ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מרגלית גמליאל, נערה יתומה בת שש עשרה, נשאה בכליה ספר תורה שעבר במשפחתה מדור לדור.
הספר נלקח על ידי הפקידים למשמרת ומאז לא נודע מקומו.
היא נלקחה לבדיקה רפואית. הרופאים קבעו בטעות שהיא חולה בצרעת ושלחו אותה לבית החולים למצורעים 'הנסן' בשכונת טלביה בירושלים. שם היא נדבקה במחלה, ומכאן ואילך חייתה בבידוד גמור עם שאר המצורעים ולא יצאה מחוץ לכותלי בית החולים.
ר' אריה לוין, הצדיק הירושלמי, היה היהודי היחיד שהעז לבקר בבית החולים למצורעים במשך שנים רבות. הוא היה מגיע בראש השנה ותוקע בשופר למען החולים שנענו לו בהתרגשות רבה.
היה מי שחשב לחתן את מרגלית עם חולה אחר מבוגר ממנה בשם משה בן יצחק, אך המהלך לא צלח. מרגלית השלימה עם מר גורלה, שלעולם לא תתחתן ולא תחבוק ילד בזרועותיה. היא חסכה פרוטה לפרוטה מכספי הביטוח הלאומי, עד שהיה בידה סכום מספיק כדי לשכור סופר סת"ם תימני שיכתוב בעבורה ספר תורה. הספר הוכנס אחר כבוד לקרוואן בקריית ארבע היא חברון. שמחתה של מרגלית על הכנסת ספר התורה לא האריכה ימים. בשריפה שפרצה באותו קרוואן נשרף ספר התורה שלה.
מצבה הרפואי של מרגלית הוחמר מאז אותה שריפה. אצבעות ידיה ורגליה נפגעו ממחלה קשה ובמוחה התגלה גידול. כשנודעו הדברים, החליטה מרגלית לכתוב ספר תורה נוסף שיהיה לה כמו ילד שתותיר אחריה בעולם. היא פנתה לפקיד הביטוח הלאומי וביקשה הלוואה.
"כיצד תחזירי את הסכום?!" תמה הפקיד.
"תשעבדו את כל תקבולי הביטוח הלאומי שלי עד סוף ימיי", ענתה.
וכך ספר תורה שני נכתב והוכנס לבית כנסת באחד היישובים שליד ירושלים, לאושרה של מרגלית.
יום שישי אחד לפני כניסת השבת, אמרה לה מטפלת שאינה שומרת מצוות: "מרגלושה, איזו שטות עשית שוויתרת על כל כספך בשביל ספר תורה. כעת את גורבת גרביים קרועות ואין לך אפשרות לקנות חדשות".
"את הרי יודעת שאני אישה ערירית", השיבה מרגלית, "וכי מה רצית שאשאיר אחרי י- זוג גרביים מפואר?! אני משאירה אחריי ספר תורה. זה הילדים שלי!"
האחות נפעמה מתשובתה ומיהרה לקנות לה מכספה זוג גרביים חדשות לשבת.
כשנסגר בית החולים 'הנסן' למצורעים הועברה מרגלית, עם אנטיביוטיקה מיוחדת למניעת הידבקות, לבית אבות בעיר. שם, באירוע מוחי קשה, איבדה את הכרתה למשך שנתיים והוזנה על ידי זונדה. עקב זיהום אושפזה בבית החולים 'שערי צדק' לכמה שבועות ומצבה הידרדר.
ביום ו' באדר תשס"ד קיבל איש החסד ר' אפרים הולצברג (בנו של אבי הפצועים שמחה הולצברג זצ"ל), שליווה את מרגלית במשך השנים, הודעה קצרה ובלתי ברורה בטלפון שהבהירה לו כי הגיעה העת לברך את ברכת "ברוך דיין האמת" על מותה.
ר' אפרים נזכר כי באחת הפעמים שבהן הגיע לבית החולים למצורעים לקחה אותו אחת האחיות הקשישות שבמקום אל גן העצים התנ"כיים שמאחורי בית החולים, והראתה לו מקום שבו נקברו כמה מהמצורעים שהלכו לעולם ואנשי החברא קדישא חששו לעסוק בהם, עטפו אותם בסדין ובסיד וקברו אותם.
הוא חשש שלא ישיג מניין ללוויה, ולכן ביקש להכריז ברמקול על מת מצווה, בתקווה שהציבור יגיע.
במוצאי שבת קרע הרמקול את האוויר בשכונות גאולה, מאה שערים וזיכרון משה, בקריאה: "הלווייתה של מת מצווה, הנפטרת מרגלית גמליאל בת אברהם, תצא בשעה עשר וחצי הלילה מבית ההספד להר המנוחות... הלווייתה של מת מצווה..."
רק שלושה חסידי גור נעתרו לכרוז המכריז "מת מצווה" ובאו לבית ההספד בבגדי השבת המבריקים והספודיק לראשם. הם נותרו עד לסתימת הגולל.
אנשי חברא קדישא ביקשו מר' אפרים להספיד את מרגלית. הוא עמד נרגש וקרא: "בורא עולם, למרגלית הצדיקה לא היו אף פעם שום טענות אליך על מר גורלה, והיא קיבלה את הדין באהבה. כך גם אתה, בורא עולם, שלא תהיינה לך טענות על בניך. בזכות מרגלית הצדיקה שמסכת ייסוריה תמה, ואשר בייסוריה הנוראים הגנה בוודאי על הדור, תאמר לצרותינו די!"
פעם בסעודה שלישית במחיצת הרב יוסף אלישיב סיפר אפרים הולצברג על מרגלית גמליאל וספרי התורה שלה, לבסוף אמר בהתלהבות ובתעוזה: "כמו שיש מושג חתן תורה, כך מרגלית היא כלת תורה!"
הרב אלישיב הנהן בראשו.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
