ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וְדַע, כִּי כְּמוֹ שֶׁיִּמְסֹר הַסּוּמָא הַמְשָׁכָתוֹ* לְבַעַל הָעֵינַיִם שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ, מִדַּעְתּוֹ שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם, וְיוֹרֵהוּ דֶּרֶךְ שָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁיִּמְסֹר הַחוֹלֶה הַסָּכָל בִּמְלֶאכֶת הָרְפוּאוֹת הַנְהָגָתוֹ לָרוֹפֵא שֶׁיַּנְהִיגֵהוּ, לִהְיוֹתוֹ סָכָל בַּדְּבָרִים הַמְמִיתִים וּבַדְּבָרִים הַמַּצִּילִים, וִיקַבֵּל מִמֶּנּוּ כֹּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לוֹ - כֵּן רָאוּי לֶהָמוֹן שֶׁיִּמְסְרוּ הַנְהָגָתָם לַנְּבִיאִים בַּעֲלֵי הָעֵינַיִם בֶּאֱמֶת, וְיִסְמְכוּ עַל מַה שֶּׁיּוֹדִיעוּם שֶׁהַדַּעַת הַפְּלוֹנִית אֲמִתִּית וְהַדַּעַת הַפְּלוֹנִית שֶׁקֶר. וְאַחַר הַנְּבִיאִים - הַחֲכָמִים, הַדּוֹרְשִׁים יוֹמָם וָלַיְלָה הַדֵּעוֹת וְהָאֱמוּנוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר.
מטרת הדיבוקים לנתץ פינות הדת
וְאַחַר זֹאת הַהַקְדָּמָה שְׁמַע מִמֶּנִּי, שֶׁכֹּל מַה שֶּׁתִּשְׁמָעֵהוּ אוֹ תִּמְצָאֵהוּ כָּתוּב מֵאֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם - הֵם כֻּלָּם דְּבָרִים אֵין אֱמֶת בָּהֶם, אֲבָל אוֹמְרָם סָכָל, אוֹ מַטְעֶה, אוֹ מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִסְתֹּר הַתּוֹרָה וּלְהַפִּיל חוֹמוֹתֶיהָ. הֲלֹא תִּרְאֶה עַזּוּתָם* בְּאָמְרָם מַבּוּל אֲוִיר וּמַבּוּל עָפָר, וְכֵן יֹאמְרוּ מַבּוּל אֵשׁ, זֶה כֻּלּוֹ תַּחְבּוּלָה וְהַשָּׁאָה*, עַד שֶׁיָּבִיאוּ לַחְשֹׁב שֶׁהַמַּבּוּל לֹא הָיָה רַק* מִדִּבּוּק אֶחָד, וְלֹא הָיָה מֵה' עַל צַד הָעֹנֶשׁ לְאַנְשֵׁי הָעוֹלָם בִּגְלַל חַטָּאתָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר לָנוּ בְּסִפְרוֹ הַמְיַשֵּׁר וְחַבְרוֹתֶיהָ לִכְפִירָתָם וַחֲמָסָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר וְאָמַר: "הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה" (בראשית יח, כא). וְכֵן כֹּל פְּעֻלָּה וּפְעֻלָּה שֶׁתָּבוֹא מֵה' יִתְעַלֶה בָּעוֹלָם יִהְיֶה עִנְיָן מְחֻיָּב לַדִּבּוּקִים. אֵלּוּ הֵן הַהַקְדָּמוֹת אֲשֶׁר רָצוּ לְהַקְדִּימָן לְנַתֵּץ פִּנּוֹת הַדָּת, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וּבִתְשׁוּקַת נַפְשָׁם הַבַּהֲמִית, כִּבְהֵמוֹת וְעָזְנִיּוֹת*. וּמֵאֵלֶּה הַדֵּעוֹת הִזְהִיר ה' בַּתּוֹרָה, וְהוֹדִיעָנוּ וְאָמַר: כְּשֶׁתַּמְרוּ*, וְאָבִיא עֲלֵיכֶם מַכּוֹת חֵלֶף פְּעֻלַּתְכֶם, אִם תַּאֲמִינוּ שֶׁבִּיאַת הַמַּכּוֹת הוּא עִנְיָן שֶׁאֵרַע בְּמִקְרֶה וְשֶׁאֵין סִבָּתוֹ מֶרְיְכֶם אֲשֶׁר מְרִיתֶם - אוֹסִיף עֲלֵיכֶם מִן הַקֶּרִי הַהוּא, וְאֶכְפְּלֵהוּ וַאֲחַזְּקֵהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בַּתּוֹכֵחָה: "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי - וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי" (ויקרא כו, כא-כח), וְ'קֶרִי' הוּא הַמִּקְרֶה, וְהוּא אוֹמֵר: אִם תָּשִׂימוּ עָנְשִׁי מִקְרֶה שֶׁאֵרַע - אוֹסִיף לָכֶם מִן הַחֹזֶק שֶׁבַּמִּקְרֶה הַהוּא שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
31 - איגרת תימן חלק כ'
32 - איגרת תימן חלק כ"א
33 - איגרת תימן חלק כ"ב
טען עוד
ביאורים
אדם צריך להכיר במגבלותיו ולהיעזר לפעמים באחרים כדי למצוא את דרך הישר. לרוב האנשים אין מספיק כישרון, וגם לא זמן, כדי לדעת באיזו דרך עדיף ללכת. איש פשוט שנכנס לבית מרקחת ומנסה לבחור לבד תרופה למחלתו ייראה לנו מגוחך. האדם צריך לאזור ענווה, ולדעת לפנות לאנשים הנכונים שיעזרו לו להגיע למטרתו. כך גם בחיפוש אחר האמת, אנו צריכים להיעזר בנביאים ובחכמים כדי שידריכונו בדרך הטובה.
