ישיבה
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

הקדש×Ē הלימוד בא×Ēר

הקדש

ישיבה
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • מ×Ļוו×Ē ה×Ēלויו×Ē באר×Ĩ
  • ביכורים ומ×Ļוו×Ē נוספו×Ē
קטגוריה משני×Ē
undefined
20516
13 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē שי×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

שמחה ב×Ē חנה

שי×ĸור לדרךאזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך
ט"ו בשבט – רא׊ השנה למ×ĸשרו×Ē
נהוג לחשוב ׊ט"ו בשבט הוא יום חג שבו אוכלים פירו×Ē רבים ו×Ēו לא, ו×ĸל זה שרים 'חג לאילנו×Ē'. אך יש לד×ĸ×Ē ׊אמנם אכיל×Ē פירו×Ē שנשבחה בהם אר×Ĩ ישראל היא מ×ĸלה חשובה וא×Ŗ יש בזה מ×Ļוה כמו שאמרו 'לאכול מפריה ולשבו×ĸ מטובה', אבל מ×ĸבר לזה יש לד×ĸ×Ē שיום ט"ו בשבט הוא חג בגלל ה×Ēחדשו×Ē האילנו×Ē, וכמו שמביא המרדכי שביום זה לא אומרים וידוי כמו שבר"ה לא אומרים וידוי. וכן ט"ו בשבט הוא ה×Ēאריך שבו מ×Ēחילה ×ĸונ×Ē המ×ĸשרו×Ē לפירו×Ē האילן.

אילן שחנטו פירו×Ēיו לפני ט"ו בשבט מ×Ē×ĸשרין כדין השנה שקדמה, ואם חנטו אחרי ט"ו בשבט מ×Ē×ĸשרין כדין או×Ēה שנה (פרי השסק חונט לפני ואחרי ט"ו בשבט). מיוחד הוא דינו של הא×Ēרוג ששנו×Ē המ×ĸשרו×Ē שלו נקב×ĸו×Ē ×ĸל פי ׊×ĸ×Ē לקיט×Ēו, ולא ני×Ēן ל×ĸ׊ר מא×Ēרוג ׊נקט×Ŗ ×ĸרב ט"ו בשבט ×ĸד השקי×ĸה, ×ĸל א×Ēרוג ׊נקט×Ŗ ×ĸשרים דקו×Ē מאוחר יו×Ēר כשכבר × ×ĸשה חושך ונכנס יום ט"ו בשבט (וכמו ׊ר"ה קוב×ĸ א×Ē שנו×Ē המ×ĸשרו×Ē של הירקו×Ē).

אופן ההפרשה
אופן הפרש×Ē ×Ēרומו×Ē ומ×ĸשרו×Ē הוא כך:
×Ēרומה גדולה: בזמן שבי×Ē המקדש היה קיים היו מ×ĸשרים כפי דין ×Ēורה, וחיטה אח×Ē הי×Ēה פוטר×Ē א×Ē כל הכרי מ×Ēרו"מ. ה×Ēרומה היא קדושה, והכהן היה אוכל או×Ēה בטהרה, וגם א׊×Ēו ובני בי×Ēו היו רשאים לאכול מה×Ēרומה בטהרה, וכן ×ĸבדו הכנ×ĸני כי הוא קנוי לו קנין גו×Ŗ, אבל לא ×ĸבדו ה×ĸברי כי גופו אינו קנוי לכהן.
ואמרו חז"ל ×Ēרומה – מלשון ×Ēרי ממאה, כלומר שניים מ×Ēוך מאה, וזו מיד×Ē ×ĸין בינוני×Ē.
(חז"ל קב×ĸו שי×ĸורים להפרש×Ē ה×Ēרומו×Ē, יש ×ĸין ר×ĸה – אחד מששים, ויש ×ĸין טובה – אחד מארב×ĸים, ויש ×ĸין בינוני×Ē).
כלומר בזמן בי×Ē המקדש היו מפרישים 2% לכהן, וזה נקרא ×Ēרומה גדולה,והיא קדושה, כך ׊נ׊אר לו 98%.

מ×ĸ׊ר ראשון: אחר כך היו מפרישים ×ĸשרה אחוזים ממה ׊נ׊אר ונו×Ēנים ללוי, וזה נקרא מ×ĸ׊ר ראשון, והוא חולין לכל דבר, כך ׊נ׊אר לו 88% מה×Ēבואה.

×Ēרומ×Ē מ×ĸ׊ר: הלוי מפריש ×ĸשרה אחוזים מהמ×ĸ׊ר הראשון ונו×Ēן לכהן וזה נקרא ×Ēרומ×Ē מ×ĸ׊ר והוא קדוש, והנשאר ביד הלוי הוא חולין גמור, וי×ĸשה בו כר×Ļונו.

מ×ĸ׊ר שני ו×ĸני: אחרי כן מפרישים ×ĸוד ×ĸשרה אחוז למ×ĸ׊ר שני או ×ĸני. בשנו×Ē אבד"ה לשמיטה – מפרישים מ×ĸ׊ר שני, ו×ĸולים לאוכלו בירושלים. כיום פודים או×Ēו בפרוטה ונהפך לחולין וא×Ē הפרוטה משמידים. ובשנו×Ē ג' ו' לשמיטה – מפרישים ל×ĸני. סך כל המ×ĸשרו×Ē הוא 22%, כך ׊נ׊אר לו 78% מסך ה×Ēבואה שהיה לו ב×Ēחילה. ׊מא יפול האדם ברוחו ויראה ×ĸ×Ļמו "נפסד" מהמ×ĸשרו×Ē, ×ĸל זה מבטיח הקב"ה שמהמ×ĸ׊ר לא יכול ל×Ļא×Ē הפסד, אלא אדרבא "וברכ×Ēיך" - ברכה מרובה מובטח×Ē למי ׊מ×ĸ׊ר.

כיום, ×Ēרומה גדולה ו×Ēרומ×Ē מ×ĸ׊ר אסורו×Ē לאכילה גם לכהנים, ולכן יקברם או י×ĸטפם בניילון ובנייר ויניחם באשפה. אולם שמן של ×Ēרומה יכול ל×Ē×Ē לכהן, ומו×Ēר לכהן להש×Ēמ׊ בזה להדלק×Ē נרו×Ē שב×Ē אבל לא לנרו×Ē חנוכה. וכן מו×Ēר לו להש×Ēמ׊ בשביל אחרים, כגון להדליק אור ברחוב חשוך שגם כהנים אחרים ×ĸוברים ׊ם.

קדוש×Ē לוי וקדוש×Ē כהן
ומדו×ĸ ב×Ēרומה לכהן, חיטה אח×Ē פוטר×Ē א×Ē כל הכרי, ואילו ב×Ēרומ×Ē מ×ĸ׊ר השי×ĸור הוא יו×Ēר גדול (10% מהמ×ĸ׊ר הראשון)? אלא הט×ĸם הוא, לפי ששבט לוי גדול יו×Ēר מהכהנים, ולכן לכהן מספיק אחד ממאה, אבל ללויים נו×Ēנים הרבה. כלומר דואגים לכל שבט בה×Ēאם למבנה הדמוגרפי שלו. כמו כן, שבט לוי מיוחס הוא ואסור ב×ĸבודו×Ē, אסור לו לטרוח ול×ĸבוד כגון לזרו×ĸ ולחרוש וכדו', אלא הם לומדים ×Ēורה או מ×Ēכוננים לשיר בבי×Ē המקדש. גם הכהנים ×Ļריכים להמנ×ĸ מ×ĸבודו×Ē קשו×Ē, ו×Ļריכים לשב×Ē ולהיו×Ē מוכנים להקריב קרבנו×Ē בכל רג×ĸ שיידרשו.

