמה אבינר ולספריית חוה 02-9973168
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
