ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- שיחות לעשרה בטבת
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבּוֹתוּ" (בראשית ח, כב)
נקבעו סדרים לבריאה בלילות בימים בעונות ובתקופות. מה הם הביטויים הללו? איך מתחלקת השנה? מצאנו שתי צורות להסביר את הפסוק הזה:
במסכת בבא מציעא (דף קו ע"ב) נאמר שיש כאן לפנינו שש תקופות בהתאם לשש המילים זרע, קציר, קור, חום, קיץ, חורף, וכך חילקו:
חצי תשרי ומרחשוון וחצי כסלו - תקופת הזריעה
חצי כסלו, טבת וחצי שבט - זהו החורף
חצי שבט, אדר וחצי ניסן - זהו הקור
חצי ניסן ואייר וחצי סיוון - זהו הקציר
חצי סיוון, תמוז וחצי אב - זהו הקיץ
חצי אב, אלול וחצי תשרי - זהו החום.
חצי כסלו, טבת וחצי שבט - זהו החורף
חצי שבט, אדר וחצי ניסן - זהו הקור
חצי ניסן ואייר וחצי סיוון - זהו הקציר
חצי סיוון, תמוז וחצי אב - זהו הקיץ
חצי אב, אלול וחצי תשרי - זהו החום.
זו היא החלוקה בהתאם לביטוי שמופיע פה בפסוק,
אבל אנחנו מכירים חלוקה פשוטה יותר, לא לשש תקופות אלא לארבע תקופות: תקופת הזרע, הקציר, הקור והחום. אם כן תקופת תשרי נקראת הזרע, תקופת ניסן נקראת הקציר, הקור הוא תקופת טבת, והחום הוא תקופת תמוז. ומה שנאמר קיץ וחורף אמרו חכמים בפרקי דרבי אליעזר, ש"קיץ בעיתו וחורף בעיתו", כלומר, אנחנו נמצאים בארבע תקופות שבשנה.
איך שלא יהיה, לפי החלוקה האחת יקראו לטבת - קור ולפי האחרת - חורף. אם כן אנו נמצאים בעיצומם של ימי הקור והחורף שבהם הלילות ארוכים.
מעניין שבחודש הזה באה הצרה הראשונה לישראל: צום עשרה בטבת, כמו שנאמר ביחזקאל (כד, א):
"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם כְּתָוב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".
והסביר המהר"ל מפראג (נצח ישראל פ"ח) שלא במקרה תחילת הצרות בתקופה הקרה ביותר בחורף - בטבת, וסוף כל הצרות בעיצומם של ימי הקיץ בתמוז ובאב. כמו שיש לנו מועדים בתקופות השנה השונות, כך יש מועדים המתאימים לקדושה ויש ימים שאינם מתאימים לקדושה.
הימים המאוזנים של תשרי והימים המאוזנים של ניסן שאז היום והלילה שווים, אלה הם ימים שמסוגלים לקדושה, לכן חודש תשרי עם כל החגים שבו, וניסן - יציאת מצרים - אלה הזמנים המיוחדים לישראל.
אבל ישנם זמנים שכביכול הם נגד ישראל, אלה הם הקטבים הקיצוניים הן מבחינת הקור והן מבחינת החום. מעניין שבקשר לחודש טבת, בזמן שהייתה תקופת עיבור החודש, לא היו שולחים שלוחים לקדש את חודש טבת, כי לא רצו לקבוע את זה, ואמרו, שאם יהיה שלום ואין צרות - לא מתענים.
אם כן טבת מזכיר לנו את תחילת הצרות, ואנחנו, ביום הזה, מתפללים שנגיע לעידן שנוכל לסלק מישראל את הצרות האלו, וגם הזמנים הקיצוניים הקוטביים יהיו מתואמים עם ישראל, כמו שהנביא זכריה (פרק ח, יט) מנחם בנבואתו ואומר:
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".
צום העשירי הכוונה לעשרה בטבת שהוא בחודש העשירי.
יהי רצון שהמועדים הללו שהיו ימי תענית לישראל לחשבון הנפש, נדע להפיק מהם את התועלת לעלות ולהתקדש ולזכות לעידן של "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" ואז נוכל לזכות גם לבניין הבית השלישי במהרה בימינו, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