מ×ĸל×Ē בני הישיבו×Ē
גם בני הישיבו×Ē היושבים וממי×Ēים ×ĸ×Ļמם באהלה של ×Ēורה יומם ולילה ×Ļריכים יחס מיוחד מכלל ישראל. וכנגד אלו שמדברים ×ĸל בני הישיבו×Ē, מדו×ĸ הם לומדים ואינם ×ĸובדים, אומר הרמב"ם, אנחנו ×Ļריכים לפרנסם, כמו שמפרנסים א×Ē הכהנים והלויים, כי הם מקיימים א×Ē כל ה×ĸולם, וז"ל (פי"ג מהל' שמיטה ויובל הל' יב-יג):
"ולמה לא זכה לוי בנחל×Ē אר×Ĩ ישראל ובביז×Ēה ×ĸם אחיו מפני שהובדל ל×ĸבוד א×Ē י"י לשר×Ēו ולהורו×Ē דרכיו הישרים ומשפטיו ה×Ļדיקים לרבים ׊נאמר יורו משפטיך לי×ĸקב ו×Ēור×Ēך לישראל לפיכך הובדלו מדרכי ה×ĸולם לא ×ĸורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין ל×ĸ×Ļמן בכח גופן אלא הם חיל השם ׊נאמר ברך ה' חילו והוא ברוך הוא זוכה להם ׊נאמר אני חלקך ונחל×Ēך. ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי ה×ĸולם א׊ר נדבה רוחו או×Ēו והבינו מד×ĸו להבדל ל×ĸמוד לפני ה' לשר×Ēו ול×ĸובדו לד×ĸה א×Ē ה' והלך ישר כמו ׊×ĸשהו האלהים ופרק מ×ĸל ×Ļוארו ×ĸול החשבונו×Ē הרבים א׊ר בקשו בני האדם הרי זה × ×Ēקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחל×Ēו ל×ĸולם ול×ĸולמי ×ĸולמים ויזכה לו ב×ĸה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים הרי דוד ×ĸ"ה אומר ה' מנ×Ē חלקי וכוסי א×Ēה ×Ēומיך גורלי", ×ĸכ"ל.

ובן ישיבה – אינו דוקא מי שלומד כל היום ומקבל מלגה, אלא כל אדם ׊×ĸוסק ב×Ēורה אפילו כמה ׊×ĸו×Ē, באו×Ēן ׊×ĸו×Ē הוא נקרא בן ישיבה ומ×ĸל×Ēו חשובה מאד – בנים א×Ēם לה' אלוקיכם (ו×ĸיין שו"×Ē בי×Ē יוס×Ŗ סי' א').

מ×ĸ׊ר שני
מ×ĸ׊ר שני מפרישים בשנים אבד"ה לשמיטה, ובזמן שבי×Ē המקדש היה קיים היו ×ĸולים לאוכלו בירושלים. ורק אם ירבה לך הדרך או ירחק ממך המקום להגי×ĸ לירושלים יחללו ×ĸל מטב×ĸ. כיום אין חומו×Ē ירושלים, ולכן אנו מחללים או×Ēו ×ĸל פרוטה, ואו×Ēה זורקים לים המלח. אבל הגרים ב×ĸיר ה×ĸ×Ēיקה אינם יכולים לפדו×Ē א×Ē פירו×Ē מ×ĸ׊ר שני שלהם בפרוטה, אלא ×ĸליהם לטמאו×Ēם ×ĸל ידי שישפכו ×ĸליהם מים, או שירדו ×ĸם פירו×Ēיהם מחו×Ĩ לירושלים (למשל מכפר סילוואן), ושם יכולים לפדו×Ē א×Ē פירו×Ēיהם. וזא×Ē משום שהקדושה לא נץ×Ēלקה מ×ĸולם מירושלים ה×ĸ×Ēיקה.

פ×ĸם היה קשה להגי×ĸ לים המלח, ולכן היו מחללים א×Ē המ×ĸ׊ר שני ×ĸל סוכר, וממיסים או×Ēו במים ושופכים או×Ēם, ויש שהיו מחללים ×ĸל קמח וזורים או×Ēו באויר, וזה היה במקום ים המלח.

(כ×Ēוב בהלכה שהרואה א×Ē הימים או הים הגדול, מברך ×ĸליהם '×ĸושה מ×ĸשה בראשי×Ē' או '׊×ĸשה א×Ē הים הגדול'. ואומר המש"ב (סי' רכ"ח ץק"ד) "ושיהיו ידו×ĸים שהם מימי בראשי×Ē כמו אלו ולא × ×Ēהוו אח"כ". ולפי זה לא מברכים ×ĸל ים המלח, כי מהפסוק 'בארו×Ē בארו×Ē חמר' (בראשי×Ē יד, י) המ×Ēאר א×Ē ×ĸמק השידים - הוא ים המלח, אנו למדים שב×Ēחילה היה בארו×Ē בארו×Ē ורק אח"כ נקוו מים ונ×ĸשה ים, ולכן לא מברכים ×ĸליו כי הוא אינו מ×ĸשה בראשי×Ē).

מים אחרונים
מים אחרונים חובה (שו"×ĸ סי' קפ"א, א), מ׊×Ēי סיבו×Ē: האח×Ē, כדי שיברך כשידיו נקיו×Ē. והשניה, משום מלח סדומי×Ē שמסמא א×Ē ה×ĸיניים. וכ×Ēב הרמב"ם (פ"ו מהל' ברכו×Ē ה"ג) שלא רק באר"י יש מלח סדומי×Ē, אלא גם בכל ה×ĸולם ישנו מלח שדומה למלח סדומי×Ē, ולכן יש חובה ליטול מים אחרונים (ו×ĸיין בסי' קפ"א מ׊"ב ץ"ק א' וכה"ח ׊ם. ו×ĸיין ׊ם ץ×ĸי' י' למש"ב וכה"ח ׊ם. וד×ĸ×Ē הגאון ׊ם שגם בזה"ז יש חיוב במים אחרונים, ומש"כ מג"א בשם המקובלים דכל אדם יזהר במים אחרונים).

וכשנוטל ידיו למים אחרונים, לא די שירטיב א×Ē ק×Ļו×Ē א×Ļב×ĸו×Ēיו, כמו שרוב ה×ĸולם מביאים לשולחן כלי קטן ×ĸם מים, אלא יש ליטול ×ĸד סו×Ŗ ק׊ר שני של הא×Ļב×ĸ ו×Ēחיל×Ē ק׊ר שלישי. יש מקילים ואומרים שאשה פטורה ממים אחרונים, אבל אנו אומרים שאשה חייב×Ē במים אחרונים יו×Ēר מגבר, כי אשה מקפידה ×ĸל נקיון ידיה יו×Ēר מהאיש (ו×ĸיין מ׊"ב וכה"ח ×ĸל סי' קפ"א ץ×ĸי' א').

