ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
כידוע על פי המקובלים ימי ספירת העומר שהם 49 ימי עבודה על תיקון המידות מתקנים בכל יום מידה אחרת עד שזה כולל תיקון כל חלקי הנפש באדם. וכשאדם משלים תיקון זה, נשלמו שבעת ימי הפסח בשלמותם, ומגיע חג השבועות שהוא מעין 'היום השמיני' של חג הפסח, כשם ששמיני עצרת הוא היום השמיני של חג הסוכות, אלא שבפסח נצרכנו לעבודה גדולה כדי לקלוט אורו של פסח, ורק לאחר מכן יכולים אנו להגיע ליום החמישים שהוא גם 'היום השמיני' של חג השבועות מתן תורה.
ואכן אם נתבונן נראה שעיקר ימי ספירת העומר, ימי העבודה על תיקון המידות, נמצאים בחודש אייר, (רוב ימי ספירת העומר הינם בחודש אייר כ-29 ובניסן יש לנו - 15 יום ועוד 5 ימים בסיוון). וכשנתבונן בכל 'הימים הטובים' המיוחדים שיש לנו בחודש אייר, נראה שהמשותף לכולם הוא שהם נעשו בשיתוף בני האדם. לעומת חודש ניסן שהוא חודש הניסים, חודש שכולו מלמעלה למטה, חודש של ניסי יציאת מצרים עשרת המכות וקריעת ים סוף, חודש אייר מסמל ומבטא את עבודתם של ישראל, את המאורעות שמתרחשים דווקא על ידי פועלם של ישראל.
הראשון לכולם הקדמון ביותר הרי הוא פסח שני שבזמן שבית המקדש היה קיים מי שלא הקריב את קרבן הפסח במועדו, כגון שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא יכל להקריב את קרבן הפסח יחד עם כל ישראל נתנה לו התורה הזדמנות נוספת להשלים את קרבן הפסח בחודש אייר בי"ד בו. והרי מועד זה נתגלגל בזכותם של בני אדם, שהרי בפסח הראשון שעשו ישראל במדבר (במדבר פרק ט') באו אנשים שהיו טמאים לנפש אדם (נושאי ארונו של יוסף, או שנטמאו למת מצווה, כמח' התנאים). ושאלו את משה ואהרן: "לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?" ומעניין שלא שמענו שאלה כזו על שום קרבן מלבד קרבן פסח, שהוא הקרבן המסמל את החיבור בין עם ישראל לקב"ה שנכנסו בברית עם ה' להיות עמו. (וכידוע ישנם רק 2 מצוות עשה יחידות בכל התורה שיש על ביטולם חיוב כרת קרבן הפסח וברית המילה ששניהם מסמלות את כניסת האדם להיות בברית עם ה' וחלק מכלל ישראל). ומפני החשיבות העצומה של קרבן הפסח, רצו אנשים אלו לזכות להקריבו ולא להימנע מהשתתפות בו, והייתה תשובת ה' אליהם מפתיעה, שאכן תינתן להם הזדמנות נוספת בחודש אייר להקריב את קרבן הפסח.
ומסביר בספר החינוך במצוות פסח שני, "שיעשה פסח שני בארבעה עשר באייר כל מי שלא יכול לעשות פסח ראשון בארבעה עשר בניסן כגון מחמת טומאה או שהיה בדרך רחוקה, שנא' בחודש השני בארבעה עשר יום לחודש יעשו אותו, ועוד שהורינו חכמים ז"ל דלאו דווקא טומאה וריחוק הדרך לבד אלא כל ששגג או נאנס או אפילו הזיד ולא הקריב בראשון מקריב בשני".
ובטעם המצווה הסביר: "משרשי המצווה לפי שמצוות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואה השמש בחידוש העולם, כי אז בעת ההיא עשה עמנו האל ברוך הוא, ניסים ונפלאות גדולות ושינה טבע העולם לעיני עמים רבים וראו כל עמי הארץ כי השגחתו ויכולתו בתחתונים, ואז בעת ההיא האמינו הכל ויאמינו כל הבאים אחריהם לעולם באמת שהוא ברוך הוא ברא העולם מאין בעת שרצה והוא העת הידוע... ועניין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתינו ובתורתינו...על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצווה זו הנכבדת כל איש מישראל.
אכן רואים אנו את גודל מעלת קרבן הפסח שהתורה נותנת אפשרות לכל אחד להשתתף בו שלא יהיה אחד מעם ישראל שלא יזכה להקריב קרבן זה. כיום למעשה מפני שאין לנו בית מקדש אין לנו כמעט ציון לפסח שני מלבד יום שאין אומרים בו תחנון, וכן יש שנהגו לאכול מצות ביום זה זכר לקרבן פסח שני.
פסח שני מבטא במהותו את רעיון התשובה, שגם מי שלא תיקן בפעם הראשונה, לא עשה את המוטל עליו בתחילה יש לו הזדמנות שנייה לתקן, ויכול לשוב בתשובה.
אפשר להוסיף שפסח שני מבטא במהות שלו את עניין חודש אייר, שזהו עבודתם של בני אדם, ומבטא את המדרגה האנושית, שלמרות שלא היו מוכנים להקריב קרבן הפסח במועדו מחמת טומאה קיבלו אפשרות נוספת להקריב להשלים ולתקן. וזהו עניינו של חודש אייר, עבודתם של ישראל, ואכן כל 'הימים הטובים' שיש בחודש אייר קשורים לעניין זה. לאחר פסח שני יש לנו במשך הדורות את ל"ג בעומר יום עצירת המגיפה של תלמידי רבי עקיבא, שנהרגו משום שלא נהגו כבוד זה בזה והרי חלק מעבודת ימי ספירת העומר היא תיקון המידות והכבוד אחד לשני כהכנה לתורה ומשלא עשו כן באה המגיפה וביום זה נפסקה. וביום זה נתעלה רבי שמעון בר יוחאי וגילה את סודות התורה, וזה מראה כוח של התורה שבעל פה של חכמי ישראל שהופיעו את התורה, ורבי שמעון בר יוחאי זכה להאיר ולהעלות את תורת הנסתר על הכתב. (ומעניין שגם רבי מאיר שאף הוא מחמשת תלמידי רבי עקיבא האחרונים, יום פטירתו בי"ד אייר פסח שני, והם היוו את התיקון לתלמידי רבי עקיבא הראשונים).
ומל"ג בעומר מגיעים אנו בהמשך הדורות לימי הגאולה והישועה שהיו בדורינו יום העצמאות, ויום ירושלים (הקשורים כידוע לחגי התורה שהם שורשיהם פסח ושבועות) שאף הם היו על ידי בני אדם כמובן בסיעתא דשמיא גדולה, אך בשותפות בני אדם, עם ישראל שנלחם למען עצמאותו ומדינתו ובחסדי ה' זכה בהמשך תקומתו לשחרר ולגאול את מקום בית מקדשו.
הרי לעומת חודש ניסן שהוא חודש הניסים, חודש שבו המאורעות היו מלמעלה מיד ה', יציאת מצרים וקריעת ים סוף, חודש אייר מבטא יותר את מעשיהם של בני אדם ומה שהם פעלו, ואת שותפות האדם במעשה ה', ונזכה להיות שותפים במעשה ה' ובהבאת הגאולה ולעשות המוטל עלינו, ולזכות מתוך כך לגאולה השלמה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
