ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- מדורים
- רביבים
מצוות השתייה והשמחה בפורים גדולה מהמצווה בשאר ימים טובים: בכל החגים המצווה לשמוח, שנאמר: "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד), ומכיוון שבפועל רוב האנשים שמחים בשתיית יין – מצווה לשתות יין, אבל אין מצווה להרבות בשתייה (שו"ע או"ח תקכט, א-ג). ואילו לגבי פורים המצווה לעשותו יום משתה, ועל כן אמרו חכמים: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא (חייב אדם להשתכר בפורים) עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז, ב).
מצוות המשתה והשמחה
כדי לקיים את מצוות השתייה והשמחה צריך לקיים סעודה, שכך היא הדרך לשתות ולשמוח. אין יוצאים ידי המצווה בשתייה וסעודה שבליל פורים.
מצוות הסעודה כוללת, בנוסף למשקאות המשכרים, גם אכילת לחם ובשר בהמה, ומי שמעדיף עוף יכול לקיים באכילתו את המצווה. ומי ששמח יותר בארוחה חלבית, יכול גם בה לקיים את מצוות המשתה והשמחה.
אף שעיקר מצוות השמחה מתקיימת בסעודת הפורים, גם בכל משך הפורים, בלילה וביום, יש מצווה להרבות בשמחה על ידי לימוד תורה, שירה וריקודים, דיבוק חברים, טעימת מאכלים טובים ושתיית מעט משקאות משמחים.
כמות השתייה
יש אומרים שדברי חכמים כפשוטם, שאדם צריך להשתכר כל כך עד שלא ידע להבחין בין "ארור המן לברוך מרדכי" (רי"ף, רא"ש). כלומר, יגיע למדרגה של שמחה פשוטה שבה הוא שמח בכל הדברים בלא חילוקי מדרגות, ואז יהיה אצלו "ארור המן" שווה ל"ברוך מרדכי". ואף שידע שהמן היה רשע גדול שרצה להשמיד את כל ישראל, לא יחוש שום מרירות בעת אזכרתו כפי שרגילים להרגיש בעת שמזכירים רשעים, אלא ירגיש שמחה כפי שמרגישים בעת שמזכירים צדיקים כמרדכי; כי מתוך שמחת שתייתו יראה רק את הטוב שהגיע לישראל על ידי המן, שבזכות גזירתו חזרו ישראל בתשובה והתהפכה הגזירה לישועה גדולה, ועל ידי כך תיקנו את שמחת הפורים.
ויש אומרים שהואיל ובשכרות כזו אדם אינו יכול לשמור על כבודו כמקובל, נכון לקיים את המצווה בשתייה שגורמת לסחרור ושמחה, עד שאין אדם יכול לדבר לפני מלך. אבל אין הכוונה להגיע לשכרות שבה כל ראיית העולם משתנה (רבנו אפרים). ומה שאמרו עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי, הכוונה שלעתים יתבלבל בדיבורו מחמת שתייתו, אבל מכל מקום ישלוט במעשיו ולא יתבזה (תוס' ור"ן). ויש אומרים שהכוונה שיישן מחמת שתייתו ושמחתו (רמב"ם).
נראה ששורש המחלוקת נעוץ בתגובתם השונה של האנשים לשתיית היין. יש אנשים שהשתייה המרובה משמחת אותם מאוד, ויש שהיא מדכאת אותם. יש שהיא מעוררת אותם ויש שגורמת להם עייפות. יש שגורמת להם להתפרע, ויש שעושה אותם נוחים וטובי לב. יש שהיא גורמת להם להתגולל בקיאם ולהתבזות לעיני כול, ויש שהיא מעוררת אותם לגלות את לבם הטוב. ומכיוון שעיקר המצווה הוא לשתות ולשמוח, צריך כל אדם לבחון את עצמו, האם הוא מאלה ששמחים יותר בשתייה מרובה או מאלה ששמחים יותר בשתייה מועטת, או שמא הוא מאלה ששותים וצריכים ללכת מיד אחר כך לישון.