כי ירחק ממך הדרך
לגבי מ×ĸ׊ר שני כ×Ēוב
"וכי ירבה ממך הדרך כי לא ×Ēוכל ׊א×Ēו כי ירחק ממך המקום א׊ר יבחר ה' אלוקיך לשום שמו ׊ם כי יברכך ה' אלוקיך" (דברים יד, כד).

אומר הבא"ח, כשבנו א×Ē ה×ĸיר וילנא באו הכומרים והחכמים ואמרו למלך וילנא, אם בר×Ļונך שה×ĸיר ×Ē×Ēקיים, קח בן יחיד לאימו ו×Ēשחטהו ונקבור או×Ēו באבן היסוד של ה×ĸיר, וכך היא ×Ē×Ēקיים ל×ĸד. קיבל המלך א×Ē ה×Ļ×ĸ×Ēם, ושלח שליחים למ×Ļוא בן יחיד לאימו, והנה מ×Ļאו השליחים אשה יהודיה אלמנה ולה בן יחיד, והביאוה לפני המלך. אמר לה המלך: זכו×Ē גדולה נפלה בחלקך, ופירט בפניה א×Ē דברי הכומרים, והבטיח לה שי×ĸשה לבנה מ×Ļבה חדשה ויפה, ויפרסם א×Ē שמו בכל הממלכה. אמרה לו האלמנה: הכומרים והחכמים שלך אינם מבינים מאומה, ×Ēקרא להם ואבחן או×Ēם בכמה שאלו×Ē. באו הכומרים והחכמים לפני המלך והאלמנה שאלה או×Ēם: אמרו נא לי, מה קל מנו×Ļה? ומה כבד מ×ĸופר×Ē? ומה מ×Ēוק מדבש? ×ĸנו לה הכומרים: קל מנו×Ļה – נייר של סגירה קל מנו×Ļה, ומ×Ēוק מדבש – דבש מלכו×Ē יו×Ēר מ×Ēוק מדבש רגיל, וכבד מ×ĸופר×Ē – אולי ברזל או פלדה.

×ĸ× ×Ēה להם האלמנה: בואו ואומר לכם, קל מ×ĸופר×Ē - זו אמא שמרימה א×Ē בנה יחידהÖŧ, א×ĸ"פ שמשקלו כבד, בשבילה הוא קל. מ×Ēוק מדבש – ה×Ēינוק שיונק א×Ē חלב אימו בשבילו זה מ×Ēוק מדבש. וכבד מ×ĸופר×Ē - הלב של הכומרים והחכמים שלך כבד מ×ĸופר×Ē, שרו×Ļים להרוג א×Ē בני יחידי. אמר לה המלך קחי א×Ē בנך ולכי.

וכן הפירוש כאן בפסוק, כי ירחק ממך הדרך, אם האדם אומר הדרך לירושלים כה רחוקה, ולא אוכל ׊א×Ēו – ליבו כבד ×ĸליו, זה סימן ׊א×Ļלו משהוא לא בסדר, כי ×ĸשיי×Ē המ×Ļוו×Ē ×Ļריכה להיו×Ē בשמחה ובטוב לבב, והאדם שבא לקיים מ×Ļווה הוא ×Ļריך להיו×Ē קל מנו×Ļה. ו×ĸל דרך רמז אמרו "וא×Ēה ×ĸיי×Ŗ ויג×ĸ", אם כך "ולא ירא אלוקים".

×Ēקנו×Ē ל×ĸולים לירושלים
חכמים ×ĸמדו ×ĸל המשמר שלא להפסיד א×Ē אנשי ירושלים בגלל כל ה×ĸולים אליה ×ĸם מ×ĸשרו×Ēיהם. אח×Ē הב×ĸיו×Ē שממנה חששו היא, מכיון שבאים הרבה אנשים לירושלים שחיללו א×Ē מ×ĸ׊ר שני ×ĸל מ×ĸו×Ē, והם רו×Ļים לקנו×Ē פירו×Ē, יש חשש ׊×Ēהיה ×ĸליי×Ē מחירים ×ĸקב הביקוש הרב לפירו×Ē וריבוי כס×Ŗ מ×ĸ׊ר שני שבידי הבאים, לכן ×Ēקנו שכל אלו שגרים מסביב לירושלים לא יחללו א×Ē המ×ĸ׊ר שני שלהם ×ĸל מ×ĸו×Ē, והם יביאו א×Ē פירו×Ēיהם לירושלים, וכיון שיהיו הרבה פירו×Ē, לכן גם המחיר יהיו זולים יו×Ēר.

כמו כן, ×Ēקנו ׊אם בא אדם למשל ×ĸם דולרים לירושלים והוא רו×Ļה להחליפם לשקלים א×Ļל שולחני, לא יגבו ממנו דמי ×ĸמלה. היינו היו פורטים כס×Ŗ בחינם. וזא×Ē בכדי שלא יפסידו ה×ĸולים לירושלים ולא יימנ×ĸו מל×ĸלו×Ē ולאכול א×Ē מ×ĸשרו×Ēיהם בקדושה ובטהרה. וכן ×Ēקנו, שכל סוג כס×Ŗ שב×ĸולם מ×Ēקבל בירושלים ללא הגבלה, כדי שאנשים יבואו לירושלים. ×ĸוד ×Ēיקנו שאין ×ĸגלו×Ē או אוטובוסים או מוניו×Ē בירושלים, אלא כולם ×ĸולים ברגל להר הבי×Ē, ואפילו המלך ׊×ĸלה לירושלים ×ĸם הביכורים ישא או×Ēם ×ĸל כ×Ēפו כפו×ĸל פשוט וי×ĸלה לרגל.

הגמרא אומר×Ē שכשהיו מגי×ĸים לירושלים מכל המקומו×Ē כדי להקריב א×Ē קרבן הפסח, היו כפליים מיו×Ļאי מ×Ļרים, ו×ĸל כל קרבן היו מנויים לפחו×Ē ×ĸשרה אנשים, ×Ļא ולמד שהיו 12 מליון ומא×Ēיים אל×Ŗ יהודים שבאו לירושלים, וביום אחד ב×ĸרב פסח הקריבו מליון ומא×Ēיים קרבנו×Ē פסח. ומנין היה מקום ב×Ēוך חומו×Ē ירושלים לכל כך הרבה אנשים? אלא שהי×Ēה ירושלים מ×Ēרחב×Ē ומ×Ēרחב×Ē בדרך נץ (×ĸיין מסכ×Ē פסחים ד×Ŗ ץ"ד ×ĸ"ב).

