ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סח החכם לנביא – יודע אתה, בחנוכה הייתי מדליק נרות בהתלהבות גדולה, ומודה לה' על נס פך השמן.
חנוכה, התפלא הנביא, מה זה חנוכה? ספר לי על מועד זה. הרי אני מתקופת טרום חנוכה, ולא זכינו לאור גדול ומיוחד זה.
וודאי וודאי, התלהב החכם, בימינו אירעה תשועה גדולה זו לישראל. בימי החשמונאים, עת זכינו לשוב ולטהר את המקדש, דלקה המנורה שמונה ימים רצופים מכוחו של פך שמן קטן. מדהים!
מה? נדהם הנביא! זה הכול? בימינו, היה זה נס של קבע במקדש. מידי יום, היה הכהן ממלא בכל הנרות כמות שמן המספיקה ללילה אחד בלבד. ואכן, כל הנרות היו כבים אט אט במהלך הבוקר. אולם, נר אחד היה ממשיך לדלוק בדרך נס כל היום. היה זה הנר המערבי. לעת ערב, כשהיה הכהן בא להיטיב את הנרות ולהדליק מחדש את המנורה, היה מוצא את הנר דולק. הכהן היה מדליק את הנרות הכבויים, ורק אחר כך מיטיב את הנר המערבי, וכך הייתה אש תמיד במנורה. מעולם, לא חשבנו לקבוע על כך חג מיוחד.
אכן, דו שיח (דמיוני) זה שופך אור על נרות החנוכה. בחנוכה, קוראים אנו בפרשיות הנשיאים החונכים את המזבח. ביום השמיני, זאת חנוכה, חותמים אנו קריאה זו בציווי על אהרון להדליק את המנורה. ציווי זה, המופיע בתחילת פרשת בהעלותך, תמוה מאד – הרי הדלקת המנורה נזכרת כבר בפרשת תצווה ובפרשת אמור, ולמה נזכרת כאן שוב?
התשובה נעוצה בפרט נוסף במצוות ההדלקה שהתחדש כאן. נצטווינו – "אל מול פני המנורה, יאירו שבעת הנרות". כל הפתילות בששת קני המנורה היו מוטות לכיוון הנר האמצעי המצוי בגוף (פני) המנורה. והנר האמצעי (לפי חלק מהשיטות) היה מוטה לכיוון קודש הקודשים. קודש הקודשים שכן ממערב למנורה, לכן נקרא הנר – 'הנר המערבי'. בעת שישראל היו במצב רוחני גבוה, היה מתרחש בנר זה נס קבוע והוא היה ממשיך לדלוק.
כעת, נעמיק יותר. פרשיות הנשיאים מסתיימות בפסוק – "ובבוא משה אל אוהל מועד... וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות, מבין שני הכרובים", ומיד מתחילה פרשת בהעלותך. בפשטות, הקול הזה שיצא מקודש הקודשים הוא שציווה את הציווי על הנר המערבי.
הקול הזה, הוא הקול המצווה את התורה שבכתב. הקול הזה, הוא גם הקול שממשיך ומדבר אל הנביאים, כפי שלמדנו שהקול הנבואי מגיע ממקום קודש הקודשים. והנה, הקול הזה הופך לאור, האור של הנר המערבי.
בתחילת ימי בית שני, פסקו הנביאים, והסתתר מאיתנו הקול הנבואי. בבית שני גם לא היו ארון וכרובים, וכביכול – קודש הקודשים 'התרוקן' מתוכנו המקודש. עם ישראל, יכול היה לחשוש שהשכינה הסתלקה מאיתנו. במצב זה, שב עם ישראל והתבונן בלבוש של הקול הנבואי – באור של הנר המערבי.
הנר המערבי נמצא מחוץ לקודש הקודשים, מעבר לפרוכת. אולם, המתבונן במנורה מבחין שרק הנר המוטה כלפי פנים הוא הנר הניסי, וכך כולם ידעו שבקודש הקודשים ממשיכה לשרות השכינה. כך, גם בחוץ יודעים, שהשכינה אמנם התחבאה מאיתנו אך לא הסתלקה.
הנר המערבי המשיך לדלוק גם אחרי שהסתתרה הנבואה, כל ימי שמעון הצדיק. שמעון הצדיק חי בתחילת ימי היוונים בארץ. והנה, במות שמעון הצדיק גם הנר המערבי כבה. האם השכינה נעלמה?
בחנוכה, עת התרחש נס פך השמן, למדנו כולנו שהשכינה רק הסתתרה ולא נעלמה. במנורה, היה הנר המערבי יונק את אורו מקודש הקודשים, ומעבירו הלאה לששת הקנים הפונים אליו, ומשם הייתה יוצאת האורה מהמקדש לעולם כולו.
ואף אנו, בחנוכה, מדליקים את האור בפתחי בתינו, ומפרסמים לעולם כולו – השכינה שרויה בישראל! כולנו מלאים אור ומפיצים אור! חנוכה שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
