ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
האחד הוא הדקדוק בדין, שאין ד' מוותר על כלום (כמובן כאשר לא עשה תשובה), ומדקדק על כל מעשה ועל כל דבר, וממילא כמה על האדם לדקדק בכל דבר שעושה, חושב או אומר. כתוב בפרשת כי תצא (כד,טז): " לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו ", רש"י כותב שם וז"ל " אבל מי שאינו איש מת בעוון אביו והקטנים מתים בעוון אבותם בידי שמיים ", ושואל על רש"י זה מח"ס "ואד יעלה", אם זה כך, הרי לכאורה כשהקטן מגיע למצוות גם הוא יצטרך לברך "ברוך שפטרני מעונשו של זה" (אביו), שהרי עד עכשיו "ריחף" על הבן עונש מוות בעטיו של אביו ועכשיו, כשנהיה לאיש, אינו מת בעוון אביו, וא"כ מדוע אינו מברך הבן גם כן ברכת "ברוך שפטרני"? על שאלה זו הוא מתרץ ואומר, שאם יאמר ברכה זו ויכוון שנפטר מהעונש שאולי היה ראוי לבוא עליו בגלל אביו, הרי מחזיק אביו לרשע ח"ו ולכן לא תיקנו לו ברכה, מכאן אנו רואים עד כמה אדם צריך להזהר ולדקדק ועד כמה ד' מקפיד על כל דבר, ועלינו לעובדו בלי שום ויתור. ועל ענין הדקדוק כבר מצינו בגמרא (יבמות קכא:) שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ועוד אמרו בגמרא (ב"ק נ.) שכל האומר הקב"ה וותרן יוותרו חייו, שכן אצל הקב"ה אין ויתורים בחינם, אם ד' מוותר ולא מקפיד זה רק כאשר האדם עושה תשובה אך אם לא, ממילא אין סברא שהקב"ה יסלח על דבר שהאדם בעצמו לא רואה צורך להתרחק ממנו. ועלינו להתחזק בענין זה שכל מעשינו נכתבים והדגש ש- כל, כל המעשים כפשוטו נמדדים, ומתוך שזה יהיה בתודעה שלנו – האדם ירגיש את ד' בכל צעד ושעל, וממילא יזהר מן העבירות.
דבר שני – לגבי יצר הרע. ראשית כל אפתח בחידוש שהתחדש לי בס"ד:
אנו אומרים בברכת השיבה: "...ומלוך עלינו מהרה אתה ד' לבדך... ", ולכאורה יש לשאול, מה הפשט ב"לבדך"? וכי יש ח"ו רשות נוספת? אדרבה, הנוסח הזה נותן פתח למינים? וא"כ מה הפשט?
וחשבתי לבאר לענ"ד על פי הגמרא 1 שאומרת וז"ל: " אמר רבי אבין: מאי קראה 'לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר', איזהו אל זר שיש בגופו של אדם? הוי אומר זה יצר הרע ", דהיינו שהיחס שהתורה מייחסת ליצר הרע זה יחס של אלוהים אחרים, וא"כ כשאנו מבקשים בתפילה "לבדך", הכוונה דווקא אתה תמלוך עלינו, ולא שנהיה תחת שעבוד היצר שהוא כביכול אלוהים אחרים. לגופו של ענין – צריך לדעת שיצר הרע אוהב להכניס אותנו לכמה תסמינים לפני שעושים תשובה: יאוש, עצבות, דיכאון, קשיים וכו', ועוד צריך לדעת שאסור לנו לתת לו להיכנס לראש ולא לשום מחשבה וישר להוציא אותה, ועוד יש לדעת בנוסף לכך, שאחרי שעוברים את ההתחלה שהיא קשה, אז השאר ממילא יותר קל. וכבר אמרו בעלי התוספות בתענית 2 " כל התחלות קשות ", אך ברגע שמתגברים עליהם אדם בונה לעצמו אישיות יותר חסינה וחזקה מאשר היתה מקודם, ואסור חלילה להתיאש אף פעם, שהרי אין יאוש בעולם כלל, וכבר כתוב: " שבע יפול צדיק וקם " 3 – צדיק נופל ואפילו הרבה פעמים, ולא צריך להתיאש כי בסוף הוא קם, ואדרבה הקימה אז היא מעלה אותנו לרמות הרבה יותר גבוהות ממה שהיה קודם, וכאשר קשה לאדם עליו לדעת שזה סימן שהוא בעליה. ויהי רצון שנצליח להיות בבחינת מלוך ד' עלינו לבדך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