מ×ĸ׊ר ראשון ומ×ĸ׊ר ×ĸני
כיום למרו×Ē שאין בי×Ē המקדש קיים, ×Ļריכים ל×Ē×Ē מ×ĸ׊ר ל×ĸני וללוי, ויכול ל×Ē×Ē ללוי או ל×ĸני שהוא מכיר. אולם כאשר הפירו×Ē מו×ĸטין, אין כדאיו×Ē ללוי לבא ולקבל חלק מהפרי, כגון המפריש מ×ĸ׊ר ראשון מק"ג ×ĸגבניו×Ē, שאין כדאי ללוי לבא ולקבל ×ĸגבניה או ח×Ļי ×ĸגבניה, לכן נהגו להלוו×Ē ללוי סכום כס×Ŗ למשל 100 â‚Ē ב×Ēחיל×Ē כל שנה, ובמקום שהלוי יחזיר א×Ē החוב, בכל פ×ĸם שיש למלוה מ×ĸ׊ר ראשון יאמר "אני מקנה מ×ĸ׊ר ראשון זה ללוי", וי×ĸריך כמה שווה או×Ēו מ×ĸ׊ר ראשון וירשום זא×Ē בפנקסו, אבל לא ידקדק ×ĸימו בחשבון אלא יחשב ב×ĸרך, וכן י×ĸשה ×ĸד שיפר×ĸ כל חובו. ובזה קיים כל השנה מ×ĸ׊ר ללוי בלי לטרוח אחריו, וכן י×ĸשה ×ĸם ה×ĸני (×ĸיין מסכ×Ē גיטין ל' ×ĸ"ב ול"א ×ĸ"א).

ואם יש לו פרי ח×Ēוך או פרי שלם קטן - ×ĸדי×Ŗ שי×Ēן ללוי פרי שלם קטן, ולא ח×Ēוך. מפני ׊א×Ē השלם הוא יכול לשמור, אבל א×Ē הח×Ēוך קשה יו×Ēר לשמור. וכ×Ēוב שי×Ēן לכהן או ללוי מהמיטב ולא דברים פשוטים (×ĸיין לרמב"ם פ"ז מהל' מ×ĸ׊ר הל' ה-ו).

שליח להפרש×Ē ×Ēרו"מ
הרמב"ם כו×Ēב: שאדם יכול ל×ĸשו×Ē שליח להפריש ×Ēרומו×Ē ומ×ĸשרו×Ē (׊ם פ"ד הל' א'). הרב ב×ĸל הבא"ח ×ĸ"ה שהיה גר בבבל שלח פ×ĸם להרה"ג ר' סלמאן מני שהיה גר בחברון ובירושלים, מכ×Ēב ובו הוא מבקש ממנו שיקנה לו אדמה באר"י, ויזר×ĸ בה, ויפריש ×Ēרו"מ כשליחו. ואמרו לו הרבנים שאי אפ׊ר לאדם למנו×Ē שליח בדבר שאינו מחוייב בו, וכיון ׊א×Ēה בבגדאד לא מחוייב ב×Ēרו"מ אינך יכול למנו×Ē שליח לדבר הזה. שלח לו הבא"ח, אם יש אפשרו×Ē לקיים א×Ē המ×Ļוה למרו×Ē שבפו×ĸל אינו מקיימה, הוא יכול למנו×Ē שליח, וכיון שבידי ל×ĸלו×Ē לאר"י אין כאן חסרון, ויכול למנו×Ē שליח. ודוגמא לכך, אם אשה × ×Ēנה לחבר×Ēה קמח ומים ובקשה ממנה ׊×Ēלוש ל×ĸיסה ו×Ēפריש חלה, לכאורה הרי מקמח א"א להו×Ļיא חלה א"כ כי×Ļד היא יכולה ל×ĸשו×Ē שליח? אלא מכיון שבידה ללוש ול×ĸשו×Ē ב×Ļק, יכולה ל×ĸשו×Ē שליח. ואומר ב×ĸל הבא"ח בידינו ל×ĸלו×Ē לאר"י ולכן אנו יכולים ל×ĸשו×Ē שליח (ו×ĸיין ב'רב ברכו×Ē'. ואומרים שכ×Ēב ×Ēשובה אחר×Ē ׊ם בגיל שלש ×ĸשרה).

הפרש×Ē חלה
אם לא הפרישו חלה מהב×Ļק א"א לאכול ממנו. בזמן שבי×Ē המקדש היה קיים היו נו×Ēנים חלק מ×ĸשרים וארב×ĸ לכהן. אבל כיום, נוטלין א×Ē החלה שהופרשה ושורפין או×Ēה באש או ×ĸוטפים או×Ēה בנייר ובשקי×Ē ניילון (כשאחד מהם אטום) שלא ×Ē×Ēבזה, וזורקים לאשפה או לגניזה (ובכלל כשאדם זורק לגניזה למשל ×Ēפילין לא כשרו×Ē וכדו' יניחם בנילון ויסגור או×Ēו היטב, כיון שיש הרבה אנשים שמחטטים בגניזה, וה×Ēפילין ×ĸלולו×Ē להיו×Ē בביזיון).

ושי×ĸור החלה לד×ĸ×Ē הספרדים אפילו פחו×Ē מכזי×Ē, ולד×ĸ×Ē האשכנזים כזי×Ē. שאלו א×Ē ב×ĸל 'זבחי ×Ļדק', הרי החלה הזו היא קדושה ואסור לאוכלה, ואם שור×Ŗ או×Ēה ב×Ēנור,הרי המגש בול×ĸ מהחלה, וכי×Ļד ני×Ēן לאפו×Ē אח"כ באו×Ēו מגש? והוא ×ĸנה: מכיון שלא מדקדקין בשי×ĸור ההפרשה של החלה, אנו אומרים שמה שנוג×ĸ ודבוק למגש שב×Ēנור אינו קדש, ומה שלמ×ĸלה קדש.

אין קנין לגוי להפקי×ĸ מידי מ×ĸ׊ר
אר×Ĩ ישראל שייכ×Ē ל×ĸם ישראל. גוי שזר×ĸ או נט×ĸ באר"י, והיהודי ×ĸשה א×Ē גמר המלאכה בפירו×Ē – הם חייבים ב×Ēרומו×Ē ומ×ĸשרו×Ē כי אין קנין לגוי להפקי×ĸ מידי מ×ĸ׊ר. אבל אם הגוי ×ĸשה גמר מלאכה, היינו בלשון חז"ל "מירוח", אין ×Ļורך ל×ĸ׊רם (ו×ĸיין לרמב"ם פ"א מהל' ×Ēרומו×Ē הלכה י- יא).

כ×Ēוב, ׊אם אדם בחו"ל רו×Ļה לקנו×Ē הדסים ששייכים לגוי, לא יח×Ēוך או×Ēם ב×ĸ×Ļמו, אלא יבקש מהגוי שי×ĸשה זא×Ē, ויקנה ממנו כדי שיהא שינוי מ×ĸשה, כי מי יוד×ĸ ממי לקח הגוי א×Ē האדמו×Ē הללו, וכ"׊ באר×Ĩ ישראל (×ĸיין סוכה ד×Ŗ ל', ו×ĸיין שו"×ĸ או"ח סי' ×Ēרמ"ט ץ×ĸי' א').

בזה"ז ×Ēרו"מ - מדרבנן
יש מי שאומר שמדאוריי×Ēא יש חיוב להפריש ×Ēרו"מ בדגן ×Ēירוש וי×Ļהר, ויש מי שאומר כל ה×ĸ×Ļים חייבים מדאוריי×Ēא, וירקו×Ē מדרבנן, ויש מי שאומר בהכל החיוב מדרבנן. אבל ב×ĸוונו×Ēינו בזמן הזה החיוב להפריש ×Ēרומו×Ē ומ×ĸשרו×Ē הוא מדרבנן, כי אין כל יושביה ×ĸליה. אם כל היהודים בחו"ל היו באים לאר"י, אז היה רוב יושביה ×ĸליה (×ĸיין לשו"×ĸ יו"ד סי' של"א ולרמ"א ׊ם, ולגאון מוילנא באורך ׊ם).

