ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לצורך פרנסתו עבד שעות אחדות בחנות הבדים שלו במרכז המסחרי בעיר.
את סחורותיו קיבל הרב מסוחר יהודי שמתגורר בעיר הנמל גאבס. הלה שלח אליו מדי פעם בדי משי וצמר והם התחלקו ברווחים שווה בשווה.
רבי כליפא קבע לעצמו כלל ברזל אחד בראשית הדרך: הסוחר מתחייב לרשום על כל חבילת בדים שהוא שולח לו את המחיר המדויק ששילם תמורתה. רבי כליפא לא רצה להרוויח יותר מהשיעור שקבעו חז"ל - שתות (ששית מהקרן) - כדי שלא ייכשל באבק גזל. היה חשוב לו לדעת את מחיר הקרן, ועליו היה מוסיף שישית.
מנהג זה נמשך כמה שנים. הסוחר הקפיד לרשום על כל חבילה את המחיר ששילם עליה. הרווח היה אמנם מועט, אבל הסחורות לא שהו אצל רבי כליפא זמן ממושך, אלא נחטפו מיד על ידי הקונים שנתנו בו אמון מלא.
באחד הימים מצא הסוחר מציאה של ממש - כמות גדולה של בדי משי וצמר איכותיים במחיר מגוחך. הסוחר ידע שרבי כליפא יכול למכור בדים אלה במחיר העולה פי ארבעה על המחיר שהוא שילם תמורתם. הוא לא היה מוכן שרבי כליפא ימכור אותם במחיר כה מוזל. אז החליט, לראשונה, להפר את ההסכם בינו ובין רבי כליפא. הוא רשם על הסחורה מחיר גבוה בהרבה מהמחיר האמיתי ששילם תמורתה ושלח אותה לג'רבה, כשהוא שמח בלבו על הרווח הגדול הצפוי לו.
חלפו ימים מספר והסוחר קנה חבילת בד נוספת והפעם במחיר רגיל ושלחה אל שותפו בג'רבה. כעבור זמן מה קיבל הסוחר מכתב מהרב שאליו צורפו הסכומים המגיעים לו בעבור החבילה השנייה בלבד. לתדהמת הסוחר לא הוזכר המשלוח הראשון אפילו במילה אחת.
הוא החליט לנסוע לג'רבה כדי לברר את העניין. אחרי שהחליף דברי שלום ונימוס עם רבי כליפא, שאל הסוחר: "לפני כמה שבועות שלחתי לך חבילה גדולה של בדים, והייתי בטוח שנרוויח עליה סכום רב. ואני מתפלא שלא אישרת את קבלתה ולא שלחת לי את פירוט החשבונות לגביה".
"אכן פלא הוא גם בעיניי", אמר הרב, "החבילה הגיעה. הבדים אמנם משובחים, ואולם משום מה הלקוחות לא רוצים אותם. הנחתי דוגמאות מהבדים על הדלפק, והלקוחות באו, ראו, משמשו בהם ולא קנו. לאחר זמן מה ארזתי את כל החבילות והנחתי אותן במחסן במדפים העליונים. בוא איתי ותראה אותן שלמות".
הסוחר עלה עם הרב למחסן חנותו ונוכח לראות שאכן כל החבילות מונחות שלמות וארוזות כפי ששלח אותן. בעודו מהרהר בתופעה המשונה אמר רבי כליפא: "אולי לא הייתה העסקה כשרה כל כך?! אולי לא שמרת על התנאי שהסכמנו עליו שלא תוסיף פרוטה מעבר למחיר שבו קנית את הסחורה?!"
הסוחר נבהל והודה מיד כי בפעם הזאת עבר על התנאי באופן חד פעמי ורשם סכום גדול ממחיר הקרן. הוא הסביר זאת בכך שהייתה זו מציאה גדולה וחבל היה לו למוכרה במחיר מגוחך, אלא במחיר שהיא ראויה לו בשוק.
"אכן נודע הדבר!", קרא הרב, "כעת אני מבין מדוע לא שרתה הברכה בסחורה הזאת!"
הסוחר הרים את הבדים ונדהם לראות שעש החל להתפשט בהם. "אם אין ברכה, אין שמירה!", הגיב הרב.
"מה נעשה?!", קרא הסוחר בחרדה, "האם כל הסחורה הזאת תרד לטמיון?!"
"אל תדאג", השיב הרב, "תמחק את המחיר הראשון שכתבת ותרשום על הסחורה את מחירה האמיתי, ותראה מה יקרה".
הסוחר עשה כדברי שותפו, ורבי כליפא הוסיף את אחוז הרווח הקבוע שנהג לקחת.
הסחורה הונחה שוב בחנות, והפעם היא מצאה חן בעיני הלקוחות, ובתוך כמה ימים נמכרה כולה. הסוחר ורבי כליפא הרוויחו עליה מחיר יפה.
מאותו יום ואילך הקפיד הסוחר לרשום על כל סחורה את המחיר המדויק ששילם בעבורה, וברבות הימים עסקיו התרחבו והסתעפו מאוד, אבל הוא התמיד בקשרי מסחר עם רבי כליפא כהן, שממנו למד את סוד ההצלחה בעסקים.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
