ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"בשנות הגלות המצוות התלויות בארץ היו תיאורטיות הן היו חלק מהתורה הנלמדת הלכה ולא למעשה. החזרה לארץ ישראל מחייה את המצוות הללו ומעבירות אותן לפסים מעשיים. הרב חש התלהבות יתרה בראותו כיצד מצוות אלו מתחילות להתקיים בארץ, הרב ראה בניצנים אלו סימן לבאות, הן מעידות על רצון פנימי של עם ישראל לממש את מהותו השלמה בחיים בארץ ישראל.
"כְּשֵׁם שֶׁהַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בִּכְלָלָן בְּכָל מִלּוּאֵיהֶן הָלְכוּ עִמָּנוּ בַּגּוֹלָה וְשָׁמְרוּ לָנוּ בָּהּ אֶת לֵחַ חַיֵּינוּ וְאֶת חוֹתַם רוּחֵנוּ עַל-פִּי עַצְמוּתֵנוּ הַפְּנִימִית, הֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לְאֵלֶּה יְמֵי הַתְחָלַת תְּקוּפַת הַהֶאָרָה לְחַיִּים שֶׁל חֵפֶץ תְּחִיַּת הָאֻמָּה בְּאַרְצֵנוּ, כֵּן יָבִיאוּ אוֹתָנוּ הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לִידֵי רוֹמְמוּת הַחַיִּים שֶׁעַל-פִּי צוּרָתָם הַשְּׁלֵמָה הֵן נִקְבְּעוּ" .
המצוות בתקופת הגלות שמרו על ייחודו של עם ישראל ומנעו ממנו מלהתבולל בין הגויים, והן הביאו אותנו לשיבת ציון כך מלמד אותנו הרב, המצוות התלויות בארץ יביאו אותנו לחיים נשגבים בארץ ישראל.
הרב מוּדע לעובדה שחלק גדול מהמצוות התלויות בארץ אנו מקיימים כ"זכר" למה שהיה בעבר, כמו הפרשת תרומות ומעשרות שאיננו נותנים בפועל לכוהנים את התרומות וללויים את המעשרות, אבל גם קיום חלקי זה מסמן לנו את המטרה שאליה אנו שואפים, מימוש המצוות במילואן:
"כְּשֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים עַתָּה מִצְוַת תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לָנוּ כָּל הַיְסוֹדוֹת הַמַּמָּשִׁיִּים שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ בְּנוּיוֹת עֲלֵיהֶן, "לֹא כּהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ", הִנֵּה הַחִזָּיוֹן מִתְיַצֵּב לְפָנֵינוּ וְהִנְנוּ מִתְמַלְּאִים רוּחַ שִׁירָה רוֹמֵמָה בִּתְעוּפַת נְשָׁרִים, לְעֻמַּת הָאוֹרָה שֶׁל הַיָּמִים הַמְאֻשָּׁרִים הַמְחַכִּים לְאֻמָּתֵנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ הַבְּרוּכָה".
תופעה זו של קיום המצוות בצורה חלקית עקב כך שהאומה אינה נמצאת במצב שלם, קיימת בכלל המצוות:
"בְּמִצְווֹת הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַתָּלוּי בָּהֶן, וּבְכָל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ בִּכְלָל, נִכָּר שִׁנּוּי הַצִּבְיוֹן שֶׁל תְּכוּנַת הָאוֹרָה הַרְבֵּה מְאד, וְהֵן אֵינָן בְּמִלּוּאָן גַּם לְפִי תְּכוּנַת הַהֲלָכָה כִּי-אִם כְּשֶׁהָאֻמָּה עוֹמֶדֶת בְּמַצָּבָהּ הַיּוֹתֵר מָלֵא. אֲבָל אֲפִלּוּ בַּמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת כֻּלָּן, וְגַם בְּהַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְכָל מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, הַנִּקְשָׁרוֹת בְּכָל דַּרְכֵי הַדָּת, בְּכֻלָּן הָאוֹר הַמָּלֵא שׁוֹרֶה רַק בַּמַּעֲמָד הַמָּלֵא שֶׁל הָאֻמָּה, וּלְפִי יְרִידָתָהּ כָּךְ הָאוֹר מִתְמַעֵט... אִם יָבוֹא אָדָם לוֹמַר, שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת כָּל מִלּוּי הָאוֹרָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מִצַּד מַצַּב הַהוֶה לְבַדּוֹ, אַל תִּשְׁמַע לוֹ: סִימָן הוּא שֶׁלּא חָדַר לְתוֹךְ עמֶק הָעִנְיָן שֶׁל צְפִיַּת יְשׁוּעָה" (אורות עמ’ קסג).
הקדושה של ארץ ישראל אינה תלויה בקיום המצוות בה, קדושתה של הארץ היא עצמית, ומכוח קדושה זו נובעות המצוות התלויות בארץ, ואפילו בזמן שלא ניתן לקיים את המצוות במילואם קיימת השתוקקות מיוחדת לארץ ישראל ואפילו על מנת להיקבר בה. הרב מביא את דברי ה"כפתור ופרח" שכבר עמד על יסוד זה:
בספר "כפתור-ופרח" (פרק י’) האריך בטוב-טעם לבאר, שקדושת ארץ ישראל היא מעלה בפני עצמה חוץ מקדושת המצוות התלויות בארץ, אלא שמצורף לזה היא מעוטרת, מפני יקרת מעלתה ושלמות ישראל התלויה דוקא בה, - במצוות רבות התלויות בארץ. וכתב שם: "וכן יעקב אבינו ויוסף הצדיק ואדוננו משה ע"ה כולם היו משתוקקים להקבר בארץ ישראל בהיותם חוצה לארץ, ואע"פ שעדיין לא נכבשה" (שבת הארץ-מבוא).
הרב בדברים אלו עונה לרידב"ז ששאל כיצד ניתן להפקיע מצוות שביעית על ידי היתר מכירה והרי בכך מפקיעים את קדושת הארץ, עונה הרב שקדושתה של הארץ היא עצמית וגם כשלא ניתן לקיים את המצוות כראוי בגלל שעת הדחק עדיין קדושת הארץ עומדת בעינה. הדבר נוגע למצוות יישוב הארץ שנשארת בעינה בכל מצב.
בחודש שבט אנו נפגשים עם המצוות התלויות בארץ דרך ט"ו בשבט שהוא יום משמעותי במישור ההלכתי למצוות אלו. הרב קורא לעיסוק מיוחד במצוות התלויות בארץ בתקופתינו מעבר לחובה הכללית של לימוד תורה:
"הגיעה השעה לתחיית התורה המכוונת לעומת תחיית הארץ: תלמודן של המצוות התלויות בארץ החל להיות הולך ונחשב, לכל עם ד’ המפנה פניו אל ארצו ברוח ד’ אשר עליו - לחובה קדושה יתר על החובה הכללית המקפת את כל התורה כולה; וביותר החלה חובתו להגלות על יושבי אדמת-הקדש" (הקדמה לשבת הארץ).
הקשר לארץ ישראל מתחזק על ידי עיסוק בתחום חשוב זה דווקא בעולם גלובלי בו קיימת אשליה שניתן לשמור מצוות בכל מקום על פני כדור הארץ, מצוות התלויות בארץ מזכירות לנו את ההבדל המהותי הקיים בין ארץ ישראל לשאר הארצות בקיום המצוות כולם ובחיים הישראליים בכללותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
