ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
7. אם אין ישראל אין תורה
זאת הגישה לאמיתה של תורה. וכן מתברר ב'אורות התורה' שבחירת ישראל קודמת לתורה. מה מובן המילה תורה? היא כוללת כל מיני דברים: קיום התורה ולימוד תורה, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, הלכותיה ואגדותיה, כלליותיה ופרטיותיה — כל המובנים האלה הם אחד. התורה היא תורה מן השמים, אולם "לא בשמים היא", כי אם מכוונת אלינו, יורדת אלינו. היא תורה שיש לה כתובת, אדרסה אלינו. על כן כותב ה'אור החיים' הקדוש: "אם אין ישראל, אין תורה". זהו עניינה של תורה, שמצד אחד היא לעילא לעילא, ומצד שני היא נמשכת משמים אלינו.
כל הדרמה האלוהית הנוראה הזאת מתוארת במסכת שבת, במאבקו של משה רבנו עם המלאכים הטוענים: "חמדה גנוזה... אתה מבקש ליתן לבשר ודם". נכון שזו חמדה גנוזה משמי שמים, אבל עניינה הוא שתרד אלינו, תפנה אלינו, לכתובת שלנו, שתשרה בתוכנו ותופיע עלינו ועל כל ישראל, על הכלל ועל הפרטים. שורש התורה הוא חמדה גנוזה, והיא פונה אלינו ושייכת לנו, ואנו לומדים אותה ומקיימים מצוותיה.
על-פי זה אפשר להבין את ההבחנות שיש לפעמים בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה. יש צד שתורה שבכתב עדיפה, ויש צד שתורה שבעל-פה עדיפה, במובן של תורה שמתגלה בכנסת ישראל, ושנמשכת ושייכת למציאות החיים של האדם — כפי שמבואר בהתחלת 'אורות התורה'. לכן אנו מקדימים ללימוד תורה ולעלייה לתורה את הנוסח "אשר בחר בנו מכל העמים", ומתוך כך "ונתן לנו את תורתו". כל זה שייך לביטוי של ה'אור החיים' הקדוש: "אם אין ישראל, אין תורה". לו יצוייר שאין ישראל בעולם, אין כתובת, ואז אין גם תורה. בסידור הבריאה האלוהית "משנות דור ודור", מסודר שיש ישראל בעולם, יש כתובת של מקבלי תורה, ואליהם יורדת ומופיעה התורה. ולא פחות מזה: אם אין תורה, אין ישראל.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
4 - חלק ג'
5 - חלק ד'
6 - חלק ה'
טען עוד
8. ישראל קודמים לתורה
נשמת ישראל היא התורה כדברי חז"ל שישראל קדמו לתורה. בתנא דבי אליהו נאמר: "אמר אליהו: פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום, בא לפני אדם אחד, והיה שואלני בדברי תורה. אמר לי: רבי, שני דברים יש לי בלבבי, ואני אוהבם אהבה גדולה: תורה וישראל. אבל איני יודע איזה קודם. אמרתי לו: דרכם של בני אדם ואומרים: תורה קודמת לכל. אבל אני הייתי אומר: ישראל קדושים קודמים". דברים נוראים! יחד עם זה יש להיזהר מהבנה מסולפת של דברי קודש אלו, כפי שעשה זאת ראש ממשלתנו הראשון. הוא אמר: "יש מאמר חז"ל הדן מה קודם ישראל או תורה — או במילים שלו: האומה והדת — ונמצא שם שישראל קודמים. אם כן הצד הלאומי הוא הקודם, והתורה כפופה לו". זו שטות אפיקורסית. כשאומרים ישראל קודמים, צריך להבין מה זה ישראל: האם הכוונה לגוף הלאומי-ציבורי-חברתי? לא, מדובר על ישראל החי! ישנם אנשים השקועים בסיבוכים מחשביים, במחשבות מטריאליסטיות, שטחיות, חיצוניות. כשהם מדברים על אדם פלוני, הם רק רואים את צורתו החיצונית וחושבים שזאת הממשות שלו. אבל לאדם החי יש גם משהו פנימי, נשמה, שמתגלה בגוף בעצמות ובגידיו, כך אצל כל יחיד, ולא פחות מזה, באדם הציבורי. לכל אומה ואומה יש נשמה, נשמת האומה, שר האומה, מלאך האומה. עם-ישראל קיים במציאות, אבל אמיתיות המציאות שלו היא ישראל החי. כשמדברים על ישראל, אין אומרים מילה בעלמא ללא תוכן. בעל כרחך צריך אתה להודות שיש לך עסק עם ישראל החי, עם הגוף הלאומי הציבורי החי: נשמת חיים של ישראל, נשמתם של ישראל. יש נשמה בלי גוף? גוף בלי נשמה? כך הדבר גם במובן הציבורי: יש נשמה המחיה את הגוף הלאומי. ישראל שקדמו, זהו ישראל החי. ומה עניין החיים? צלם אלוהים שבו, המהות הפנימית שבו, החיוניות שמחיה אותו, התוכן התרבותי הרוחני הנשמתי שלו. לכן הביטוי ישראל החי כולל את התורה, "כי הם חיינו ואורך ימינו". "ישראל שקדמו" הכוונה לנשמתם של ישראל, דבר אלוהים המחיה אותנו, "רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך". ישראל שקדם, אין זה גל של עצמות, אלא ישראל הנורמלי והגדול, החיוני והשלם, החי והקיים, אשר בתוכו חיוניות המקיימת אותו: תורת ישראל. כשם שאם אין ישראל אין תורה, כך אם אין תורה, אין ישראל. אין לדבר על הגוף הלאומי המדיני והצבאי, בלי הפְּנִים, בלי הנשמה. מתוך כך מובן שכשמדברים על ישראל, ממילא מדברים על התורה. במושג ישראל טמון המושג תורה. אם כן, מה היא התורה שאחרי ישראל, נוספת על שלמותן של ישראל? זאת התורה שלומדים בישיבה, זאת התורה המתפרטת לכל פרטיה ודקדוקיה. ההתפרטות וההשתכללות הגדולה של התורה נובעות מתוך העניין האלוהי של "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". בחלק מסוים של העולם, חלק מסוים של האנושות, ריבונו של עולם יצר נשמה כללית לאומית בעלת תוכן מיוחד: התורה. ביצירה המיוחדת הזאת כבר מונח היסוד והשורש של התגלות כל התורה כולה לכל פרטיה ודקדוקיה. ישראל בנשמתו וחיוניותו הוא הכלל של התורה, ומן היצירה הזאת נמשכים פרטים של תורה.
(תלמוד תורה ב', פסקאות 7-8)
תודתנו נתונה על הרשות להשתמש בטקסט לרב שלמה אבינר שליט"א ולספריית חוה 02-9973168
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
