ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
499 וְהַשִּׁשִּׁית, אִם יֹאכְלוּן וְיִשְׁתּוּן וְיִשְׂאוּ נָשִׁים? וְאֹמַר כֵּן, כְּמוֹ שֶׁבֶּן הַצָּרְפִית אֲשֶׁר הֶחֱיָהוּ הַבּוֹרֵא עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ, וּבֶן הַשּׁוּנַמִּית עַל יְדֵי אֱלִישָׁע, אָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְיִתָּכֵן שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים.
איך יעברו לעולם הבא
500 וְהַשְּׁבִיעִית, אֵיךְ יָעָתְקוּ אֶל הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר אֵין בּוֹ אֲכִילָה וְלֹא בְּעִילָה, וּכְבָר נָהֲגוּ בָּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיִחְיוּ? וְאֹמַר, כְּמוֹ שֶׁנָּהַג מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וְהַבְּעִילָה, וְעָמַד בִּלְעֲדֵיהֶם אַרְבָּעִים יוֹם בְּהַר סִינַי שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים וְחָיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
88 - מאמר שביעי חלק י'
89 - מאמר שביעי חלק י"א
90 - מאמר שביעי חלק י"ב
טען עוד
501 וְהַשְּׁמִינִית, כֵּיוָן שֶׁהַמְחֻיִּים בִּימֵי הַיְשׁוּעָה הֵם מֻנָּחִים לִבְחִירָתָם בָּעֲבוֹדָה, שֶׁמָּא יִבְחֲרוּ בַּמֶּרִי וְלֹא יִחְיוּ בְּעוֹלַם הַגְּמוּל*? אָשִׁיב בָּזֶה, שֶׁמְּשִׁיבִים כָּל עַמֵּנוּ הֲמוֹן הַמַּאֲמִינִים בְּעִנְיַן הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא, כֵּיוָן שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים בָּעֲבוֹדָה וְלֹא בַּמֶּרִי, שֶׁמָּא יִבְחֲרוּ בַּמֶּרִי? וְאֹמַר, כִּי הַיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁהָיָה* קֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה, לֹא הִבְטִיחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא בִּגְמוּל הַמַּתְמִיד אֶלָּא לְדַעְתּוֹ, שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים בָּעֲבוֹדָה וְלֹא בַּמֶּרִי, כֵּן אֹמַר אַחַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה, לֹא הִבְטִיחַ תְּחִיַּת הַמֵּתִים לְצַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֵּדַע כִּי בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ יִבְחֲרוּ בָּעֲבוֹדָה לֹא בַּמֶּרִי.
האם יקבלו שכר
502 וְהַתְּשִׁיעִית, אִם יֵשׁ לָהֶם עַל הָעֲבוֹדָה הַהִיא אֲשֶׁר בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ גְּמוּל? וְאֹמַר כֵּן, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה גְּמוּל עֲבוֹדָתָם, כֵּן יִהְיֶה לְאַנְשֵׁי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ גְּמוּל עַל עֲבוֹדָתָם, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָה שֶׁאֵין עִמָּהּ גְּמוּל. וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ שָׁם לַצַּדִּיקִים תּוֹסֶפֶת עַל מַה שֶּׁרָאוּי לִזְכוּתָם הַקּוֹדְמִים, כֵּן מַה שֶּׁיַּעֲשׂוּ בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ תּוֹסֶפֶת עַל מַה שֶּׁרָאוּי לִזְכוּתָם הַקּוֹדְמוֹת.
מה יהיה על שאר האנשים
503 וְהַשְּׁאֵלָה הָעֲשִׂירִית, עַל הָעָם אֲשֶׁר בָּהֶם הַיְשׁוּעָה בְּחַיֵּיהֶם, מַה יִּהְיֶה מֵעִנְיָנָם? וְכֵן הַיִּלּוֹדִים בִּזְמַן הַיְשׁוּעָה? וְאָשִׁיב, בַּעֲבוּר שֶׁהַכָּתוּב לֹא דִבֵּר בָּזֶה וְלֹא רַבּוֹתֵינוּ לֹא קִבְּלוּ בָּזֶה קַבָּלָה, נֶחְלְקוּ בָּזֶה עַל שְׁלֹשָׁה דְרָכִים. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין מֵתִים כְּלָל, וְנִתְלֶה בְּאָמְרוֹ (ישעיה כה, ח): בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר יָמוּתוּ וְיִחְיוּ, כְּדֵי לְהִשְׁתַּוּוֹת עִם הַמְחֻיִּים הָהֵם. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, יִחְיוּ שָׁנִים רַבּוֹת וְיָמוּתוּ, וְלֹא יִחְיוּ עַד הָעוֹלָם הַבָּא. 504 וְלִבִּי (הָאֱלֹהִים יַיְשִׁירְךָ) נוֹטֶה אֶל זֶה הַמַּאֲמָר הַשְּׁלִישִׁי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָצָאתִי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הֻבְטְחָה בִּימֵי הַיְשׁוּעָה, אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה בַּגָּלוּת. וְלֹא רָאִיתִי לְהוֹסִיף עַל זֶה דָּבָר מִלִּבִּי, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָעִלָּה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים אֲשֶׁר מֵתוּ בַּגָּלוּת, הִיא שֶׁלֹּא תִּמָּנַע מֵהֶם זֹאת הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה, אֲבָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ מִן הַחַיִּים וְהַיְשָׁרִים, כְּבָר הִגִּיעַ לְחֶפְצוֹ. 505 אַךְ יְמֵיהֶם יִהְיוּ אֲרֻכִּים, כְּגוֹן אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַמֵּת בֶּן מָאתַיִם בַּדּוֹר הַהוּא, כְּמוֹ שֶׁמֵּת בַּדּוֹר הַזֶּה בֶּן עֶשְׂרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיה סה, כ): כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל. וּמִי שֶׁחָטָא עַל בְּנֵי אָדָם וְהוּא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל, וְיִהְיוּ הַיָּמִים כִּימֵי הַבִּנְיָנִים וְהַנְּטָעִים הַגְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם כב): לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וגו'.
