ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
יתרו היה טיפוס שבפינו מכונה "סגור על עצמו". מכיר את כל השיטות והדתות, אחד שיודע הרבה. ותיק ובכיר, לא תתפסו אותו לא מוכן. אבל אז, בשל רגע אחד של ערפל, אותו ערפל המופיע בסוף הפרשה, בגלל רגע כזה פתאום הכל השתנה. הוא הפך להיות חוזר בתשובה, אחד הראשונים. וקיבל כבר על ההתחלה את הפרשה על שמו, וכמובן קירבה למשה ועוד ועוד מתנות. נכון, בעלי תשובה זוכים! בעיקר בשל אותו מנגנון פנימי שאומר להם באיזשהו יום, שיש כאן משהו. כנראה שכל המגדל שלנו הושתת עד כה על שקר. האמת הפנימית מתחברת עם האמת של הקדוש ברוך, זה מופיע בהרבה צורות ששוברות את אותו מבנה ואז... עוד לפני שנשמעים קולות הריסוק, מתחילה אהבה עצומה, חיים חדשים ועולם חדש.
החיים הקודמים מחווירים לעומת הרגע החדש הזה. ככה זה, הכל בגלל שניה של ערפל, של רגע שאתה אומר: יש מצב, ייתכן. אני לוקח בחשבון שאני לא יודע כלום ולא מבין, שאני קטן ויש משהו ענק ממני, הוא לא נגדי אלא חלק ממני. ואז מתרחש החיבור.
כי במקום הכי עמוק שלנו אנחנו יודעים את זה, אלא שבדרך החוצה עד לשפתיים ודרך השכל והעיניים, אנחנו מתבלבלים לפעמים. מעט הערפל הוא בעצם חיבור בין שני קטבים שפעם היו יחד ומתגעגעים אחד לשני. קשה לקטבים הללו לומר לנו את זה, בגלל שאנחנו סגורים על עצמנו ובטוחים.
מבנה שאינו בנוי על ה-DNA האמיתי שלנו, סופו להתמוטט. התורה שלנו איננה דבר זר שקיבלנו מתישהו, אלא היא עצם הזהות שלנו. נוצרנו יחד, ובכל פעם שאנו מתרחקים אז משהו בתוכנו מתגעגע אליה. לא תמיד אנחנו יודעים את הסיבה, אבל דווקא הערפל עוזר לנו לחזור אל הנקודה שלנו, אל התורה שבתוכנו. ערפל יכול להתבטא בדרכים מגוונות. זה יכול להיות קול פנימי שתוהה "אולי אפשר אחרת?"; או: "איפה האהבה שהבטיחו לי כשנולדתי?" ועוד ועוד... תנסו להעלות שאלות ערפל כאלה. משהו בפנים כבר יביא את התשובה. בפנים ואז בחוץ. זה עניין התורה שחרטו או חרתו (מלשון חירות) לנו בנשמה עוד לפני שנולדנו.
כנראה שאי אפשר לברוח מזה, אלא רק לשמוח שזו דרך שאפשר לצעוד בה בכל יום. כל יום לשאול, להתערפל ואז למצוא; בעיקר מכיוון שאני מחליט שאני לא יודע הרבה ויש קדוש ברוך הוא שמחכה מאחורי הערפל. יש רגע כזה מיד אחרי כניסת שבת; אין יותר משימות ופתאום מתגנב מבט אל השמש השוקעת. הרגע הזה מביא חיוך, המקום הפנימי בתוכנו אומר לנו תודה על המנוחה בשבת. זיהיתי מה רוצה המפעיל של כל המערכת ומה אני באמת צריך ורוצה. ברגע הזה יש שמחה נקייה וטהורה, הנה, מכל הדברים בעולם אני עושה את מה שהנשמה שלי צריכה. ככה היא תורתנו, בדמנו בתוכנו. היא מאחורי אותו ערפל שהוא בסך־הכל תמרור ברור כדי שנבין שיש ה' בעולם והוא בתוכנו, ורק צריך לא להיות אחד מאלו שיודעים הכל. להיות מבקש תשובה, שמוכן, כמו יתרו, ללכת לערפל ולהחזיר את היהלום שהלך לאיבוד.
זה לא רק סיפור מן העבר, אלא טכניקה לכל יום בחיים. אז תדליקו אורות ערפל... בהצלחה.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
166 - אם יש לי נשמה אלוקית אין סופית, למה היא מסתתרת כל כך?
167 - אורות ערפל
168 - האם חייבים לעשות כושר?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
