ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
יתרו היה טיפוס שבפינו מכונה "סגור על עצמו". מכיר את כל השיטות והדתות, אחד שיודע הרבה. ותיק ובכיר, לא תתפסו אותו לא מוכן. אבל אז, בשל רגע אחד של ערפל, אותו ערפל המופיע בסוף הפרשה, בגלל רגע כזה פתאום הכל השתנה. הוא הפך להיות חוזר בתשובה, אחד הראשונים. וקיבל כבר על ההתחלה את הפרשה על שמו, וכמובן קירבה למשה ועוד ועוד מתנות. נכון, בעלי תשובה זוכים! בעיקר בשל אותו מנגנון פנימי שאומר להם באיזשהו יום, שיש כאן משהו. כנראה שכל המגדל שלנו הושתת עד כה על שקר. האמת הפנימית מתחברת עם האמת של הקדוש ברוך, זה מופיע בהרבה צורות ששוברות את אותו מבנה ואז... עוד לפני שנשמעים קולות הריסוק, מתחילה אהבה עצומה, חיים חדשים ועולם חדש.
החיים הקודמים מחווירים לעומת הרגע החדש הזה. ככה זה, הכל בגלל שניה של ערפל, של רגע שאתה אומר: יש מצב, ייתכן. אני לוקח בחשבון שאני לא יודע כלום ולא מבין, שאני קטן ויש משהו ענק ממני, הוא לא נגדי אלא חלק ממני. ואז מתרחש החיבור.
כי במקום הכי עמוק שלנו אנחנו יודעים את זה, אלא שבדרך החוצה עד לשפתיים ודרך השכל והעיניים, אנחנו מתבלבלים לפעמים. מעט הערפל הוא בעצם חיבור בין שני קטבים שפעם היו יחד ומתגעגעים אחד לשני. קשה לקטבים הללו לומר לנו את זה, בגלל שאנחנו סגורים על עצמנו ובטוחים.
מבנה שאינו בנוי על ה-DNA האמיתי שלנו, סופו להתמוטט. התורה שלנו איננה דבר זר שקיבלנו מתישהו, אלא היא עצם הזהות שלנו. נוצרנו יחד, ובכל פעם שאנו מתרחקים אז משהו בתוכנו מתגעגע אליה. לא תמיד אנחנו יודעים את הסיבה, אבל דווקא הערפל עוזר לנו לחזור אל הנקודה שלנו, אל התורה שבתוכנו. ערפל יכול להתבטא בדרכים מגוונות. זה יכול להיות קול פנימי שתוהה "אולי אפשר אחרת?"; או: "איפה האהבה שהבטיחו לי כשנולדתי?" ועוד ועוד... תנסו להעלות שאלות ערפל כאלה. משהו בפנים כבר יביא את התשובה. בפנים ואז בחוץ. זה עניין התורה שחרטו או חרתו (מלשון חירות) לנו בנשמה עוד לפני שנולדנו.
כנראה שאי אפשר לברוח מזה, אלא רק לשמוח שזו דרך שאפשר לצעוד בה בכל יום. כל יום לשאול, להתערפל ואז למצוא; בעיקר מכיוון שאני מחליט שאני לא יודע הרבה ויש קדוש ברוך הוא שמחכה מאחורי הערפל. יש רגע כזה מיד אחרי כניסת שבת; אין יותר משימות ופתאום מתגנב מבט אל השמש השוקעת. הרגע הזה מביא חיוך, המקום הפנימי בתוכנו אומר לנו תודה על המנוחה בשבת. זיהיתי מה רוצה המפעיל של כל המערכת ומה אני באמת צריך ורוצה. ברגע הזה יש שמחה נקייה וטהורה, הנה, מכל הדברים בעולם אני עושה את מה שהנשמה שלי צריכה. ככה היא תורתנו, בדמנו בתוכנו. היא מאחורי אותו ערפל שהוא בסך־הכל תמרור ברור כדי שנבין שיש ה' בעולם והוא בתוכנו, ורק צריך לא להיות אחד מאלו שיודעים הכל. להיות מבקש תשובה, שמוכן, כמו יתרו, ללכת לערפל ולהחזיר את היהלום שהלך לאיבוד.
זה לא רק סיפור מן העבר, אלא טכניקה לכל יום בחיים. אז תדליקו אורות ערפל... בהצלחה.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
166 - אם יש לי נשמה אלוקית אין סופית, למה היא מסתתרת כל כך?
167 - אורות ערפל
168 - האם חייבים לעשות כושר?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
