ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
ברכה זו אופיינית היא לרב קוק, שהיה רואה תמיד בטוב ארצנו הקדושה. ומתוך אותה מידה מיוחדת של ראיית טוב ירושלים היה רואה תמיד גם בטובם של ישראל. ואף את מתנגדיו החריפים אהב ביותר, וכך סיפר ר' ברוך דובדבני:
פעם, כשחזרנו מברית מילה בעיר העתיקה, ליווינו את הרב חבורה של עשרות תלמידים. בדרך, קומץ קנאים התנפלו עלינו ושפכו על הרב מי שופכין. הרב התלכלך כולו, והרוחות סערו. בהגיעו לביתו, סרו אליו אנשים חשובים, והביעו את סלידתם מהמעשה הנורא והמביש. בין המבקרים היה גם היועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי, מר נורמן בנטויטש. היועץ הציע לרב שיגיש תביעה כנגד הפוגעים, והוא ידאג לגרשם מהארץ.
השיבו הרב: "אין לי עסק עם משפטים, וחרף המעשה שעשו עימדי, אני אוהבם, אף מוכן אני לנשקם מרוב אהבה. אני כולי בוער באהבת כל איש מישראל". וכל הדברים הללו נאמרו שעה קלה אחרי המעשה המכוער הזה. (הסיפורים מהספר – מלאכים כבני אדם).
ובאמת, דרכו זו של הרב היא דרך גדולה בעבודת ה' המתאימה לדורנו. הרב לא היה תמים. במקומות רבים אפשר לראות, שידע לעומק את כל המומים המתלווים לתהליך שיבת ציון. ולעיתים, כשהיה צריך להתריע ולתקן בעיה מסוימת, היה יוצא בכרוזים חריפים בעניין. והוא עצמו אמר – "אהבתנו לאומה לא תסמא את עינינו מלראות מומיה".
אך דווקא ביודעו את המעלות והמגרעות, בחר להתמקד בחיוב, וידע שכשמתמקדים חיוב אז הצד החיובי הולך וגובר. כך אפשר לדרוש את תחילת פרשת ראה – "ראה אנוכי נותן לפניכם...ברכה וקללה. את הברכה, אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם...".
כשקיבלנו תורה בהר סיני, מחוץ לארץ, קיבלנו אותה על הר אחד. אולם, כשנכנסים אנו לארץ ישראל, הרי מצווים אנו כבר ביום הראשון לכניסתנו, לקבל תורה מחדש במעמד הברכה והקללה על שני הרים - גריזים ועיבל. בארץ ישראל, התורה יורדת והופכת לחיים מציאותיים. המציאות אינה שלימה, ותמיד יהיו מעורבים בה ברכה וקללה, לכן בארץ ישראל התורה מתקבלת על שני הרים. וליתר דיוק – התורה לא מתקבלת, איננו פסיביים, אנו מקבלים ופועלים לקבל תורה שמבטאת את מציאות הברכה והקללה בעולם.
בארץ ישראל תמיד תהיה את ברכת החיבור לשמיעת התורה, אך זו תלווה בקללה המצויה באי שמיעת התורה. עלינו, עם ישראל, מוטל להיות – "את הברכה". להדגיש את החיוב, לשמוע לדבר ה', ואז החיוב יגבר ועליו נאמר – "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים" (דברים ל, יט).
הרב חי והורה לדורות אחריו, שבשיבת ציון עלינו לראות בטוב ירושלים, להגביר את טוב ירושלים, ובזכות זאת לזכות לטוב ירושלים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
