ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וְדַע, כִּי כְּמוֹ שֶׁיִּמְסֹר הַסּוּמָא הַמְשָׁכָתוֹ* לְבַעַל הָעֵינַיִם שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ, מִדַּעְתּוֹ שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם, וְיוֹרֵהוּ דֶּרֶךְ שָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁיִּמְסֹר הַחוֹלֶה הַסָּכָל בִּמְלֶאכֶת הָרְפוּאוֹת הַנְהָגָתוֹ לָרוֹפֵא שֶׁיַּנְהִיגֵהוּ, לִהְיוֹתוֹ סָכָל בַּדְּבָרִים הַמְמִיתִים וּבַדְּבָרִים הַמַּצִּילִים, וִיקַבֵּל מִמֶּנּוּ כֹּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לוֹ - כֵּן רָאוּי לֶהָמוֹן שֶׁיִּמְסְרוּ הַנְהָגָתָם לַנְּבִיאִים בַּעֲלֵי הָעֵינַיִם בֶּאֱמֶת, וְיִסְמְכוּ עַל מַה שֶּׁיּוֹדִיעוּם שֶׁהַדַּעַת הַפְּלוֹנִית אֲמִתִּית וְהַדַּעַת הַפְּלוֹנִית שֶׁקֶר. וְאַחַר הַנְּבִיאִים - הַחֲכָמִים, הַדּוֹרְשִׁים יוֹמָם וָלַיְלָה הַדֵּעוֹת וְהָאֱמוּנוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר.
מטרת הדיבוקים לנתץ פינות הדת
וְאַחַר זֹאת הַהַקְדָּמָה שְׁמַע מִמֶּנִּי, שֶׁכֹּל מַה שֶּׁתִּשְׁמָעֵהוּ אוֹ תִּמְצָאֵהוּ כָּתוּב מֵאֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם - הֵם כֻּלָּם דְּבָרִים אֵין אֱמֶת בָּהֶם, אֲבָל אוֹמְרָם סָכָל, אוֹ מַטְעֶה, אוֹ מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִסְתֹּר הַתּוֹרָה וּלְהַפִּיל חוֹמוֹתֶיהָ. הֲלֹא תִּרְאֶה עַזּוּתָם* בְּאָמְרָם מַבּוּל אֲוִיר וּמַבּוּל עָפָר, וְכֵן יֹאמְרוּ מַבּוּל אֵשׁ, זֶה כֻּלּוֹ תַּחְבּוּלָה וְהַשָּׁאָה*, עַד שֶׁיָּבִיאוּ לַחְשֹׁב שֶׁהַמַּבּוּל לֹא הָיָה רַק* מִדִּבּוּק אֶחָד, וְלֹא הָיָה מֵה' עַל צַד הָעֹנֶשׁ לְאַנְשֵׁי הָעוֹלָם בִּגְלַל חַטָּאתָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר לָנוּ בְּסִפְרוֹ הַמְיַשֵּׁר וְחַבְרוֹתֶיהָ לִכְפִירָתָם וַחֲמָסָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר וְאָמַר: "הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה" (בראשית יח, כא). וְכֵן כֹּל פְּעֻלָּה וּפְעֻלָּה שֶׁתָּבוֹא מֵה' יִתְעַלֶה בָּעוֹלָם יִהְיֶה עִנְיָן מְחֻיָּב לַדִּבּוּקִים. אֵלּוּ הֵן הַהַקְדָּמוֹת אֲשֶׁר רָצוּ לְהַקְדִּימָן לְנַתֵּץ פִּנּוֹת הַדָּת, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וּבִתְשׁוּקַת נַפְשָׁם הַבַּהֲמִית, כִּבְהֵמוֹת וְעָזְנִיּוֹת*. וּמֵאֵלֶּה הַדֵּעוֹת הִזְהִיר ה' בַּתּוֹרָה, וְהוֹדִיעָנוּ וְאָמַר: כְּשֶׁתַּמְרוּ*, וְאָבִיא עֲלֵיכֶם מַכּוֹת חֵלֶף פְּעֻלַּתְכֶם, אִם תַּאֲמִינוּ שֶׁבִּיאַת הַמַּכּוֹת הוּא עִנְיָן שֶׁאֵרַע בְּמִקְרֶה וְשֶׁאֵין סִבָּתוֹ מֶרְיְכֶם אֲשֶׁר מְרִיתֶם - אוֹסִיף עֲלֵיכֶם מִן הַקֶּרִי הַהוּא, וְאֶכְפְּלֵהוּ וַאֲחַזְּקֵהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בַּתּוֹכֵחָה: "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי - וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי" (ויקרא כו, כא-כח), וְ'קֶרִי' הוּא הַמִּקְרֶה, וְהוּא אוֹמֵר: אִם תָּשִׂימוּ עָנְשִׁי מִקְרֶה שֶׁאֵרַע - אוֹסִיף לָכֶם מִן הַחֹזֶק שֶׁבַּמִּקְרֶה הַהוּא שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
31 - איגרת תימן חלק כ'
32 - איגרת תימן חלק כ"א
33 - איגרת תימן חלק כ"ב
טען עוד
ביאורים
אדם צריך להכיר במגבלותיו ולהיעזר לפעמים באחרים כדי למצוא את דרך הישר. לרוב האנשים אין מספיק כישרון, וגם לא זמן, כדי לדעת באיזו דרך עדיף ללכת. איש פשוט שנכנס לבית מרקחת ומנסה לבחור לבד תרופה למחלתו ייראה לנו מגוחך. האדם צריך לאזור ענווה, ולדעת לפנות לאנשים הנכונים שיעזרו לו להגיע למטרתו. כך גם בחיפוש אחר האמת, אנו צריכים להיעזר בנביאים ובחכמים כדי שידריכונו בדרך הטובה.
