ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
חז"ל ממשילים את העולם הזה ללילה ואת העולם הבא ליום, גם הגלות נמשלה ללילה והגאולה ליום ואף תורה נמשלת לאור "ותורה אור" ("ויקרא אלקים לאור יום") והעדר תורה לחשך.
המפגש בחודש זה עם הלילות הארוכים הוא בעצם מפגשם של ישראל עם היוונים.
ידועה דרשת חז"ל על הפסוק "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום" וחשך – זו יון שהחשיכה עיני ישראל בגזרותיה" וחנוכה שחל בחדש זה חל גם בסביבות היום הכי קצר בשנה וגם בסוף החודש, בשעה שאור הלבנה הולך ומתמעט עד שכלל לא נראה.
היוונים באים להחשיך את אורו של העולם הבא והם גוזרים על המילה ועל השבת ועל החודש ועוד גזרו "כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק באלוקי ישראל". אלו גזירות שמטרתן לנתק את החיים הארציים הישראליים ממקורם הרוחני. כלומר, לחיות בחשך.
היוונים באים להשכיח את התורה (אור) מישראל -"להשכיחם תורתך". כלומר, לחיות בחשך.
היוונים באים לשלוט על ישראל ולהשכיחם את אור הגאולה. כלומר, לחיות בחשך.
היוונים מטמאים את השמנים ופורצים פרצות במקדש - באורו של עולם. כלומר, לחיות בחשך.
החיים בחשך, פירושם, שהמציאות מצד עצמה נשארת אותו דבר, כמו שקורה בחדר כשמכבים את האור, הכסא נשאר כסא ונשאר באותו מקום וכן השלחן וכן שאר רהיטי החדר. הבעיה היא של האדם שנמצא בחשך שנדמה לו הכסא כמו שלחן והשלחן כמו אדם. זה מה שהיה במאבק עם היוונים, זו הגלות היחידה שבכלל לא גלינו מארץ ישראל, נשארנו בארץ עם אותם דברים, אבל החושך היה כל כך גדול שלמרות שנשארנו בארץ היינו כמי שגלינו מארצנו. זו הגלות היחידה שיש מושג של "מתיוונים" יהודים שמכניסים את התרבות הגויית פנימה. גם בשאר הגלויות מן הסתם, היו יהודים שפרשו, אך הם יצאו החוצה, אבל כאן הוכנסה התרבות היוונית אל הקודש, יהודים שמתנהגים כמו יוונים וחושבים שכך צריך להתנהג יהודי! זה בלבול המושגים, כמו לחשוב על הטהור שהוא טמא ועל הטמא שהוא טהור, זו המשמעות של לחיות בחושך!
מהו הכח שמאפשר לישראל לנצח את יון? הכח שמנצח את החושך הוא פשוט האור, אבל כדי לנצח את החשך היווני, ניצרך אור בעל עוצמה גדולה מאד, כפי שבאמת הצליחו להדליק את האור במנורה על ידי שמן טהור שהיה בפך החתום בחותמו של הכהן הגדול. כהן גדול המבטא את שיא הופעת הקדושה בכל רבדי הופעתה בעולם בשנה ובנפש (עש"ן). קדושת הכהן הנכנס ביום הכי קדוש למקום הכי קדוש, זה השמן שמבטא את עומק הקדושה הישראלית ששום יד נוכרי וזר לא יכולה לגעת בו ולטמאו. מה עניינו של אותו שמן? חז"ל דורשים על הפסוק "במחשכים הושיבני" זה תלמודה של בבל ובפשטות הכוונה היא, שתלמוד בבל ביחס לתלמוד ארץ ישראל הוא כחשך ביחס לאור וכפי שמופיע בתלמוד הירושלמי הביטוי - "תא חזי"- בוא וראה ואילו בבבלי הביטוי המקביל הוא - "תא שמע" -בוא ושמע, כי בחושך אפשר לשמוע ואי אפשר לראות. אך יחד עם זה ניתן לומר שחז"ל מלמדים אותנו שיש כוח של תורה שמאיר ומחיה גם במציאות של חשך. מה שורשו של אור התורה הפנימי הזה שמתגלה בתורה שבעל פה? אומרים חז"ל, אור שברא הקב"ה ביום הראשון, כיוון שראה רשעים לא רצה שישתמשו בו, עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא והיכן גנזו? בתורה. אור זה לפני שנגנז שימש את אדם הראשון ל"ו שעות מיום ששי ועד מוצאי שבת. והנה בתלמוד הבבלי יש ל"ו מסכתות, זהו הכח המאיר את העולם גם בזמן של חושך וכדרך שאמרו חז"ל שבכל דור יש ל"ו צדיקים נסתרים שעליהם העולם מתקיים. (עפ"י ה"בני יששכר")
כדי לנצח את היוונים התגלה כוח האור הגנוז שאכן האיר במשך שמונה ימים וביטא בזה את הופעת המימד העליון שמעל לטבע כפי שמבוטא במספר שמונה, וכדי להאיר לדורות גם בזמני החושך היותר גדולים ציוו אותנו חכמים להדליק (למהדרין) ל"ו נרות במשך שמונה ימים, ללמדנו שהאור הגנוז אף פעם אינו נפגם והוא אשר מאיר גם בשיא החושך – הימים הקצרים וסוף החודש – וממנו יואר העולם עד שיעלם החושך ואכן ימי החנוכה מתחילים אמנם, בסוף החודש ובימים הקצרים, אך מסתיימים בתחילת החודש הבא, לאחר מולד הלבנה וכשהימים מתחילים לאט לאט להתארך.
וכבר כתב הרב זצ"ל: "הגויים טמאו את היהדות הגלויה במגעם, נגעו בשמנים הקדושים ושקצו אותם, אבני מזבח נתפגלו, אבל בקדושתם נשארו פנימיות הסודות שהם עלומים וחתומים ממגע זר – ודווקא הפנימיות היותר נשמתית, כי המבטאים אשר לסודות כבר באו פריצים וחללום. ופנימיות זו שהיא נשמת הנשמה העליונה קבועה היא בנשמה הסגולית אשר לישראל ואינה זזה ממנה, כל זמן שהקישור לכללות האומה ולצביונה חי בקרבו, כל זמן שהוא חפץ בכלל באושר והצלחת האומה הישראלית, אע"פ שאינו יודע לקרוא בשם ולפרש את צפונותיו. ואפילו אם הוא טועה במעשיו ודעותיו, תוכו קדש קדשים". (אורות התחיה פרק ס"ג.)
נושאים באמונה המאמר "למהלך האידיאות בישראל" - והשלכותיו המעשיות
מתוך מגד ירחים גליון 107 בהוצאת "בית הרב"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
