ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סח החכם לנביא – יודע אתה, בחנוכה הייתי מדליק נרות בהתלהבות גדולה, ומודה לה' על נס פך השמן.
חנוכה, התפלא הנביא, מה זה חנוכה? ספר לי על מועד זה. הרי אני מתקופת טרום חנוכה, ולא זכינו לאור גדול ומיוחד זה.
וודאי וודאי, התלהב החכם, בימינו אירעה תשועה גדולה זו לישראל. בימי החשמונאים, עת זכינו לשוב ולטהר את המקדש, דלקה המנורה שמונה ימים רצופים מכוחו של פך שמן קטן. מדהים!
מה? נדהם הנביא! זה הכול? בימינו, היה זה נס של קבע במקדש. מידי יום, היה הכהן ממלא בכל הנרות כמות שמן המספיקה ללילה אחד בלבד. ואכן, כל הנרות היו כבים אט אט במהלך הבוקר. אולם, נר אחד היה ממשיך לדלוק בדרך נס כל היום. היה זה הנר המערבי. לעת ערב, כשהיה הכהן בא להיטיב את הנרות ולהדליק מחדש את המנורה, היה מוצא את הנר דולק. הכהן היה מדליק את הנרות הכבויים, ורק אחר כך מיטיב את הנר המערבי, וכך הייתה אש תמיד במנורה. מעולם, לא חשבנו לקבוע על כך חג מיוחד.
אכן, דו שיח (דמיוני) זה שופך אור על נרות החנוכה. בחנוכה, קוראים אנו בפרשיות הנשיאים החונכים את המזבח. ביום השמיני, זאת חנוכה, חותמים אנו קריאה זו בציווי על אהרון להדליק את המנורה. ציווי זה, המופיע בתחילת פרשת בהעלותך, תמוה מאד – הרי הדלקת המנורה נזכרת כבר בפרשת תצווה ובפרשת אמור, ולמה נזכרת כאן שוב?
התשובה נעוצה בפרט נוסף במצוות ההדלקה שהתחדש כאן. נצטווינו – "אל מול פני המנורה, יאירו שבעת הנרות". כל הפתילות בששת קני המנורה היו מוטות לכיוון הנר האמצעי המצוי בגוף (פני) המנורה. והנר האמצעי (לפי חלק מהשיטות) היה מוטה לכיוון קודש הקודשים. קודש הקודשים שכן ממערב למנורה, לכן נקרא הנר – 'הנר המערבי'. בעת שישראל היו במצב רוחני גבוה, היה מתרחש בנר זה נס קבוע והוא היה ממשיך לדלוק.
כעת, נעמיק יותר. פרשיות הנשיאים מסתיימות בפסוק – "ובבוא משה אל אוהל מועד... וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות, מבין שני הכרובים", ומיד מתחילה פרשת בהעלותך. בפשטות, הקול הזה שיצא מקודש הקודשים הוא שציווה את הציווי על הנר המערבי.
הקול הזה, הוא הקול המצווה את התורה שבכתב. הקול הזה, הוא גם הקול שממשיך ומדבר אל הנביאים, כפי שלמדנו שהקול הנבואי מגיע ממקום קודש הקודשים. והנה, הקול הזה הופך לאור, האור של הנר המערבי.
בתחילת ימי בית שני, פסקו הנביאים, והסתתר מאיתנו הקול הנבואי. בבית שני גם לא היו ארון וכרובים, וכביכול – קודש הקודשים 'התרוקן' מתוכנו המקודש. עם ישראל, יכול היה לחשוש שהשכינה הסתלקה מאיתנו. במצב זה, שב עם ישראל והתבונן בלבוש של הקול הנבואי – באור של הנר המערבי.
הנר המערבי נמצא מחוץ לקודש הקודשים, מעבר לפרוכת. אולם, המתבונן במנורה מבחין שרק הנר המוטה כלפי פנים הוא הנר הניסי, וכך כולם ידעו שבקודש הקודשים ממשיכה לשרות השכינה. כך, גם בחוץ יודעים, שהשכינה אמנם התחבאה מאיתנו אך לא הסתלקה.
הנר המערבי המשיך לדלוק גם אחרי שהסתתרה הנבואה, כל ימי שמעון הצדיק. שמעון הצדיק חי בתחילת ימי היוונים בארץ. והנה, במות שמעון הצדיק גם הנר המערבי כבה. האם השכינה נעלמה?
בחנוכה, עת התרחש נס פך השמן, למדנו כולנו שהשכינה רק הסתתרה ולא נעלמה. במנורה, היה הנר המערבי יונק את אורו מקודש הקודשים, ומעבירו הלאה לששת הקנים הפונים אליו, ומשם הייתה יוצאת האורה מהמקדש לעולם כולו.
ואף אנו, בחנוכה, מדליקים את האור בפתחי בתינו, ומפרסמים לעולם כולו – השכינה שרויה בישראל! כולנו מלאים אור ומפיצים אור! חנוכה שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