הרמב"ם יורד לעומק דעתם של האסטרולוגים. האסטרולוגים טוענים כי מה שקורה בעולם וכל מה שעובר על האדם הם תוצרים של כמה כוכבים. מכך נובע כי אף הניסים המתוארים בתורה אינם בעלי כל משמעות, וכך הם מאפשרים לעצמם לכפור בתורה ולפרוק מעצמם כל עול. יש לציין כי לפי גישה זו מתבטלת גם הבחירה החופשית – הרי הכוכבים כבר קבעו מה האדם יבחר, ואין לו שום אפשרות לעשות אחרת. ממילא, מוּסרת כל אחריות מוסרית של האדם על מעשיו.
כנגד זה עומדת התורה ומגלה לנו כי יש הנהגה אלוהית בעולם. הקב"ה ברא במחשבה מכוונת כל פרט בעולם, מהגלקסיות הענקיות עד לתולעת הכי קטנה. דבר זה נותן לכל פרט משמעות אלוהית . בנוסף לכך, הקב"ה קבע בעולם מציאות של שכר ועונש . לכל מעשה ומחשבה שלנו ישנה משמעות הרת גורל, וכל אדם מקבל את הגמול המדויק למעשיו.
דברים אלו אינם אמורים רק ביחס לאסטרולוגים, שחשבו כי ה"גורל" תלוי בכוכבים. גם כיום אנו מוצאים רבים החושבים כי העולם המופלא שסובב אותנו, ואף מעשינו ואמונותינו הינם מקבץ מקרי של אטומים וחוקים פיזיקליים. כנגד זה עומדת התורה ואומרת שכל התופעות שאנו פוגשים אינן מקריות, אלא תוצאה של ההשגחה האלוהית החופפת עלינו. אמונה זו נותנת ערך לכל שאיפותינו ומחייבת אותנו בהתנהגות מוסרית.
הרחבות
הצרות נועדו לעורר לתשובה
אִם תַּאֲמִינוּ שֶׁבִּיאַת הַמַּכּוֹת הוּא עִנְיָן שֶׁאֵרַע בְּמִקְרֶה וְשֶׁאֵין סִבָּתוֹ מֶרְיְכֶם אֲשֶׁר מְרִיתֶם. בהלכות תעניות הרמב"ם מסביר על פי עקרון זה את מצוות תקיעה בחצוצרות בזמן של צרות: "ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב 'עונותיכם הטו' וגו'. וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים" [א, ב-ג]. עלינו להבין שהצרות שבאות עלינו אינן דבר מקרי, אלא הן עונש על מעשינו הרעים ובעקבותיהן עלינו להתעורר לחזור בתשובה, ומתוך כך תפסיק הצרה. גם את המצוה להתאבל על מת מסביר הרמב"ם באותה הדרך: "כל מי שאינו מתאבל כמו שציוו חכמים הרי זה אכזרי, אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה" [הלכות אבל יג, יב]. הרמב"ם קורא שלא לראות את המוות כהתרחשות מקרית חסרת משמעות, אלא כאירוע שצריך לעורר אותנו לחזור בתשובה. מכאן אנו לומדים שגם אירועים שהם חלק מסדר העולם, כדוגמת המוות, אינם במקרה, ועליהם לעורר אותנו לתשובה. בשני המקורות הללו הרמב"ם מדבר על בעלי הגישה שמתייחסת אל הצרות כדרך הטבע ומכנה אותם אכזריים. נראה שכוונת הרמב"ם ללמדנו, שהעולם ביסודו הוא טוב, ואין לקבל את הרע שבו כמובן מאליו. מי שמקבל את הרע כחלק מהמציאות – הוא אכזרי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
