ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
פעם סיפר – "עשר פעמים חייתי בזה העולם. כהן גדול הייתי, נשיא הייתי, מלך הייתי, ראש גולה הייתי. עשרה מיני משרות לבשתי, אבל מעולם לא אהבתי את הבריות בשלימות, לפיכך נשלחתי שוב לעולם כדי להשלים את האהבה. אם יצליח הדבר בידי הפעם, שוב לא אחזור".
ביום הכיפורים, כשקרא את סדר עבודת הכהן הגדול, והגיע לדיבור – 'וכך היה אומר', היה משנה ואומר – 'וכך הייתי אומר. כי לא שכח את העת שהיה משמש בכהונה גדולה בירושלים ועבד את עבודת יום הכיפורים בקודש הקודשים.
מספרים, שפעם אחת ישב ה'אוהב ישראל', כשהוא שקוע במחשבות עגומות. כששאלוהו תלמידיו אם הוא חש כאב, אמר: "בכל גלגולי נשמתי הקודמים נחלתי כבוד בישראל, ורק בפעם הזאת לא נחלתי כלום". אותה שעה בא שליח מארץ ישראל, והושיט לרבי אגרת מכולל ווהלין, שמושבו בטבריה, ובה מודיעים לו שנתמנה לראש הכולל. ציווה הרבי לערוך סעודה של שמחה. אחר כך מסר לשליח סכום כסף וביקש ממנו לקנות למענו קרקע לחלקת קבר בעבורו בסמוך לקבר הושע הנביא בארץ ישראל.
בסיפור האחרון שהבאנו יש מהפך מחשבתי במהלך הסיפור. ברגע הראשון, מצטייר הרבי כדמות רודפת כבוד לעצמה, חלילה. הרבי מלא בעגמת נפש על שבגלגולו הנוכחי לא נחל כבוד. מחשבה זו תמוהה היא, מפני שהרבי הוא אדמו"ר מפורסם, מנהיגם של אלפי חסידים, והר זה כבוד גדול?
התשובה נעוצה בהמשך הסיפור. הכבוד הוא מינויו של הרבי לראש כולל ווהלין בארץ ישראל. באותם ימים, המילה 'כולל' הייתה כינוי למנגנון איסוף כספים לטובת עניי ארץ ישראל. למעשה, הרבי מונה כאחראי על איסוף כספים לעניי הארץ. מינוי זה אינו כבוד, כי אם עבודה קשה ואף בזויה, לעיתים, למען הציבור. במינוי זה מתקיים כפשוטו המשפט הנאמר למנהיגי ישראל (הוריות י.) – "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם"!
הרבי מחפש שמינוי הכבוד שלו יהיה מינוי שכל עניינו עבודה וביטול לכלל. טעם הדבר, מוסבר בסיפורים הקודמים שהבאנו. בכל גלגוליו הקודמים של הרבי הוא נשא במשרות מכובדות, אך במשרות אלו הוא חיפש גם את עצמו ולא 'אהב את הבריות בשלימות' וביטל עצמו עליהם. מבחנו של המנהיג האמיתי בכלל, ומבחנו של ה'אוהב ישראל' בפרט, נעוץ דווקא בכך שיבטל עצמו לבריות בשלימות. עובר את המבחן רק מי שכבודו הוא בביטולו לציבור, כלומר – רק מי שחש שהעבדות היא בעצמה השררה.
לפיכך, ברגע שמודיעים לרבי על מינויו לראש הכולל, הוא חש שהשלים את תפקידו בעולם. ובמילים אחרות הוא הצליח לעשות 'סיום', ועליו לחגוג זאת ככל 'סיום' בסעודה של שמחה. ו... לקנות חלקת קבר בארץ ישראל, כי עכשיו יכול לנוח בשלום על משכבו.
ואכן, לפני פטירתו ציווה הרבי לבניו, שלא יחקקו על מצבתו שום שבחים מלבד המילים "אוהב ישראל", וכן עשו!
שנזכה ללמוד מאהבת ישראל שלו, ולעבוד תדיר עבודת ה' וישראל עמו. ונזכה למנהיגים שעבדותם היא שררתם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