הרמב"ם יורד לעומק דעתם של האסטרולוגים. האסטרולוגים טוענים כי מה שקורה בעולם וכל מה שעובר על האדם הם תוצרים של כמה כוכבים. מכך נובע כי אף הניסים המתוארים בתורה אינם בעלי כל משמעות, וכך הם מאפשרים לעצמם לכפור בתורה ולפרוק מעצמם כל עול. יש לציין כי לפי גישה זו מתבטלת גם הבחירה החופשית – הרי הכוכבים כבר קבעו מה האדם יבחר, ואין לו שום אפשרות לעשות אחרת. ממילא, מוּסרת כל אחריות מוסרית של האדם על מעשיו.
כנגד זה עומדת התורה ומגלה לנו כי יש הנהגה אלוהית בעולם. הקב"ה ברא במחשבה מכוונת כל פרט בעולם, מהגלקסיות הענקיות עד לתולעת הכי קטנה. דבר זה נותן לכל פרט משמעות אלוהית . בנוסף לכך, הקב"ה קבע בעולם מציאות של שכר ועונש . לכל מעשה ומחשבה שלנו ישנה משמעות הרת גורל, וכל אדם מקבל את הגמול המדויק למעשיו.
דברים אלו אינם אמורים רק ביחס לאסטרולוגים, שחשבו כי ה"גורל" תלוי בכוכבים. גם כיום אנו מוצאים רבים החושבים כי העולם המופלא שסובב אותנו, ואף מעשינו ואמונותינו הינם מקבץ מקרי של אטומים וחוקים פיזיקליים. כנגד זה עומדת התורה ואומרת שכל התופעות שאנו פוגשים אינן מקריות, אלא תוצאה של ההשגחה האלוהית החופפת עלינו. אמונה זו נותנת ערך לכל שאיפותינו ומחייבת אותנו בהתנהגות מוסרית.
הרחבות
הצרות נועדו לעורר לתשובה
אִם תַּאֲמִינוּ שֶׁבִּיאַת הַמַּכּוֹת הוּא עִנְיָן שֶׁאֵרַע בְּמִקְרֶה וְשֶׁאֵין סִבָּתוֹ מֶרְיְכֶם אֲשֶׁר מְרִיתֶם. בהלכות תעניות הרמב"ם מסביר על פי עקרון זה את מצוות תקיעה בחצוצרות בזמן של צרות: "ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב 'עונותיכם הטו' וגו'. וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים" [א, ב-ג]. עלינו להבין שהצרות שבאות עלינו אינן דבר מקרי, אלא הן עונש על מעשינו הרעים ובעקבותיהן עלינו להתעורר לחזור בתשובה, ומתוך כך תפסיק הצרה. גם את המצוה להתאבל על מת מסביר הרמב"ם באותה הדרך: "כל מי שאינו מתאבל כמו שציוו חכמים הרי זה אכזרי, אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה" [הלכות אבל יג, יב]. הרמב"ם קורא שלא לראות את המוות כהתרחשות מקרית חסרת משמעות, אלא כאירוע שצריך לעורר אותנו לחזור בתשובה. מכאן אנו לומדים שגם אירועים שהם חלק מסדר העולם, כדוגמת המוות, אינם במקרה, ועליהם לעורר אותנו לתשובה. בשני המקורות הללו הרמב"ם מדבר על בעלי הגישה שמתייחסת אל הצרות כדרך הטבע ומכנה אותם אכזריים. נראה שכוונת הרמב"ם ללמדנו, שהעולם ביסודו הוא טוב, ואין לקבל את הרע שבו כמובן מאליו. מי שמקבל את הרע כחלק מהמציאות – הוא אכזרי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