אין להפריש ממקום למקום
יש מקום שהחזיקו ×ĸולי בבל או ×ĸולי מ×Ļרים, ויש גבולו×Ē לאר×Ĩ ישראל. ולכן יש לד×ĸ×Ē שלא להפריש ממקום למקום. למשל, בבי×Ē שאן יש מקום שחייב במ×ĸשרו×Ē מה×Ēורה, ויש מקום שפטור ממ×ĸשרו×Ē מה×Ēורה וחייב מדרבנן. ואמרנו לבני הקיבו×Ļים בסביבה ׊ם, שכשהם קוטפים א×Ē ה×Ēמרים מה×ĸ×Ĩ מיד י×ĸשרו, ולא יפרישו מהחייב ×ĸל הפטור ולהיפך כדי שיהא אליבא דכו"×ĸ.

חשיבו×Ē פרי שגדל באר"י
אם אדם לא הפריש ×Ēרו"מ – אסור לו לאכול, אבל אם הפריש – יש לו מ×Ļוה לאכול. ואומר הב"ח, אם יש לפניו למשל ×Ēפוח ×ĸ×Ĩ מחו"ל שהוא יפה למראה, ופרי מאר"י – יקדים לברך ×ĸל הפרי של אר"י, כי הוא ינק מ×ĸפר האר×Ĩ וגדל בקדושה, וקיימו בו א×Ē כל המ×Ļוו×Ē ה×Ēלויו×Ē באר×Ĩ.

אבא בר אבא - אבוה דשמואל
לאבוה דשמואל היו קוראים לו 'אבא בר אבא', ומדו×ĸ נקרא אבוה דשמואל? משום מ×ĸשה, כי פ×ĸם הלך אבוה דשמואל למ×ĸרבא, ופגשה או×Ēו אשה אח×Ē גויה שיד×ĸה א×Ē לשון ה×Ļיפורים, ואמרה לו ×Ēבא אלי וא×Ēן לך כך וכך זוזים, משום שיד×ĸה שי×Ļא ממנו גברא רבה. ברח אבוה דשמואל ממנה וחזר ×ĸ"י ׊ם המפורש לאש×Ēו ואזדקק לה ושוב חזר למקום שהיה. והנה ה×Ēפרסם ׊א׊×Ēו מ×ĸובר×Ē, הכי×Ļד? הרי ב×ĸלה במקום אחר, ולכן הביאו או×Ēה לבי"ד והלקו או×Ēה. ואמר שמואל כשהי×Ēי בבטן של אימי והלקוה הורד×Ēי ראשי כדי שלא אפג×ĸ מהמכו×Ē. ולבסו×Ŗ בא אביו ואמר שממנו א׊×Ēו מ×ĸובר×Ē, ומאז קראו לו אבוה דשמואל (×ĸיין בה"ג בסו×Ŗ הלכו×Ē גיטין, ו×Ēוס' בקידושין ד×Ŗ ×ĸ"ג ×ĸ"א בד"ה מאי איכא).

והגמרא בברכו×Ē אומר×Ē (ד×Ŗ י"ח ×ĸ"ב): ×Ē"׊ דאבוה דשמואל הוו קא מפקדי גביה זוזי די×Ēמי (היו מופקדים א×Ļלו כספי י×Ēומים). כי נח נפשיה (כאשר נפטר) לא הוה שמואל גביה (ולא יד×ĸ מאו×Ēם פקדונו×Ē) הוו קא קרו ליה בר אכיל זוזי די×Ēמי (היו מרננים אחריו שהוא אוכל מכספי י×Ēומים). אזל אב×Ēריה לח×Ļר מו×Ē (הלך שמואל לבי×Ē הקברו×Ē) אמר להו ב×ĸינא אבא (אני רו×Ļה א×Ē אבא) אמרו ליה אבא טובא איכא הכא (יש למשל בספר טלפונים הרבה אנשים שקוראים להם אבא). אמר להו ב×ĸינא אבא בר אבא, אמרו ליה אבא בר אבא נמי טובא איכא הכא (יש הרבה אנשים שקוראים להם אבא בר אבא ואיננו יוד×ĸים למי לקרא). אמר להו ב×ĸינא אבא בר אבא אבוה דשמואל (×ĸי"׊ סו×Ŗ המ×ĸשה).

מפי ×ĸוללים ויונקים יסד×Ē ×ĸוז
הגמרא לא באה לספר לנו סיפורים אלא היא באה ללמדנו ׊אם יש לאדם אבא ×Ļדיק או סבא ×Ļדיק אשריו. אם אדם שולח א×Ē בנו ללמוד ×Ēורה זו החשיבו×Ē והמ×ĸלה – והוד×ĸ×Ēם לבניך ולבני בניך. ולא לחינם משה רבנו מ×Ēווכח ×ĸם המלאכים, ואומר להם מדו×ĸ א×Ēם חפ×Ļים ב×Ēורה כלום קנאה יש ביניכם, י×Ļר הר×ĸ יש ביניכם וכו' ואז הודו המלאכים לקב"ה (×ĸיין שב×Ē ד×Ŗ פ"ט ×ĸ"א).

ואומר הקב"ה למשה רבנו ×Ēביא לי ×ĸרÖĩבו×Ē שייקמו ישראל א×Ē ה×Ēורה. ומונה משה רבנו א×Ē אהרן, נדב ואביהו, א×Ē האבו×Ē א×Ē האמהו×Ē, א×Ē הסנהדרין, אבל אין זה מספק א×Ē הקב"ה, ×ĸד ׊אמר לו משה בנינו יהיו ה×ĸרבים, א"ל הקב"ה "מפי ×ĸוללים ויונקים יסד×Ē ×ĸוז" – אין ×ĸוז אלא ×Ēורה, ואני נו×Ēן לך א×Ē ה×Ēורה. אם יש ×Ēורה של האבא, ושל הסבא זה טוב, אבל החשיבו×Ē והמ×ĸלה היא בהמשכיו×Ē קיום ה×Ēורה א×Ļל הבנים.

ולא לחינם כש×Ēרגמו א×Ē ה×Ēורה ליוני×Ē שינו א×Ē הפסוק שבפרש×Ēנו "וישלח א×Ē × ×ĸרי בני ישראל וי×ĸלו ×ĸולו×Ē" וכו' (שמו×Ē כד, ה), ובמקום '× ×ĸרי' ×Ēרגמו 'זאטוטי'. שלא יאמרו גרו×ĸים שבכם שלח×Ēם לקבל א×Ē ה×Ēורה. א×Ļל הגויים הנ×ĸרים הם הגרו×ĸים שבכם, אבל א×Ļלינו הנ×ĸרים קודמים לכולם - "בנ×ĸרינו ובזקנינו נלך", קודם החינוך של הנ×ĸרים. והחינוך ×ĸל מים ×ĸל ברכי ה×Ēורה ב×Ē"×Ē חשובים, ×ĸיין מסכ×Ē מגילה ד×Ŗ ט' ×ĸ"א ורש"י ׊ם ד"ה זאטוטי: ויאמר (×Ēלמי המלך) "גרו×ĸים שלכם שלח×Ēם לקבל פני שכינה". א×Ļלו הקטנים והנ×ĸרים גרו×ĸים שבכם, א×Ļלנו חשובים שבכם.

