ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וּמִמַּה שֶּׁהִקְדַּמְתִּי לְךָ יִתְבָּאֵר שֶׁעִנְיַן הַמָּשִׁיחַ אֵינוֹ נִתְלֶה בְּמִשְׁפְּטֵי הַכּוֹכָבִים בְּשׁוּם פָּנִים. וּכְבָר עָמַד אֶחָד מִמַּשְׂכִּילֵינוּ בְּאֶרֶץ אַנְדָּלוּס וְעָשָׂה קֵץ מִצַּד מְלֶאכֶת הַכּוֹכָבִים, וְגָזַר שֶׁהַמָּשִׁיחַ יֵרָאֶה בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית, וְלֹא הָיָה בַּחֲכָמֵינוּ וּבַחֲסִידֵינוּ אֶחָד שֶׁלֹּא כִּהָה דַּעְתּוֹ, וְהֶלְאָהוּ בְּמַה שֶּׁעָשָׂה, וְהוֹכִיחָהוּ תּוֹכֵחָה גְּדוֹלָה. וְהַמְּצִיאוּת עָשְׂתָה בּוֹ יוֹתֵר ויוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ, כִּי בָּעֵת שֶׁזָּכַר שֶׁיֵּרָאֶה הַמָּשִׁיחַ - יָצָא הַמּוֹרֵד בְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב, וְזֹאת חֶרְפָּה גְּדוֹלָה לְבַעֲלֵי דַּעַת זוֹ. וְאוּלָם הִצְרִיכָנוּ לָזֶה כֻּלּוֹ - חֹזֶק הַגָּלוּת עָלֵינוּ, וְהַנִּטְבָּע בְּכֹל חֶבֶל יִתָּלֶה*.
האמינו בביאת המשיח
לָכֵן, אַחֵינוּ, עִמְדוּ עַל עָמְדְּכֶם, חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כֹּל הַמְיַחֲלִים לַה', וְכֵן חַזְּקוּ קְצָתְכֶם אֶת קְצָתְכֶם, וְקִבְעוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם אֲמוּנַת זֶה הַמְצֻפֶּה*, מְהֵרָה יִגָּלֶה, חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת אַמֵּצוּ. וּדְעוּ שֶׁה' כְּבָר הוֹדִיעָנוּ עַל יְדֵי מְבַשֵּׂר הָאֻמָּה, יְשַׁעְיָה ע"ה, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁתֶּאֱרַךְ גָּלוּתֵנוּ וְתֶחֱזַק - יַחְשְׁבוּ רַבִּים בָּנוּ שֶׁה' עֲזָבָנוּ וּשְׁכֵחָנוּ, חָלִילָה לוֹ מִזֶּה, וְאַחַר כֵּן הֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַנִּיחֵנוּ וְשֶׁלֹּא יַעַזְבֵנוּ, כִּי אָמַר: "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי" (ישעיה מט, יד), וְאַחַר כֵּן עָנָה וְאָמַר: "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ" וְגוֹ'. וְעַל יְדֵי הַשָּׁלִיחַ הָרִאשׁוֹן ע"ה הוֹדִיעָנוּ ה' בָּזֶה וְאָמַר: "כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם" (דברים ד, לו). "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים" (שם ל, ג). וְזֹאת, אַחֵינוּ, פִּנָּה חֲזָקָה מִפִּנּוֹת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵי אֶפְשָׁר מִבַּלְעֲדֵי שֶׁיַּעֲמֹד אִישׁ מִזֶּרַע שְׁלֹמֹה, יְקַבֵּץ אֻמָּתֵנוּ, וְיֶאֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ וְגָלוּתֵנוּ, וִיפַרְסֵם דָּת הָאֱמֶת, וְיָמִית כֹּל הַחוֹלְקִים עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁיְּעָדָנוּ ה' בַּתּוֹרָה בְּאָמְרוֹ: "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב, דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיּשְׂרָאֵל וְגוֹ', וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה" וְגוֹ' (במדבר כד, יז), וְשֶׁעֵת הֵרָאוֹתוֹ תִּהְיֶה עֵת קָשָׁה מְאֹד עַל הָאֻמָּה, כְּאָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: "וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" (דברים לב, לו), וְאָז יַרְאֵהוּ ה' וְיַעֲשֶׂה מַה שֶּׁיִּעֵד. אָמַר הַנָּבִיא, מַגְדִּיל עֵת הֵרָאוֹתוֹ: "וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ" (מלאכי ג, ב). זוֹהִי הָאֱמֶת אֲשֶׁר רָאוּי לְהַאֲמִינָהּ.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
32 - איגרת תימן חלק כ"א
33 - איגרת תימן חלק כ"ב
34 - איגרת תימן חלק כ"ג
טען עוד
ביאורים
ביום הקודם ראינו את דברי הרמב"ם אודות מי שתולה את מופתי עם ישראל במזלות. המופתים הללו הם הרי ניסים היוצאים מגדר הטבע, שהקב"ה מביא כשכר או כעונש על מעשי האדם או האומה. מי שטוען שאלה נגרמו מחמת הכוכבים והמזלות, הוא בעצם כופר ומערער יסודות היהדות.
