ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
כידוע על פי המקובלים ימי ספירת העומר שהם 49 ימי עבודה על תיקון המידות מתקנים בכל יום מידה אחרת עד שזה כולל תיקון כל חלקי הנפש באדם. וכשאדם משלים תיקון זה, נשלמו שבעת ימי הפסח בשלמותם, ומגיע חג השבועות שהוא מעין 'היום השמיני' של חג הפסח, כשם ששמיני עצרת הוא היום השמיני של חג הסוכות, אלא שבפסח נצרכנו לעבודה גדולה כדי לקלוט אורו של פסח, ורק לאחר מכן יכולים אנו להגיע ליום החמישים שהוא גם 'היום השמיני' של חג השבועות מתן תורה.
ואכן אם נתבונן נראה שעיקר ימי ספירת העומר, ימי העבודה על תיקון המידות, נמצאים בחודש אייר, (רוב ימי ספירת העומר הינם בחודש אייר כ-29 ובניסן יש לנו - 15 יום ועוד 5 ימים בסיוון). וכשנתבונן בכל 'הימים הטובים' המיוחדים שיש לנו בחודש אייר, נראה שהמשותף לכולם הוא שהם נעשו בשיתוף בני האדם. לעומת חודש ניסן שהוא חודש הניסים, חודש שכולו מלמעלה למטה, חודש של ניסי יציאת מצרים עשרת המכות וקריעת ים סוף, חודש אייר מסמל ומבטא את עבודתם של ישראל, את המאורעות שמתרחשים דווקא על ידי פועלם של ישראל.
הראשון לכולם הקדמון ביותר הרי הוא פסח שני שבזמן שבית המקדש היה קיים מי שלא הקריב את קרבן הפסח במועדו, כגון שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא יכל להקריב את קרבן הפסח יחד עם כל ישראל נתנה לו התורה הזדמנות נוספת להשלים את קרבן הפסח בחודש אייר בי"ד בו. והרי מועד זה נתגלגל בזכותם של בני אדם, שהרי בפסח הראשון שעשו ישראל במדבר (במדבר פרק ט') באו אנשים שהיו טמאים לנפש אדם (נושאי ארונו של יוסף, או שנטמאו למת מצווה, כמח' התנאים). ושאלו את משה ואהרן: "לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?" ומעניין שלא שמענו שאלה כזו על שום קרבן מלבד קרבן פסח, שהוא הקרבן המסמל את החיבור בין עם ישראל לקב"ה שנכנסו בברית עם ה' להיות עמו. (וכידוע ישנם רק 2 מצוות עשה יחידות בכל התורה שיש על ביטולם חיוב כרת קרבן הפסח וברית המילה ששניהם מסמלות את כניסת האדם להיות בברית עם ה' וחלק מכלל ישראל). ומפני החשיבות העצומה של קרבן הפסח, רצו אנשים אלו לזכות להקריבו ולא להימנע מהשתתפות בו, והייתה תשובת ה' אליהם מפתיעה, שאכן תינתן להם הזדמנות נוספת בחודש אייר להקריב את קרבן הפסח.
ומסביר בספר החינוך במצוות פסח שני, "שיעשה פסח שני בארבעה עשר באייר כל מי שלא יכול לעשות פסח ראשון בארבעה עשר בניסן כגון מחמת טומאה או שהיה בדרך רחוקה, שנא' בחודש השני בארבעה עשר יום לחודש יעשו אותו, ועוד שהורינו חכמים ז"ל דלאו דווקא טומאה וריחוק הדרך לבד אלא כל ששגג או נאנס או אפילו הזיד ולא הקריב בראשון מקריב בשני".
ובטעם המצווה הסביר: "משרשי המצווה לפי שמצוות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואה השמש בחידוש העולם, כי אז בעת ההיא עשה עמנו האל ברוך הוא, ניסים ונפלאות גדולות ושינה טבע העולם לעיני עמים רבים וראו כל עמי הארץ כי השגחתו ויכולתו בתחתונים, ואז בעת ההיא האמינו הכל ויאמינו כל הבאים אחריהם לעולם באמת שהוא ברוך הוא ברא העולם מאין בעת שרצה והוא העת הידוע... ועניין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתינו ובתורתינו...על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצווה זו הנכבדת כל איש מישראל.
אכן רואים אנו את גודל מעלת קרבן הפסח שהתורה נותנת אפשרות לכל אחד להשתתף בו שלא יהיה אחד מעם ישראל שלא יזכה להקריב קרבן זה. כיום למעשה מפני שאין לנו בית מקדש אין לנו כמעט ציון לפסח שני מלבד יום שאין אומרים בו תחנון, וכן יש שנהגו לאכול מצות ביום זה זכר לקרבן פסח שני.
פסח שני מבטא במהותו את רעיון התשובה, שגם מי שלא תיקן בפעם הראשונה, לא עשה את המוטל עליו בתחילה יש לו הזדמנות שנייה לתקן, ויכול לשוב בתשובה.
אפשר להוסיף שפסח שני מבטא במהות שלו את עניין חודש אייר, שזהו עבודתם של בני אדם, ומבטא את המדרגה האנושית, שלמרות שלא היו מוכנים להקריב קרבן הפסח במועדו מחמת טומאה קיבלו אפשרות נוספת להקריב להשלים ולתקן. וזהו עניינו של חודש אייר, עבודתם של ישראל, ואכן כל 'הימים הטובים' שיש בחודש אייר קשורים לעניין זה. לאחר פסח שני יש לנו במשך הדורות את ל"ג בעומר יום עצירת המגיפה של תלמידי רבי עקיבא, שנהרגו משום שלא נהגו כבוד זה בזה והרי חלק מעבודת ימי ספירת העומר היא תיקון המידות והכבוד אחד לשני כהכנה לתורה ומשלא עשו כן באה המגיפה וביום זה נפסקה. וביום זה נתעלה רבי שמעון בר יוחאי וגילה את סודות התורה, וזה מראה כוח של התורה שבעל פה של חכמי ישראל שהופיעו את התורה, ורבי שמעון בר יוחאי זכה להאיר ולהעלות את תורת הנסתר על הכתב. (ומעניין שגם רבי מאיר שאף הוא מחמשת תלמידי רבי עקיבא האחרונים, יום פטירתו בי"ד אייר פסח שני, והם היוו את התיקון לתלמידי רבי עקיבא הראשונים).
ומל"ג בעומר מגיעים אנו בהמשך הדורות לימי הגאולה והישועה שהיו בדורינו יום העצמאות, ויום ירושלים (הקשורים כידוע לחגי התורה שהם שורשיהם פסח ושבועות) שאף הם היו על ידי בני אדם כמובן בסיעתא דשמיא גדולה, אך בשותפות בני אדם, עם ישראל שנלחם למען עצמאותו ומדינתו ובחסדי ה' זכה בהמשך תקומתו לשחרר ולגאול את מקום בית מקדשו.
הרי לעומת חודש ניסן שהוא חודש הניסים, חודש שבו המאורעות היו מלמעלה מיד ה', יציאת מצרים וקריעת ים סוף, חודש אייר מבטא יותר את מעשיהם של בני אדם ומה שהם פעלו, ואת שותפות האדם במעשה ה', ונזכה להיות שותפים במעשה ה' ובהבאת הגאולה ולעשות המוטל עלינו, ולזכות מתוך כך לגאולה השלמה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