ואדם שמחנך א×Ē בנו ל×Ēורה יש לו מ×ĸלה וחשיבו×Ē גם ב×ĸולם הזה. ו×ĸל כך מביא ב×ĸל הבא"ח מ×ĸשה בש×Ēי אחיו×Ē ×ĸשירה ו×ĸניה. ה×ĸשירה אמרה ל×ĸניה אני רו×Ļה לבא לבקר או×Ēך, אמרה לה אחו×Ēה ה×ĸניה ×Ēשלחי לי כס×Ŗ ואני אבוא לבקר או×Ēך. נפגשו ׊×Ēי האחיו×Ē וישבו לאכול והנה הם שומ×ĸים א×Ē הדל×Ē נפ×Ēח×Ē בב×ĸיטה. שאלה האחו×Ē ה×ĸניה א×Ē אחו×Ēה ה×ĸשירה מי זה בא? אמרה לה: זה בני. ומיד הוא בא וה×Ēחיל ל×Ļ×ĸוק 'אמא איפה האוכל, מה זה ×ĸוד לא חם? יש לי משחק כדורגל! אני מאחר!'. והאחו×Ē ה×ĸשירה הרא×Ēה לאחו×Ēה ה×ĸניה א×Ē ה×Ēכשיטים שב×ĸלה קנה לה. לאחר זמן כשבקרה האחו×Ē ה×ĸשירה בבי×Ē אחו×Ēה ה×ĸניה, היא רואה א×Ē ילדיה מ×Ēנהגים בדרך אר×Ĩ ובנימוס. אמרה האחו×Ē ה×ĸניה ל×ĸשירה אלו הם ה×Ēכשיטים שלי.

בליל שב×Ē אנו אומרים מיד לאחר 'שלום ×ĸליכם', 'א׊×Ē חיל מי ימ×Ļא'. וכ×Ēוב "כה ×Ēאמר לבי×Ē י×ĸקב ו×Ēגד לבי×Ē ישראל". לבי×Ē י×ĸקב, לנשים - בלשון רכה, ולגברים באמירה קשה. אומר אוה"ח הקדוש וכי משה ידבר פ×ĸמיים כל דבר? אלא הוא היה אומר פ×ĸם אח×Ē, והנשים היו שומ×ĸו×Ē בנח×Ē, והגברים ׊מ×ĸו בלשון קשה.

רוב ×ĸמי האר×Ĩ מ×ĸשרים
חז"ל אומרים שרוב ×ĸמי האר×Ļו×Ē מ×ĸשרים הם. אם אדם בא ושואל א×Ē ×ĸם האר×Ĩ: האם פירו×Ē אלו מ×ĸושרים, והלה ×ĸונה לו כן, מהדין מאמינים לו אבל נהגו להחמיר. אבל אם שאל או×Ēו ביום שב×Ē ו×ĸנה לו שזה מ×ĸושר ×Ēאמין לו כי ×ĸם האר×Ĩ בשב×Ē לא מ׊קר – כי אימ×Ē שב×Ē ×ĸליו.

פ×ĸם קני×Ēי ירקו×Ē בשוק 'מחנה יהודה', והיה ׊ם אחד שמכר פירו×Ē וירקו×Ē טובים ויפים. שאל×Ēי או×Ēו אם הירקו×Ē מ×ĸושרים, והוא ×ĸנה לי "בודאי!". שאל×Ēי או×Ēו כי×Ļד הוא נו×Ēן ללוי וכדומה, והוא אמר לי וכי כל מה שאני נו×Ēן למס הכנסה לא מספיק?! אמר×Ēי לו ׊אם כך הדבר הרי שהוא מאכיל א×Ē הקונים טבל, ואסור לו למכור לאנשים כלל. מה ×ĸשי×Ēי? קני×Ēי ממנו מכל סוג שהיה לו, ו×ĸישר×Ēי ממה שקני×Ēי א×Ē כל הפירו×Ē שהחזיק בחנו×Ē, וגם הפרש×Ēי ל×Ē×Ē ללוי, וכך ני×Ļלו כל הקונים א×Ļלו מאכיל×Ē טבל באו×Ēו יום. ואמר×Ēי לו שמהיום והלאה ×ĸליו ללמוד כי×Ļד ל×ĸ׊ר ב×ĸ×Ļמו. או יאמר לקונים שזה לא מ×ĸושר ואז ×ĸליו להוריד א×Ē המחיר.

×ĸישר×Ēן, ×ĸירב×Ēן
פ×ĸם לימד×Ēי הלכו×Ē הפרש×Ē ×Ēרו"מ והביאו לי ארגז של שקדים כדי להמחיש באופן מ×ĸשי כי×Ļד מפרישים, והסבר×Ēי א×Ē ה×ĸניין בהרחבה גדולה כיד ה' הטובה ×ĸליי. לאחר השי×ĸור פנה אלי אחד ממ׊×Ē×Ēפי השי×ĸור ואמר לי שלא הסבר×Ēי טוב, וכי הוא לא הבין א×Ē הדברים, והסבר×Ēי לו ×ĸוד הפ×ĸם. וגם לאחר הסברים נוספים הוא אמר שלא הבין ו×Ēלה זא×Ē שוב בהסבר שלי.

שאל×Ēי או×Ēו האם יש לך אשה? ×ĸנה לי: כן. אמר×Ēי לו האם א×Ēה קורא במה מדליקין? והוא אמר לי כן. אמר×Ēי לו הי×Ēכן ׊א׊×Ēך יוד×ĸ×Ē ל×ĸ׊ר וא×Ēה לא יוד×ĸ, והרי א×Ēה אומר כל ×ĸרב שב×Ē ששואלין א×Ē הנשים "×ĸישר×Ēן ×ĸירב×Ēם" וכו', מ׊מ×ĸ שהאשה בקיאה בזה יו×Ēר ממך.

(בחו"ל שקוראים א×Ē פרק 'במה מדליקין' כי×Ļד הוא מ×Ēפר׊ הרי ׊ם פטורים מ×Ēרו"מ? אלא מבארים כך: ×ĸ׊ר×Ēם – האם ×ĸ׊ר×Ēם ל×ĸניים, ×ĸרב×Ēם – האם הזמנ×Ēם אורחים, ×ĸכשיו ני×Ēן להדליק א×Ē הנר בשמחה).

בסידור 'קול אליהו' הבאנו א×Ē כל הלכו×Ē ×Ēרומו×Ē ומ×ĸשרו×Ē , וכן א×Ē סדר ההפרשה (×ĸמודים 911 – 908).