___________________________
בְּעוֹלַם הַגְּמוּל – העולם הבא. שֶּׁהָיָה – שיהיה בעתיד.
ביאורים
499 שאלה שישית – האם האנשים שיקומו בתחיית המתים ינהגו כמונו בענייני הגוף, אכילה, שתייה, שינה, נשיאת נשים וכדו'? תשובה: כן, אנשים אלו יחיו כמו שנהוג בעולם הזה, כמו שראינו אצל בן הצרפית שהחיה אליהו, ובן השונמית שהחיה אלישע, שלאחר שקמו לתחייה אכלו, שתו ומן הסתם גם נשאו נשים.
500 שאלה שביעית – כתבנו לעיל, שלאחר תחיית המתים יעברו לעולם הבא, שהוא עולם רוחני, ויש לשאול, מכיון שאמרנו שבתחיית המתים ינהגו צרכי הגוף, כיצד יתקיימו בלעדיהם בעולם הבא? תשובה: כבר ראינו דוגמה לזה, כאשר עלה משה רבנו שלוש פעמים להר סיני, בכל פעם ארבעים יום, וחי שם ללא אכילה, שתייה ושאר עניני הגוף.
501 שאלה שמינית – לבני האדם שיקומו בזמן תחיית המתים תהיה בחירה חופשית כמו שיש לנו היום, האם יתכן שיכפרו בהקב"ה ולא יזכו לחיי העולם הבא? תשובה: לכאורה ניתן לשאול שאלה זו גם על הצדיקים שיעמדו לחיי העולם הבא, אולי יבחרו לחטוא ולא לעשות את רצון ה'? אלא אנו מבינים שה' יעמיד לעולם הבא רק צדיקים שהוא יודע שלא יחטאו עוד, כך גם בתחיית המתים, ה' יחיה רק צדיקים שלא עתידים לחטוא.
502 שאלה תשיעית – האם אדם שיעבוד את ה' בזמן התחייה יקבל שכר? תשובה: מכיון שלא יתכן שה' ידרוש מבני האדם לעשות מצוות ולא ייתן על כך שכר, ברור שהצדיקים יתוגמלו על עשיית המצוות.
503 שאלה עשירית – מה יקרה לאנשים שיהיו חיים בזמן בו תתחיל תחיית המתים, האם ימותו? ואם ימותו האם יחיו שוב? וכן מה דינם של הנולדים בזמן שלאחר תחיית המתים? תשובה: רבותינו לא דנו בסוגיא זו, ובתנ"ך לא נאמר בזה, אך יכולות להיות שלוש תשובות: א. האנשים שיהיו חיים בזמן הזה לא ימותו בכלל, כמו שנאמר (ישעיה כה, ח): "בלע המוות לנצח". ב. אנשים אלו ימותו ויחיו לאחר מכן, וכך ישתוו לשאר האנשים שקמו לתחייה. ג. אנשים אלו יחיו שנים רבות ואז ימותו, ולאחר מכן יחיו רק בעולם הבא.
504 נראה כי התשובה האמיתית היא התשובה השלישית, מפני שתחיית המתים הובטחה לאנשים שסבלו בגלות כדי להראותם את ישועת ה', לכן מי שראה ישועה זו מבלי שסבל בגלות, אין צורך להשאירו בחיים עד חיי העולם הבא, אלא יחיו חיים ארוכים, ימותו, ואז יקומו פעם נוספת לחיי העולם הבא.
505 בזמן תחיית המתים החיים יהיו ארוכים, ארבע מאות וחמש מאות שנה, עד שאדם שנפטר בגיל מאתים, יחשב כמי שנפטר בגיל צעיר מאוד, כמו בחור שמת בגיל עשרים שנה בימינו, כמו שאמר ישעיה (סה, כ): "כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל". הסבר הפסוק, בזמן התחיה אדם שחטא כלפי אנשים אחרים, גם אם הוא בן מאה שנה, יינזף כמו ילד קטן היום, ומכאן רואים שרוב האנשים יחיו זמן רב יותר ממאה שנה. בני האדם יחיו הרבה מאוד זמן כמו הבניינים והעצים, כמו שנאמר (שם, כג): "לא יבנו ואחר ישב, לא יטעו ואחר יאכל, כי כימי העץ ימי עמי...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