בכל אופן, מי שיודע בעצמו שמתוך השכרות הוא עלול להתפרע, להכות חברים, לעשות דברים מכוערים או לבזות את עצמו מאוד, צריך להימנע מלהגיע לשכרות.
נשים במצוות השתייה
גם נשים חייבות בכל מצוות הפורים, ואף שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, כיוון שאף הן היו באותו הנס אף הן מחויבות. בכלל זה מצווה לנשים להרבות בשתיית יין המשמח, אלא שעליהן להיזהר יותר משכרות ואובדן שליטה, שהשכרות מגונה אצל הנשים יותר מאשר אצל הגברים, מפני שהיא מפירה את מצוות הצניעות שנשים משתבחות בה.
מצוות השמחה כוללת לשמח אחרים
כלל יסוד במצוות השמחה, שהיא כוללת בתוכה לשמח אחרים. כך בכל החגים, שנאמר: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך" (דברים טז, יד), וכך גם בפורים, שנאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט, כב).
משלוח המנות
מצוות משלוח מנות היא שישלח כל אדם שתי מנות לחברו. המנות צריכות להיות דברי מאכל, כדי להרבות בשמחת הפורים, אבל השולח לחברו בגד או ספר, אף שהם משמחים ומבטאים אהבה - לא יצא.
שתי המנות צריכות להיות שונות זו מזו, כמו למשל לחם ובשר, בשר ואורז, דג וביצים, עוגות ותפוחים או שתי מנות בשר בטעמים שונים.
השולח עוף חי לחברו, לא יצא ידי חובתו, מפני שאינו ראוי עדיין לאכילה. ואפילו אם שלח בשר חי שעדיין לא בושל, יש אומרים שלא יצא ידי חובתו, אלא צריך לשלוח מנות מוכנות לאכילה. אפשר לשלוח קופסת שימורים, מפני שבקלות אפשר לפותחה ולאכול את המאכל שבה.
בקבוק של משקה שיש לו חשיבות, כמו יין או בירה או מיץ טעים, לדעת רוב הפוסקים נחשב כמנה, ואפשר לקיים את המצווה בשני משקים, ויש מחמירים שמשקה אינו נחשב כמנה. והרוצה להדר, במשלוח מנות אחד יחוש לדעת המחמירים.
שיעור המנות
כל מנה צריכה להיות כשיעור שאפשר להגיש לפני אורח בדרך כבוד (ערוך השולחן תרצה, טו). אבל שזיף אחד, למשל, אינו בשיעור שאפשר לכבד בו אורח, ולכן הרוצה שמנה אחת תהיה משזיפים, צריך לצרף כמה שזיפים כדי שייחשבו למנה. יש שנתנו לכך הגדרה, שתהיה כל מנה כשיעור שלוש ביצים לפחות, ששיעור כזה בוודאי אפשר להגיש לפני אורח.
יש מוסיפים עוד, שהמנות צריכות להיות חשובות לפי ערך השולח והמקבל, שאם הם עשירים, המנות צריכות להיות חשובות ומשמחות לפי ערכם. אבל אם אין המנות נחשבות בעיניהם, לא יצאו בהן ידי חובה. ונכון להחמיר גם כשיטה זו.
מתנות לאביונים
מצווה על כל אדם מישראל שייתן בפורים שתי מתנות לשני אביונים, כלומר מתנה אחת לכל אביון. וכל המרבה במתנות לאביונים הרי זה משובח.
אביון הוא עני שאין לו כסף לצרכים הכרחיים לבני ביתו, והכול יחסי לזמן ולמקום. אפשר לתת את המתנה גם לילד עני, ובתנאי שתהיה לו דעת שלא לאבד את הכסף.
הנותן שיעור שתי מתנות לזוג עניים, או לאלמנה ובנה הקטן הסמוך על שולחנה, יצא ידי חובת שתי מתנות. אבל הנותן שתי מתנות לאביון אחד, אפילו אם נתנן בזו אחר זו, לא יצא, כי צריך לתת לשני אביונים.
