ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מרגלית גמליאל, נערה יתומה בת שש עשרה, נשאה בכליה ספר תורה שעבר במשפחתה מדור לדור.
הספר נלקח על ידי הפקידים למשמרת ומאז לא נודע מקומו.
היא נלקחה לבדיקה רפואית. הרופאים קבעו בטעות שהיא חולה בצרעת ושלחו אותה לבית החולים למצורעים 'הנסן' בשכונת טלביה בירושלים. שם היא נדבקה במחלה, ומכאן ואילך חייתה בבידוד גמור עם שאר המצורעים ולא יצאה מחוץ לכותלי בית החולים.
ר' אריה לוין, הצדיק הירושלמי, היה היהודי היחיד שהעז לבקר בבית החולים למצורעים במשך שנים רבות. הוא היה מגיע בראש השנה ותוקע בשופר למען החולים שנענו לו בהתרגשות רבה.
היה מי שחשב לחתן את מרגלית עם חולה אחר מבוגר ממנה בשם משה בן יצחק, אך המהלך לא צלח. מרגלית השלימה עם מר גורלה, שלעולם לא תתחתן ולא תחבוק ילד בזרועותיה. היא חסכה פרוטה לפרוטה מכספי הביטוח הלאומי, עד שהיה בידה סכום מספיק כדי לשכור סופר סת"ם תימני שיכתוב בעבורה ספר תורה. הספר הוכנס אחר כבוד לקרוואן בקריית ארבע היא חברון. שמחתה של מרגלית על הכנסת ספר התורה לא האריכה ימים. בשריפה שפרצה באותו קרוואן נשרף ספר התורה שלה.
מצבה הרפואי של מרגלית הוחמר מאז אותה שריפה. אצבעות ידיה ורגליה נפגעו ממחלה קשה ובמוחה התגלה גידול. כשנודעו הדברים, החליטה מרגלית לכתוב ספר תורה נוסף שיהיה לה כמו ילד שתותיר אחריה בעולם. היא פנתה לפקיד הביטוח הלאומי וביקשה הלוואה.
"כיצד תחזירי את הסכום?!" תמה הפקיד.
"תשעבדו את כל תקבולי הביטוח הלאומי שלי עד סוף ימיי", ענתה.
וכך ספר תורה שני נכתב והוכנס לבית כנסת באחד היישובים שליד ירושלים, לאושרה של מרגלית.
יום שישי אחד לפני כניסת השבת, אמרה לה מטפלת שאינה שומרת מצוות: "מרגלושה, איזו שטות עשית שוויתרת על כל כספך בשביל ספר תורה. כעת את גורבת גרביים קרועות ואין לך אפשרות לקנות חדשות".
"את הרי יודעת שאני אישה ערירית", השיבה מרגלית, "וכי מה רצית שאשאיר אחרי י- זוג גרביים מפואר?! אני משאירה אחריי ספר תורה. זה הילדים שלי!"
האחות נפעמה מתשובתה ומיהרה לקנות לה מכספה זוג גרביים חדשות לשבת.
כשנסגר בית החולים 'הנסן' למצורעים הועברה מרגלית, עם אנטיביוטיקה מיוחדת למניעת הידבקות, לבית אבות בעיר. שם, באירוע מוחי קשה, איבדה את הכרתה למשך שנתיים והוזנה על ידי זונדה. עקב זיהום אושפזה בבית החולים 'שערי צדק' לכמה שבועות ומצבה הידרדר.
ביום ו' באדר תשס"ד קיבל איש החסד ר' אפרים הולצברג (בנו של אבי הפצועים שמחה הולצברג זצ"ל), שליווה את מרגלית במשך השנים, הודעה קצרה ובלתי ברורה בטלפון שהבהירה לו כי הגיעה העת לברך את ברכת "ברוך דיין האמת" על מותה.
ר' אפרים נזכר כי באחת הפעמים שבהן הגיע לבית החולים למצורעים לקחה אותו אחת האחיות הקשישות שבמקום אל גן העצים התנ"כיים שמאחורי בית החולים, והראתה לו מקום שבו נקברו כמה מהמצורעים שהלכו לעולם ואנשי החברא קדישא חששו לעסוק בהם, עטפו אותם בסדין ובסיד וקברו אותם.
הוא חשש שלא ישיג מניין ללוויה, ולכן ביקש להכריז ברמקול על מת מצווה, בתקווה שהציבור יגיע.
במוצאי שבת קרע הרמקול את האוויר בשכונות גאולה, מאה שערים וזיכרון משה, בקריאה: "הלווייתה של מת מצווה, הנפטרת מרגלית גמליאל בת אברהם, תצא בשעה עשר וחצי הלילה מבית ההספד להר המנוחות... הלווייתה של מת מצווה..."
רק שלושה חסידי גור נעתרו לכרוז המכריז "מת מצווה" ובאו לבית ההספד בבגדי השבת המבריקים והספודיק לראשם. הם נותרו עד לסתימת הגולל.
אנשי חברא קדישא ביקשו מר' אפרים להספיד את מרגלית. הוא עמד נרגש וקרא: "בורא עולם, למרגלית הצדיקה לא היו אף פעם שום טענות אליך על מר גורלה, והיא קיבלה את הדין באהבה. כך גם אתה, בורא עולם, שלא תהיינה לך טענות על בניך. בזכות מרגלית הצדיקה שמסכת ייסוריה תמה, ואשר בייסוריה הנוראים הגנה בוודאי על הדור, תאמר לצרותינו די!"
פעם בסעודה שלישית במחיצת הרב יוסף אלישיב סיפר אפרים הולצברג על מרגלית גמליאל וספרי התורה שלה, לבסוף אמר בהתלהבות ובתעוזה: "כמו שיש מושג חתן תורה, כך מרגלית היא כלת תורה!"
הרב אלישיב הנהן בראשו.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