×ĸ׊ר ×Ē×ĸ׊ר בשביל ׊×Ē×Ē×ĸ׊ר
חו×Ĩ ממ×ĸ׊ר בפירו×Ē, יש מ×ĸ׊ר כספים. אם אדם רו×Ļה שממונו ישמר י×ĸ׊ר ממנו ויחלק ל×ĸניים. כמו שהגמרא ב×Ē×ĸני×Ē אומר×Ē (ד×Ŗ ט' ×ĸ"א) ×ĸ׊ר ×Ē×ĸ׊ר בשביל ׊×Ē×Ē×ĸ׊ר, ואומר הקב"ה "ובחנוני נא בזא×Ē" (ו×ĸיין בספר 'בי×Ē דינו של שלמה' באורך במה אפ׊ר להש×Ēמ׊ במ×ĸ׊ר כספים).


undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל

הראשל"×Ļ הרב הראשי לישראל לש×ĸבר. לשיחו×Ē אודו×Ē הרב לח×Ĩ כאן.
ביכורים ומ×Ļוו×Ē נוספו×Ē
ביכורים ומ×Ļוו×Ē נוספו×Ē
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרה"ג י×ĸקב אריאל
     הרה"ג י×ĸקב אריאל
  • הרב אלי×ĸזר מלמד
     הרב אלי×ĸזר מלמד
  • הגאון הרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל
     הגאון הרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל
  • הרב אליהו ברין
     הרב אליהו ברין
  • הרב נחשון רבינשטיין
     הרב נחשון רבינשטיין
  • הרב משה ברלינר
     הרב משה ברלינר
  • הרב ×ĸוזי קלכהיים ז×Ļ"ל
     הרב ×ĸוזי קלכהיים ז×Ļ"ל
  • הרב יהוש×ĸ שפירא
     הרב יהוש×ĸ שפירא
  • הרב דוד חי הכהן
     הרב דוד חי הכהן
  • אמונה: גבור×Ēה ושפלו×Ēה
    52 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    אמונה: גבור×Ēה ושפלו×Ēה

    אמונה כ"ט -ל"א

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפקידה הכפול של האמונה: מחד לה×ĸלו×Ē א×Ē האדם ל×ĸוז וגבורה ×ĸילאיים הנוב×ĸים מדבקו×Ē בה', ומאידך ל×ĸדן ולרכך א×Ē ×ĸו×Ļמ×Ēו הפראי×Ē. בהמשך לכך מוסבר כי הנהג×Ē ה×ĸולם והחיים דורש×Ē חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיו×Ē ה×Ēורה, שהם המקור האמי×Ēי להחייא×Ē כוחו×Ē הנפש ול×Ēחייה רוחני×Ē מלאה.

    הרב משה בר ×Ļיון | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ה×Ēורה כשורש המ×Ļיאו×Ē והאדם
    45 דק'
    נח

    ה×Ēורה כשורש המ×Ļיאו×Ē והאדם

    שמירה ×ĸל ה×ĸולם ופ×Ēיחה לזמן חור×Ŗ

    שמירה ×ĸל ממון חברך וה×Ēרחקו×Ē מאבק גזל , החשיבו×Ē בה×Ēמדה בזמן חור×Ŗ והשקי×ĸו×Ē בישיבה.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • שלמו×Ē נח, השב×Ē וסוד הדיבור
    29 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    שלמו×Ē נח, השב×Ē וסוד הדיבור

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - נח - חלק ב'

    השי×ĸור מבאר כי×Ļד ×Ēאריו של נח משקפים שלמו×Ē בגו×Ŗ, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מ×ĸלו×Ē אלו להארו×Ē וברכו×Ē יום השב×Ē שנוח רומז אליו. בנוס×Ŗ, מוסבר×Ē חוכמ×Ēו הייחודי×Ē של נח שה×Ēבטאה בביטול ×ĸ×Ļמי מוחלט לר×Ļון ה' בכניס×Ēו ובי×Ļיא×Ēו מן ה×Ēיבה, הנהגה שזיכ×Ēה או×Ēו ללשון "דיבור" המורה ×ĸל חיבור פנימי וישיר ×ĸם הבורא.

    הרב חיים כ×Ĩ | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פגם האדם ו×Ēיקונו ב×Ļלם אלוהים
    25 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    פגם האדם ו×Ēיקונו ב×Ļלם אלוהים

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - נח - חלק א'

    השי×ĸור ×ĸוסק בהשפ×ĸ×Ē חטא ×ĸ×Ĩ הד×ĸ×Ē ×ĸל מרכיבי האדם – גו×Ŗ, נפ׊, שכל ו×Ļלם אלוהים המחבר ביניהם, וב×Ēהליכי הבירור וה×Ēיקון שנו×ĸדו להפריד בין הנשמו×Ē הטהורו×Ē לטמאו×Ē. מ×Ēוך כך מוסבר×Ē נפיל×Ēם של אנשי דור המבול שסירבו ל×Ēיקון, אל מול שלמו×Ēו ו×Ļדקו×Ēו הייחודי×Ē של נח.

    הרב חיים כ×Ĩ | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ×ĸבוד×Ē הנפש והמידו×Ē
    43 דק'
    אורו×Ē הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א

    ×ĸבוד×Ē הנפש והמידו×Ē

    ×ĸבד×Ē מידו×Ē נפ׊ א -ה

    השי×ĸור מדגיש כי ל×Ļד לימוד ה×Ēורה, האדם מחויב ל×ĸסוק באופן ×ĸ×Ļמאי ומ×ĸמיק בזיכוך מידו×Ēיו וב×Ēור×Ē הנפש. מ×Ēוך הכר×Ē ׊×Ēי הנפשו×Ē הפו×ĸלו×Ē בו, הוא לומד לרומם א×Ē כוחו×Ēיו ול×Ēקן א×Ē ×ĸ×Ļמו וא×Ē הכלל.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ספקו×Ē באיסורים מול ספקו×Ē בממונו×Ē
    40 דק'
    יסודו×Ē הש"ץ

    ספקו×Ē באיסורים מול ספקו×Ē בממונו×Ē

    השי×ĸור בוחן מדו×ĸ בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאוריי×Ēא לחומרא", ואילו בדיני ממונו×Ē הולכים אחר המוחזק ("המו×Ļיא מחברו ×ĸליו הראיה") ומקילים בספק. מ×Ēוך ×ĸיון בשיטו×Ē ה"קונטרס הספיקו×Ē", ה"×Ēומים" ור' ׊מ×ĸון שקופ, מ×Ēבאר ההבדל המהו×Ēי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונו×Ē המבוססים ×ĸל סברה אנושי×Ē ור×Ļון ה×Ļדדים.

    הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ×Ēהליך הגאולה כה×Ēרחשו×Ē ר×Ļיפה ומ×Ēמשכ×Ē
    30 דק'
    אורו×Ē ישראל ו×Ēחיי×Ēו

    ×Ēהליך הגאולה כה×Ēרחשו×Ē ר×Ļיפה ומ×Ēמשכ×Ē

    אורו×Ē ישראל ו×Ēחיי×Ēו פרק כ"ז - כ"ח

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפיס×Ē הגאולה כ×Ēהליך היסטורי אחד ור×Ļי×Ŗ, ׊מ×Ēחיל בי×Ļיא×Ē מ×Ļרים ונמשך לאורך כל ×Ēולדו×Ē ×ĸם ישראל. מ×Ēוך כך מודגש כי הירידו×Ē, הגלו×Ē והפ×ĸולו×Ē האנושיו×Ē היום-יומיו×Ē אינן מקריו×Ē, אלא מהוו×Ē שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדו×Ē האומה ול×Ēכלי×Ē השלמה.