נוהגים כיום לתת את המתנות לאביונים על ידי גבאי צדקה, שאם הם חכמים וצדיקים, הרי שהם יודעים למי ראוי לתת יותר, והם גם יודעים לתת את המתנות באופן המכובד, המשמח והמועיל ביותר.
שיעור המתנה לאביון
המתנה יכולה להיות כסף או דבר מאכל, אבל לא בגדים או ספרים, מפני שיש אומרים שהמתנות צריכות להיות מדבר שאפשר ליהנות ממנו בסעודת פורים, ועל כן יש לתת מאכלים או כסף שאפשר לקנות בו מאכלים.
אף שהמתנה צריכה להיות ראויה לסייע לסעודת פורים, מותר לאביון לעשות במתנה מה שירצה, ואין הוא חייב להשתמש בה דווקא לצורכי סעודת פורים.
שוויה של כל מתנה צריך להיות כשיעור שאפשר לקנות בו מאכלים פשוטים שמשביעים כארוחה קטנה ופשוטה. בדיעבד אם נתן שיעור של שקל לכל מתנה - יצא ידי חובה, מפני שאפשר לקנות בו לחם בנפח של שלוש ביצים (כשלוש פרוסות), שהוא מאכל שאפשר לשבוע ממנו בצמצום.
נשים וזוגות נשואים
כאמור, נשים חייבות בכל מצוות הפורים למרות שהזמן גרמן, הואיל ואף הן היו באותו הנס. גם אישה נשואה חייבת במצוות אלו. הרי שזוג נשוי חייב לשלוח שני משלוחי מנות, אחד מהאיש ואחד מהאישה, ובכל משלוח צריכות להיות שתי מנות. אף שבמשלוח מנות העיקר הוא קירוב הדעת שבין השולח למקבל, נראה שאין צורך לציין במפורש שמשלוח זה מהאיש וזה מהאישה, אלא מספיק שדעת השולחים תהיה שמשלוח זה של האיש ומשלוח זה של האישה. ואין בזה פגם בקירוב הדעת, שהואיל והם זוג נשוי, ברור שהמשלוח שייך לשניהם, וקירוב הדעת נעשה כלפי שניהם.
למתנות לאביונים, זוג נשוי צריך לתת כשיעור ארבע מתנות, שתי מתנות מהאיש ושתי מתנות מהאישה. אין צורך שהאישה תיתן בידיה את המתנות, אלא יכול בעלה לתת את המתנות בעבורה.
נערים וילדים
ילדים שהגיעו למצוות, אף שהם סמוכים על שולחן הוריהם, כיוון שהגיעו לגיל מצוות חייבים במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים. את משלוח המנות שעניינו להרבות באהבה הם צריכים לשלוח במפורש בשמם, ואת המתנות לאביונים יכולים ההורים לתת בעבורם. גם ילדים שהגיעו לגיל חינוך, טוב לחנך למצווה.
זמן המצוות
זמן מצוות שליחת המנות איש לרעהו ונתינת המתנות לאביונים הוא ביום הפורים, ואם נתנם בליל פורים לא יצא ידי חובתו.
מי שלא מצא אביונים לתת להם מתנות בפורים, יפריש את מתנותיו וישמרן עד אשר ימצא אביונים, ובעצם הפרשתו הוא מקיים את המצווה. אבל משלוח מנות שייך דווקא ליום הפורים, שאז המצווה להרבות באהבה ושמחה בין רעים. מי שנמצא לבדו בפורים, יתקשר לחבר ויבקש שיקנה בשבילו מנות וייתנן בשליחותו לאחד מחבריו, ויצא בזה ידי חובה.
מי שחושש שבפורים לא ימצא אביונים, יכול לתת לגבאי צדקה את כסף המתנות לפני פורים, ויסכם במפורש שהכסף יישאר שלו עד יום הפורים, וביום הפורים ייתן הגבאי את הכסף בשליחותו לשני אביונים.
מתוך העיתון בשבע.
לתגובות: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
