ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא (סוטה כז ע"א) לומדת מהפסוק "'איש איש' - לרבות אשת שוטה", שבית הדין מקנים לה.
שולחן ערוך (אבן העזר קעח, יג) פסק שאם בית דין קינאו לאשה באופן זה, ונסתרה, קורעים כתובתה, וכשיבוא בעלה ייתן לה גט.
הגמרא (סוטה כה ע"א) דנה בשאלה האם אישה שהתנהגה בפריצות ומוגדרת כ'עוברת על דת' מותר לקיימה או אסור לקיימה? הגמרא הוכיחה מהמשנה שבית דין מקנים לאשה, ואם תאמר שהבעל יכול לקיים 'עוברת על דת', איך בית דין עושים משהו שלא ניחא לבעל? רש"י שם (ד"ה עבדינן) כתב שהשאלה היא מצד שבית הדין הם שלוחים של האדם לקנות לאשה, ואם הדבר הוא חוב לבעל, והוא לא רוצה בו, הם לא יכולים להיעשות שלוחים לחובתו.
נודע ביהודה (תניינא אבן העזר קנט) דן באופן שבית הדין הזהירו אישה שלא תתרועע עם אדם פלוני, וכן את בעלה, ולא שמעו להם. ודנו השואלים אולי זה נחשב כקינוי של בית הדין, וכפי ששנינו במשנה ולכן יש חשש שאם התייחדה עם אותו אדם היא נאסרה עליו.נודע ביהודה כתב שאין האישה נאסרת כי כל כוח בית דין הוא רק כשהבעל אינו כאן, והם עושים את שליחותו, ומקנים לאשה. אבל אם הבעל כאן ואינו מוחה, איך יקנאו בית הדין?
עוד כתב נודע ביהודה שלדעתו אם יבוא הבעל וייצא מבית האסורים, או מהמצב בו הוא היה, ויאמר שלא רצה בקינוי של בית הדין מעיקרא, מבטל הקינוי למפרע. ומה שכתבו רמב"ם ושולחן ערוך שהאישה אסורה לעולם, כוונתם רק אם הבעל לא מחה על הקינוי.
דין נוסף שלדעת נודע ביהודה הוא מחויב הוא שבית הדין אינם יכולים לשלוח שליח לקנא לאישה, אלא הם צריכים בעצמם להתרות ולקנא לה. כי זהו חידוש מפסוק שבית דין יכולים לקנא, אבל כיון שגם הבעל אינו יכול לקנא על ידי שלוחו, גם כאן זה שליח לחוב לאחרים. וגם אם האדם עצמו יכול לקנא על ידי שליח, בית דין שהם שליחים אינם יכולים לעשות שליח משום שאין שליח עושה שליח בדבר שעושים אותו רק בדיבור (משום שזה 'מילי').
אמנם מתשובות חתם סופר (ד, צו) עולים שני דברים: א. שגם כשהבעל נמצא כאן בית הדין יכולים לקנא. ב. שבית הדין יכולים לקנא על ידי שליח ואינם צריכים לקרוא לאשה בעצמם. יתכן שדבר זה יוסבר לפי דברי החזון איש (אבן העזר מט, י) שהפסוק לא בא לחדש שבית דין הם שליחים של הבעל, ודבר זה הוא פשוט משום שזו זכות לו שיקנו עבורו, אלא הפסוק רק בא לחדש ששייך קינוי בלי נוכחות הבעל, ולא צריך שהבעל יקנא לאשתו באופן ישיר, אבל אין כל ספק שקינוי מועיל לאישה שנחשדת, משום שזו זכות לבעל.
לפי דברי החזון איש יובנו גם דברי הרב ז'ולטי בפד"ר (ג, עמוד 269 יחד עם הרב ניסים והרב אלישיב) שכיון שבית הדין אינם ממלאים תפקיד עצמאי, אלא הם רק שליחים של הבעל לקנא, לכן גם רב העיר שאינו בית דין יכול לקנא לאשה, וזאת מכיוון שברגע שהאישה עושה דברי פריצות, זה דבר טוב שעושים עבור הבעל, ולכן כל אדם יכול לקנא לה.
סיכום: המשנה מחדשת שבמקרים מסוימים, גם בית הדין יכולים לקנא לאשה, ואם האישה תיסתר עם אותו אדם היא תפסיד את כתובתה, והגמרא לומדת זאת מפסוק. נחלקו האחרונים האם ניתן לבצע זאת על ידי שליח, לדעת הנודע ביהודה רק בית הדין עצמם יכולים להתרות באשה וזה ייחשב לקינוי, אולם לדעת החתם סופר והרב ז'ולטי כל אדם יוכל להתרות באישה, וכנראה שהבינו כדברי החזון איש שהתראה זו פועלת מדין זכין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
