ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"אמר רבא: מלחמות יהושע לכבש - דברי הכל חובה, מלחמות בית דוד לרווחה - דברי הכל רשות, כי פליגי (במה מחלוקתם) - למעוטי עובדי כוכבים דלא ליתי עלייהו (למנוע התקפה של אויבים), מר קרי לה מצוה, ומר קרי רשות; נפקא מינה? לעוסק במצוה שפטור מן המצוה" (סוטה דף מד עמוד ב)
מעיר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כמה הערות:
א. מדוע רבא הזכיר רק את מלחמות יהושע לכיבוש הארץ כמלחמת מצווה, ומה עם מלחמת עמלק?
ב . האם גם הבבלי מחלק ב"מלחמת אין ברירה" בין התגוננות מפני התקפת אוייב לבין התקפת מנע?
מלחמת רשות ומצוה (22)
הרב יוסף כרמל
10 - יש מלחמת מצוה המכונה מלחמת רשות (חלק י')
11 - מלחמה למנוע התקפה של אויבים (חלק י"א)
12 - מצוות המוטלות על היחיד ומצוות המוטלות על הציבור (חלק י"ב)
טען עוד
"ר' יהודה היה קורא מלחמת רשות כגון אנן דאזלין עליהון (שאנחנו מתקיפים אותם) מלחמת חובה כגון דאתיין אינון עלינן (שהם התקיפו אותנו ואנחנו מתגוננים" (ירושלמי סוטה פרק ח ה"י).
משמע שלפי הבבלי אין חילוק וגם התקפת מנע תחשב מלחמת מצווה-חובה. ניתן להוכיח זאת גם מכך שהגמרא בבבלי לא מונה מלחמת הגנה כמלחמת חובה והרי לית מאן דפליג על דין זה. כך גם הבין מפרש הירושלמי "שיירי הקרבן" וטען שהרי גם יחיד הנרדף – מצווה להצילו ואיך יתכן שאין מצווה כזו בהצלת הרבים?
ג . יש לברר האם לדעת רבנן שקוראים למלחמת מצווה מלחמת רשות, האם משמעות העניין הוא שגם לא חייבים לצאת למלחמה זו? ואם אכן כך, זו "נפקא מינא" מאוד משמעותית בין דעת חכמים לדעת רבי יהודה ולמה היה צריך להביא "נפקא מינא" לעניין "העוסק במצווה" ?
ד . מדוע הסגנון שנוקטת הגמרא הוא " מר קרי לה מצוה, ומר קרי רשות" , הרי לא מדובר כאן בכינוי שם אלא בהגדרה הלכתית והיה צריך לומר לכאורה "למר הוי מצוה ולמר הוי רשות". (עמוד הימיני סימן יד סע' ו). בשבוע הבא נשתדל לענות על ההערות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.












