ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
אם נתבונן בטעם של סמיכת גאולה לגאולה, נראה כי יש כאן עניין מהותי מדוע חשוב כל כך לחבר ולהסמיך את יום הפורים לחג הפסח, את גאולת פורים לגאולת פסח.
חג הפסח הוא הראשון שבחגים, ממנו התחיל הכל, מאורע יציאת מצרים, הוא הראשית של עם ישראל, בו עם ישראל החל את דרכו בעולם. לעומת זאת פורים הוא האחרון בחגים הכתובים בתנ"ך, 'אסתר סוף כל הניסים" (יומא כט). ויש עניין לחבר בין שתי גאולות אלו, הראשונה והאחרונה, ולהראות שהם מחוברים למגמה אחת כוללת.
התהליך האלוקי שהתחיל בחג הפסח אמור במשך הדורות להגיע להשלמתו בחג הפורים ומנגד, חג הפורים לבדו, בלא הראשית והיסוד של חג הפסח, הינו חסר את העיקר. ונפרט:
גאולה של חג הפסח, מבטאת את הגאולה מלמעלה למטה, גאולה שהתחילה ממנו יתברך, ה' החליט ברצונו להוציאנו ממצרים, הוא הביא את עשרת המכות על המצרים, וקרע לעם ישראל את ים סוף, ובהגדה אנו אומרים: "אני ולא מלאך.. אני ולא שרף, אני ולא השליח", שרק הקב"ה הוא זה שהוציא את ישראל ממצרים. בגאולה זו הבאה מלמעלה, יש יתרון גדול מאד, גאולה עם ניסים גדולים, שמוכיחה את מציאות ה', וכשהדברים מתחילים מלמעלה, מה', הינם מוחלטים נצחיים וקיימים לעד, לא משתנים לעולם, בחירת ישראל על ידי ה', וקבלתם את התורה, היא בחירה נצחית, ועם ישראל יישאר לעולם עמו של הקב"ה, 'ולא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב', וכן התורה לא תשתנה לעד, 'ולא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו'.
ומצד שני כשהכל מלמעלה, לא תמיד יש לאדם חיבור אל הדברים האלקיים הגדולים, הם נשארים למעלה, והאדם מרגיש רחוק מהם, ומעין מה שמובא 'שכפה הקב"ה על ישראל את ההר כגיגית', כי הם מצד עצמם עוד לא היו מספיק מחוברים לתורה, והיה צריך שיהיה בכפיה.
פורים לעומת זאת מסמל את הגאולה שבאה מלמטה למעלה, על ידי מעשי בני אדם, המאורע של פורים התחיל בעמידתו הזקופה של מרדכי על כבוד העם היהודי, כשהגיעה הצרה, עם ישראל התכנס וצם שלושה ימים ושב בתשובה, ובזכות צום זה והתשובה שעשה, הגיעה התשועה, שבאה על ידי הצלחת שליחותה של אסתר המלכה, שבאה לאחשורוש ובחכמתה הצליחה לסכל את הגזירה ולהביא לתליית המן. הרי שהכל נעשה על ידי השתדלות בני אדם, וכן במגילה עצמה, לא מופיעה מפורש שם ה', אלא רק נסתר ב'המלך', כי הגאולה באה בדרך הטבע, לא על ידי נס.
ודווקא בגאולה טבעית זו, התחבר עם ישראל מחדש לתורה, ו'הדור קבלוה בימי אחשורוש" חזרו וקיבלו את התורה מאהבה, (לפירוש שעל תורה שבעל פה, כפה הקב"ה את ישראל בעת מתן תורה, כאן חזרו וקיבלו גם את התורה שבעל פה מאהבה). והחיבור שלהם לתורה ולמצוות, היה חיבור עצום, שהרגישו בנפשותם את האור שבתורה, וכפי שמפרש השפת אמת על המילים 'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר', וכדרשת חז"ל במגילה טז: אורה זו תורה ושמחה זה יום טוב, וששון זה מילה ויקר אלו תפילין, שואל השפת אמת אם כן נכתוב 'ליהודים הייתה תורה ויום טוב וכו' ולמה נכתב באופן זה, אלא שזה עצמו החידוש, שהתורה נהפכה להיות להם לאורה, והרגישו את האור של התורה בנפשותם, והרגישו את השמחה שביום טוב, את הששון שבמילה, והופיעה המדרגה של היקר בתפילין, כשראו עמי הארץ את ישועת ה' ורבים התקרבו לעם ישראל, כנאמר 'ורבים מעמי הארץ מתייהדים'. וזהו היתרון הגדול של פורים על פסח, שבו עם ישראל חזר וקיבל את התורה מאהבה, וזה האידיאל הגדול שהאדם יקיים את התורה והמצוות מרצון ומחיבור נפשי, לא בכפיה, ובתחושה של חוסר ברירה אף שאין נפשו מסכימה לכך.
ומצד שני אם היה לנו פורים לבד בלי פסח, הרי אם הכל תלוי בדעת בני אדם, אי אפשר לסמוך על יציבותם, היום יקיימו את התורה מאהבה, ומחר תשתנה דעתם וחלילה יעזבו את התורה, אם מתן תורה היה תלוי בעם ישראל, אולי אותו הדור היה מקבל את התורה, אך אחרי כמה דורות יתכן ועם ישראל היה מחליט שהתורה אינה מתאימה לו, לכן צריך שקבלת התורה לא תהיה תלויה בדעת בני אדם, אלא בדבר שהוא למעלה מהם, שהיא תתחיל מהקב"ה, ותפקיד האדם להתחבר אליה.
לכן צריך לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח, שאף שתכלית חג הפסח הוא בסופו של דבר להגיע לגאולת פורים, ששם ה' יופיע בטבע, ובדרך הטבע, ויהיה חיבור גדול בין הטבע לה' אלקי ישראל ו'יבוא כל בשר להשתחוות לה'" אפילו הבשר, וכעניין 'מבשרי אחזה אלוק', שאפילו החומר ישתוקק לעשות רצון ה', אך יחד עם זאת, צריך תמיד לזכור שהכל מתחיל מלמעלה מבחירת ה' בנו, מהמוחלטות של דבר ה', ועל גבי זה אנו יכולים להוסיף את העבודה שלנו להתקרב ולהתחבר לדברי ה'.
וביחד בשילוב האורות של חג הפורים וחג הפסח, של הגאולה מלמעלה למטה, והגאולה מלמטה למעלה, בחיבור הגאולה שבאה בדרך נס, עם הגאולה שבאה בדרך הטבע, מגיע עם ישראל לשלמות האמונה והופעת הגאולה, בבניין עם ישראל בארצו אשר נבחרה על ידי ה' להיות המקום שבו תשרה שכינתו, ובו ישכנו עמו, ובתשובתם המלאה של לבבות עם ישראל אליו יתברך לקיום התורה והמצוות מרצון ומאהבה, 'ורחמנא ליבא בעי' תופיע במהרה גאולתינו השלמה בב"א. 'מסמך גאולה לגאולה עדיף'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
