ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לדברי המברק - בנובומינסק נרצח חצי שנה קודם לכן, אחד מפקידי הממשלה. האחים אליעזר ונוח הורביץ, הנמצאים כעת בירושלים, העידו לפני נסיעתם על חמישה גויים כמבצעי הרצח. בעקבות עדותם, נשפטו חמשת הרוצחים למוות, אך עדות זו עלולה לגרום לפוגרום ביהודים. לכן מבקשים יהודי העיר מהראשון לציון, שיחקור את האחים הורביץ, ויגבה מהם הודאה שעדותם בנובומינסק הייתה עדות שקר, וכך ינצלו היהודים מפוגרום. הודאה זו יש להעביר טלגרפית לפולין.
ה'יש"א ברכה' שהגיע באותה עת כבר לגיל 92, איתר וחקר את האחים הורביץ, אך הם טענו שעדותם הייתה אמת לאמיתה. באותו ערב, קרא ה'יש"א ברכה' את נכבדי עדת הספרדים בירושלים להתייעצות דחופה בעניין. הנוכחים ישבו והציעו עצות שונות, כשאווירת פיקוח הנפש מרחפת חלל האוויר.
בכל הדיון ישב הראשון לציון בשקט, ולבסוף הטיל פצצה לאוויר – לדעתי, המברק מזויף. יתכן, שקרובי הנאשמים שלחוהו, ודווקא אם נכתוב שהעדות שקר נביא אסון על היהודים. לכן, עלינו להודיע, שאסור לנו להתערב בעניינים פנימיים של מדינה אחרת.
הנוכחים הוכו בתדהמה, והעלו את החשש שהמברק אמיתי, ותשובה סתמית זו תגרום לפוגרום. בעקבות זאת, שלח הראשון לציון את מזכירו האישי לרבי שמואל סלנט, הרב האשכנזי של ירושלים. הוא נתן למזכיר את חותמו, ציווה עליו שלא יספר לרב סלנט את דעתו, ויעשה כדברי הרב סלנט.
בחצות לילה הגיע המזכיר לבית הרב סלנט, שהיה בערך בן 90. הרב סלנט שמע את השאלה, וענה – לדעתי המכתב מזויף, וכדאי לענות שהראשון לציון לא יכול להתערב בענייני מדינה אחרת.
המזכיר הנדהם, סיפר לרבי שמואל סלנט שהראשון לציון אמר בדיוק כדבריו, ומיד הבריק לוורשא את תשובת הרבנים. למחרת – כח' תמוז נפטר ה'יש"א ברכה'. לאחר שבועות אחדים, התפרסמה בעיתונות היהודית ידיעה, שפקחותם של רבני ירושלים הצילה את יהודי פולין.
בימי בין המצרים אלו, כשאבלים אנו על שנאת החינם שהחריבה את בית מקדשנו, עלינו להתחזק באהבת חינם שתבנה את המקדש השלישי. סיפור זה מאיר זווית ייחודית של אהבת ישראל.
אהבת ישראל נובעת קודם כל מהעובדה, שישראל הם נשמה אחת בגופים מחולקים (תניא פרק לב). עניין זה מתגלה לעיתים בכך, שגדולי ישראל מזרמים או מקומות שונים - מכוונים לדעה שווה. כך בסיפור זה הראשון לציון הספרדי והרב האשכנזי, כיוונו זה לדעתו של זה, בניגוד להיגיון הפשוט וללא שידעו אחד מהשני. כך התגלה בפועל הלב המשותף הפועם בליבות כלל ישראל. כך גם מתגלה, שהתורה אחת היא.
ואכן, מצינו זאת בכמה מקומות בתלמוד. מצינו (בבא בתרא יב), שלעיתים מחדש חכם אחד הלכה מסוימת, ומתברר שהלכה זו נאמרה כבר על ידי חכם אחר, והדבר מעיד שהם בני מזל אחד או שנבואה נזרקה בפי החכם השני. גם מצאנו בתרגום ה -70, שכל החכמים שינו תרגומם את אותם שינויים, בלא שידעו זה מזה. ואפילו על המחלוקות ההלכתיות בין החכמים, נאמר שלכל הדעות השונות יש שורש משותף אחד (חגיגה ג:).
(אמנם, הנביאים אסור שיתנבאו ממש באותה לשון, כי זה מוכיח שזו עדות שקר, כפי שמצינו אצל צדקיה בן כנענה, אך שיכוונו לאותה דעה זה מבורך). ולעתיד לבוא, נתעלה למדרגה (סנהדרין צא:) ש" אמר רבי יוחנן - עתידין כל הנביאים כולן אומרים שירה בקול אחד, שנאמר: קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו". במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