בקטע שנלמד היום ממשיך הרמב"ם להסביר שגם עניין הקץ, כמו עניין המופתים, אינו תלוי כלל בחישובי המזלות והכוכבים. הוא מספר על אדם אחד בספרד שחישב את הקץ לפי חישובי הכוכבים, אך באותה שנה שבה אמור היה להגיע הקץ על פי חשבונו – קרה ההפך מזה, וגזרו גזֵרות קשות על עם ישראל.
אמנם הרמב"ם מלמד זכות על האנשים העוסקים בחישוב הקץ, ואומר שהסיבה לכך שתופעה זו חוזרת שוב ושוב, למרות שחז"ל אמרו: "תיפח עצמן של מחשבי קיצין" [סנהדרין צז, ב], ואף שלרוב התבררה ברבים טעותם, כשלא באה הגאולה לפי זמן חשבונם – היא מחמת קושי הגלות וריבוי הצרות של עם ישראל. עקב כך אנשים היו מוכנים להיאחז גם בחשבונות קלושים כאלה, העיקר לא לאבד את התקווה, את האור שבקצה המנהרה, כמו שאדם הטובע בנהר נאחז אפילו בקש שהוא מוצא, למרות שהסיכויים קלושים שהקש יציל אותו מטביעה.
הרמב"ם ממשיך לחזק את יהודי תימן, שכבר כתוב במפורש בדברי התורה והנביאים שכך יהיה – שמרוב אורך הגלות יהיו שיתייאשו מהגאולה – ובכל זאת ה' שב ואומר: "התשכח אשה עולה, מרחם בן בטנה? גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך" [ישעיה מט, טו]. והרי הקב"ה מבטיח במפורש בתורה: "ושב ה' אלוהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך". דבר זה הוא מיסודות האמונה, ובדברי הנביאים אף התבשרנו גם על הצרות שיהיו בזמן ביאת המשיח.
אם-כן, כל המאורעות שקורים לישראל הם חלק מההבטחה האלוהית – כולל אריכות הגלות וקושי הצרות של עם ישראל. וכמו שהתקיימו הבטחות אלה, כך עתידים להתקיים גם שאר דברי הנביאים, על עת הגאולה ושיבת ציון וביאת המשיח, ודבר אחד מדבריהם לא ישוב ריקם.
הרחבות
משיח בא בהיסח הדעת
כִּי בַּעֲבוּר שֶׁתֶּאֱרַךְ גָּלוּתֵנוּ וְתֶחֱזַק – יַחְשְׁבוּ רַבִּים בָּנוּ שֶׁה' עֲזָבָנוּ וּשְׁכֵחָנוּ. הרמב"ם מסביר שמרוב קושי הגלות ישנם רבים שחושבים שאין עוד סיכוי לגאולה. בגמרא נאמר: "אין בן דוד בא... עד שיתייאשו מן הגאולה... כי הא דרבי זירא כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה (רש"י: לידע מתי יבוא המשיח) אמר להם במטותא (– בבקשה) בעינא מנייכו (– אני מבקש מכם) לא תרחקוה (– אל תגרמו להרחיק את זמן הגאולה), דתנינא שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה ועקרב" [סנהדרין צז.]. מסביר רבי אריה ליב אלתר שכוונת רבי זירא היא שאין לעסוק בשאלה באיזה אופן תבוא הגאולה, אלא לצפות לישועת ה' באיזה אופן שתהיה [שפת אמת, וישב תרמ"ג]. פעמים ישנן התרחשויות שנראה שלא תוכל לצמוח מהן הישועה, ובכל זאת עלינו להאמין שדרכו של ה' לגאול את עם ישראל נשגבה מבינתנו. בדרך זו מסביר הנצי"ב את דברי משה לה', כשאומר שעם ישראל לא יאמין לו שהוא בא לגאול אותם: "לא קטרג חס ושלום עליהם כי מעטי אמנה הם בגאולה... אלא לא יאמינו כי נראה אל משה בייחוד, כי לא היו יודעים את משה לגדול בתורה המסורה להם מן האבות ולא בחסידות, שהרי בקטנותו נתגדל בפלטין של מלך (– פרעה)... ומצד דעת בני האדם היה ראוי שיהיה נגלה הקב"ה לאהרון שהיה נביא עד כה במצרים" [שמות ד, א].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