    הרב משה גנ×Ĩ | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מגדול×Ē הבריאה ל×ĸבוד×Ē הלב
    נח

    מגדול×Ē הבריאה ל×ĸבוד×Ē הלב

    השי×ĸור ×ĸוסק במגבלו×Ē השכל האנושי מול אינסופיו×Ē הבורא והשגח×Ēו, דרך מפגשי רבי יהוש×ĸ בן חנניה והקיסר וביאור מהו×Ē יום השב×Ē. מ×Ēוך כך מודגש כי ×Ēפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר ×ĸם שמיים, אלא ×ĸמידה ב×ĸנווה וחיבור אמי×Ēי לקדוש ברוך הוא דרך ×Ēפילה וכיסופי הנפש.

    הרב חיים בן שושן | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מ׊מ×ĸו×Ē הדין ככוח מרפא לנפש
    ×ĸין אי"ה - הרב משה גנ×Ĩ

    מ׊מ×ĸו×Ē הדין ככוח מרפא לנפש

    שב×Ē א, ק"ץ

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפיס×Ēו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוו×Ē אינו ×ĸונש נקמני, אלא ה×Ēפכחו×Ē פנימי×Ē שבה האדם רואה א×Ē האמ×Ē וחש כאב ×ĸל החמ×Ļ×Ē יי×ĸודו. ייסורים רוחניים אלו נו×ĸדו לזכך א×Ē הנפש, לנ×ĸר או×Ēה מהשקי×ĸה בחומריו×Ē ולהשיבה אל טב×ĸה האלוקי המקורי.

    הרב משה גנ×Ĩ | כ"ח אלול ×Ē׊פ"ו
  • שאלו×Ē הדין ומבט אל ה×ĸ×Ēיד
    44 דק'
    ×ĸין אי"ה - הרב משה גנ×Ĩ

    שאלו×Ē הדין ומבט אל ה×ĸ×Ēיד

    שב×Ē א, קץ"ב - קץ"ד

    השי×ĸור ×ĸוסק בשאלו×Ē שנשאל אדם בבי×Ē דין של מ×ĸלה – בהן מ׊א ומ×Ēן באמונה, קבי×ĸ×Ē ×ĸ×Ēים ל×Ēורה ו×Ļיפייה לישו×ĸה – ×ĸל פי ×Ēור×Ēו של הראי"ה קוק. דרך שאלו×Ē אלו נבחנים החיבור בין יושר טב×ĸי ללימוד ה×Ēורה, וכן החשיבו×Ē שבה×Ēבוננו×Ē אופטימי×Ē ופ×ĸילה ×ĸל המ×Ļיאו×Ē מ×Ēוך מבט אל ה×ĸ×Ēיד והכלל.

    הרב משה גנ×Ĩ | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ח
    33 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ח

    הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • קרוב אליך – נח
    קרוב אליך

    קרוב אליך – נח

    ×ĸלון מספר 622

    ×ĸלון מספר 622

    רבנים שונים | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורו×Ē גשמים, האומנם?
    46 דק'
    נח

    משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורו×Ē גשמים, האומנם?

    הסברים מדו×ĸ מובא ב×Ēלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורו×Ē גשמים' שלושה הסברים. ומדו×ĸ מזכירים בברכ×Ē ×Ēחיי×Ē המ×Ēים.

    הרב י×Ļחק בן יוס×Ŗ | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • חוב×Ē לימוד כל יסודו×Ē ה×Ēורה
    רביבים

    חוב×Ē לימוד כל יסודו×Ē ה×Ēורה

    מ×Ļוו×Ē ×Ēלמוד ×Ēורה מוטל×Ē ×ĸל ההורים, ו×ĸליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודו×Ē אלו ב×ĸודם ×Ļ×ĸירים | מי שלא הספיק ללמוד ב×Ļ×ĸירו×Ēו, חובה שילמד ב×ĸ×Ļמו בבגרו×Ēו | במשך הדורו×Ē ×Ēוכן הלימוד ה×Ēרחב, ×ĸד שהו×Ļרך לה×Ēיר לכ×Ēוב א×Ē ה×Ēורה שב×ĸל פה | המיוחד ב×Ēלמוד, שהזוכה לרכוש א×Ē המיומנו×Ē המורכב×Ē שבלימודו כביכול נכנס ל×ĸולמם של חכמים ומש×Ē×Ē×Ŗ ×ĸימהם בדיון | ×ĸיקר ×Ēכלי×Ē הלימוד להכין א×Ē ה×Ēלמידים ללמוד היטב ובדייקנו×Ē אליבא דהלכ×Ēא | ×Ļריך ל×Ēכנן ×Ēוכני×Ē שבה ×ĸד סביבו×Ē גיל 20 יקיפו ה×Ēלמידים א×Ē כל יסודו×Ē המ×Ļוו×Ē וההלכה ×ĸם ×ĸיקרי ההסברים ׊נ×Ēבארו ב×Ēלמוד ובמפרשיו

    הרב אלי×ĸזר מלמד | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • פרפראו×Ē פר׊×Ē נח ×Ēשפז
    פרפראו×Ē בפרשה א-×Ē פ"׊

    פרפראו×Ē פר׊×Ē נח ×Ēשפז

    קÖĩ×Ĩ כׇÖŧל בָÖŧשָׂר בָÖŧא לְפָנַי - מהו לשון קÖĩ×Ĩ שיש פה, ולא שייך קÖĩ×Ĩ אלא בדבר הק×Ļוב מ×Ēחלה. מִכׇÖŧל מַאֲכָל אֲ׊Öļׁר יÖĩאָכÖĩל - לכאורה אֲ׊Öļׁר יÖĩאָכÖĩל הוא מיו×Ēר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הט×ĸם שנוהגים לאכול דגים בשב×Ē קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני ×ĸופו×Ē הללו דווקא ×ĸורב ויונה, והלא יש הרבה ×ĸופו×Ē שפורחים טוב יו×Ēר מהם.

    רבנים שונים | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • מאמר נח פז
    נח

    מאמר נח פז

    הרב × ×Ēנאל יוסיפון | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ז
    30 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ז

    הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • הלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē הלכה למ×ĸשה
    47 דק'
    ×Ēפילו×Ē, קידוש וס×ĸודו×Ē

    הלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē הלכה למ×ĸשה

    שי×ĸור מר×Ēק ומ×ĸמיק מפי הרב משה בר ×Ļיון שליט"א ה×ĸוסק בהלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē. בשי×ĸור מבאר הרב א×Ē יסודו×Ē שלוש הס×ĸודו×Ē, השיטו×Ē השונו×Ē בזמני הס×ĸודו×Ē (כולל ץ×ĸודה שלישי×Ē אחרי השקי×ĸה), השי×ĸורים הנדרשים באכיל×Ē כזי×Ē וכבי×Ļה, דיני ברכה אחרונה, והאם מו×Ēר ל×ĸשו×Ē ץ×ĸוד×Ē שב×Ē חלבי×Ē. כמו כן, משולבים סיפורי מופ×Ē מרגשים ×ĸל מרן הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ ז×Ļ"ל וה×Ēמד×Ēו ב×Ēורה.

    הרב משה בר ×Ļיון | ב' חשוון ×Ē׊פ"ז
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il