ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- והגדת לבנך
מסופר על אחד הגדולים שבא אליו יהודי שכבר פרק עול מצוות, ואמר לו שיש לו קושיות על התורה. ענה לו אותו גדול: אם הקושיות שלך התעוררו לפני ששינית דרכך, הן אכן קושיות. אבל אם התעוררו לאחר מכן – הן תשובות ולא קושיות...
כך היא שאלת הבן הרשע "מה העבודה הזאת לכם?", שאינה באה בכוונה לקבל תשובה אלא כהתרסה על מעשינו בליל הסדר. ולכן גם התגובה "אף אתה הקהה את שיניו" וכו'. כשהשאלה הופכת להתרסה – אין דרך לענות עליה, אלא למקם את השואל בצד שבחר ולקבוע "אילו היה שם לא היה נגאל". אמנם אחד המפרשים ('שבלי הלקט' על ההגדה) סובר שמתחילה מסבירים לו מהו ערך העבודה הזאת לנו, ורק לבסוף מקהים את שיניו, שלא יחשוב שאנחנו סתם מתחמקים.
עיון בסוגית "מה נשתנה" (פסחים קטו קטז) מורה כי אנו עושים בליל הסדר מעשים רבים כדי להתמיה את הילדים הקטנים וכדי שישאלו שאלות ספונטניות. לכן לאחר שמסיימים לומר "הא לחמא עניא", מוזגים כוס יין שנייה לפני אמירת ההגדה, וקודם לכן "עוקרים את השולחן" (בימיהם שהיה שולחן קטן לכל אחד מהמסובים, ובימינו מעבירים את הקערה לסוף השולחן, או מכסים אותה) כדי שישאלו: מה קרה? כך מספרת הגמרא על אביי, בהיותו ילד קטן בבית דודו, רבה, ראה שעוקרים את השולחן מלפני הסועדים ושאל: הרי עוד לא אכלנו! רבה שמח על התגובה ואמר "פטרת אותי מלומר מה נשתנה", והתחיל לומר "עבדים היינו".
כך אומרת המשנה: "מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל. אם אין דעת בבן (לשאול) אביו מלמדו מה נשתנה" וכו'. כלומר, ראוי שהבן ישאל כשמוזגים כוס שנייה לאחר שכבר שתינו את הראשונה, אירוע חריג ביחס לכל סעודה. רק אם הבן אינו שם לב – יש ללמד אותו לשאול, ולא עונים לו טרם שישאל. ככלל, מצוות סיפור יציאת מצרים בלילה זה מתאפיינת בדרך שאלה ותשובה, בשונה משאר ימות השנה, כפי שכבר העירו ראשונים ואחרונים.
ספונטני או מנוסח מראש?
קיים ויכוח בין הפוסקים, האם לאחר שהילד שואל שאלה טבעית יש צורך לומר את השאלות הסדורות (תוספות), ולדעת חלקם (מהרי"ל) – אין צורך.
העדפת הספונטניות מובנת לנו, ואף הלכה תמוהה נתפרשה באופן זה. התלמוד אומר: "חוטפין את המצות בשביל התינוקות שלא יישנו" (פסחים קט, א). ההסבר המקובל הוא שמזדרזים להתחיל את ליל הסדר כדי לנצל את זמן הערנות של התינוקות, או שמאפשרים להם לגנוב את האפיקומן כדי שיישארו ערים, ולא יירדמו בזמן אמירת ההגדה. אך יש מי שכתב שיש למהר להגיע לאוכל, ותמהו על כך – הלא אין ראוי לזרז את ההגדה כדי לאכול מהר?
אך אם נבדוק את השאלות המנוסחות, נגלה שהן נאמרות שלא במקומן הטבעי. עוד לא אכלנו מצה ומרור ועוד לא טבלנו שתי פעמים, וגם הסבנו רק פעם אחת, מה שלא מעורר די תשומת לב – כך שהילד לא ראה עדיין דבר מכל התופעות שהוא שואל עליהן!
לכן אנו מזדרזים לאכול. או אז יראה שאוכלים רק מצה, ואחר כך מרור שמטבלים אותו בחרוסת, לאחר שכבר טבלנו את הכרפס במי מלח, ואוכלים דווקא בהסבה. באותו רגע, ישאל באופן ספונטני את מה ששאל קודם בנוסח שלמד לפני החג (שער הציון סימן תעב, ס"ק ב).
שירת השאלות
לכשנרצה להסביר את הצורך בשאלות מנוסחות, נשאל – כדרכם של יהודים – שאלה נוספת. מדוע שרים "מה נשתנה"? האם גם כששואלים איך להגיע לכתובת מסוימת שרים את השאלה? כששואלים בשיעור? בהרצאה?
במנהגי מהרי"ל מוגדרת מנגינת השאלות בתורת "שבח לאדון הכל". עומק מיוחד יש בדבר. השאלה הופכת לשירה, לשמחת השאלה המכינה אותנו לתשובה.
אך לא זו בלבד, בשפת המקרא המילה "מה" מבטאת התפעלות – מה גדלו מעשיך ה', או מה רבו מעשיך ה'. וכך אפשר להסביר גם את השאלות הללו: "מה גדלו השינויים בלילה הזה" (ערוך השולחן, תעב), שבגללם אנו מתלהבים לספר על יציאת מצרים ומשמעותה לנו לאנושות כולה. השאלה עצמה הופכת לקריאת התפעלות.
כך דייקו גם בלשון הרמב"ם, שהוסיף "ואומר הקורא מה נשתנה". כלומר, לא רק הילד השואל, אלא גם הקורא שב ואומר את השאלות. מה שהילד שאל הופך לשירה ושבח אצל עורך הסדר, והוא עונה לו. שמחה היא לנו כששואלים שאלות, שמכינות את הכלים לקבלת התשובות, כל אחד לפי דרכו ו"לפי דעתו של בן אביו מלמדו". שמחה גדולה היא שבלילה הזה "על ידי שאלות הבנים ותשובות האב – נתבררה האמונה הטהורה" (ערוך השולחן, שם).
ומספרים על תלמיד אחד בישיבת כפר חסידים, שהתפאר בפני המשגיח רבי אליהו לאפיאן שמאז היותו בן ארבע עשרה אין לו שאלות באמונה. חבל עליך, ענה לו המשגיח, שבכל ענייניך אתה כבר בן עשרים ואחת, ודווקא בענייני האמונה נשארת בן ארבע עשרה...
לילה זה, אם כן, הוא ליל שמחת השאלות שנועדו להיות כלי לקבלת התשובות. אולי גם לזה כיוונו בעלי הסוד כשהגדירו לילה זה בסוד ספירת הבינה – מקום העומד לשאלה.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












